‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הדיבר "כבד את אביך ואת אימך"?

 תוכן עניינים

מבוא

הדיבר "כבד את אביך ואת אימך"

היסוד האנושי כיבוד אב ואם.

גדרי המצווה - הלכות כיבוד אב ואם.. 

כבוד בן הזוג לעומת כבוד ההורים.. 

כיבוד ההורים כיום לעומת פעם (תק' המודרנית, תקופת האבן) 

סוף מעשה במחשבה תחילה – כיבוד הורים.

ישנה אופצייה לכבד את ההורים בדיבור. 

כבוד לאב מהו וכיצד עלינו לנהוג. 

מה ההבדל בין כיבוד אב ואם לבין דין מורא. 

מחילת כבוד ע"י ההורה. 

המתפלל על אביו החולה. 

ביבליוגרפיה. 

 כיבוד אב ואם נחשבת למצוות יסוד ביהדות, כשהיא הדיבר החמישי מעשרת הדיברות: "כבד את-אביך, ואת-אמך--למען, יארכון ימיך, על האדמה"-כל זאת כדי לזכות באריכות ימים וכן בימים ארוכים יותר שבהם האדם יספיק לעשות יותר.
לכבד את ההורים ולא לעבור על דבריהם.בן המקלל או מכה את הוריו על פי המקרא דינו מוות.
לפי חז"ל, חובת כיבוד ההורים הוסמכה לחובת כיבוד האלוהים.
המצווה מטילה חובה על הילד לכבד את הוריו (לא לבזות אותם, לא לזלזל בהם, לא לסתור את דבריהם בפומבי וכו') ולא לגרום להם צער כמו גם לטפל בהם לעת זקנה - לזון אותם, לדאוג לרווחתם, לסעוד אותם במידת הצורך ולאחר פטירתם להביא אותם לקבר ישראל. במקרה של התנגשות בין כבוד האב לכבוד האם, על פי ההלכה גובר כבוד האב, שכן אף האם חייבת בכבודו.
לפי דעת רוב הפוסקים, אין כיבוד ההורים מחייב את הילד לציית להם בעניינים שאינם קשורים לכבודם ואין מוטלת עליו חובה לנהוג בענייניו הפרטיים לפי הוראתם.
כיבוד הורים זו אחת המצוות היחידות ביהדות ששכרן כתוב וידוע - אריכות ימים.
שורשי המצווה הם, לפי הרמב"ם, בהכרת התודה שכל ילד צריך להרגיש כלפי הוריו על הבאתו לעולם (ע"פ היהדות בתהליך הלידה שותפים האב, האם והקב"ה) ועל גידולו.
היחס אל מורים יונק ממצווה זו, שכן לפי התפיסה החז"לית, בעוד שההורה מביא את האדם לעולם הזה ומקנה לו קיום פיזי, המורה מקנה לאדם ידיעות ומוסר, מביאו לעולם הבא ומקנה לו קיום רוחני. בשל כך בכמה מצוות אף יש להקדים את מוריו הרוחניים של האדם להוריו.
לצערנו כיום, נערים מלבינים פני זקנים, בת קמה באמא, כלה קמה בחמותה, החוצפה תשגה אין כיבוד הורים כהלכתו. הדור של היום מקל בכבודם באופן חריג ואם בכלל אפילו אחרי מותם אין מכבדים אותם ולא אומרים עליהם קדיש כל השנה שזה נחשב על פי היהדות כצער הגדול ביותר לנשמה[4].
בימינו מצוות כיבוד הורים אינה מובנת מאליה.הורים רבים מוצאים את עצמם בודדים לאחר סיום גידול ילדיהם.הילדים כבר לא נשארים קרובים להורים.חלקם אפילו עוזב את המדינה לצרכי עבודה או מגורים.בתי האבות יעידו על קשישים רבים אשר אינם זוכים לביקור ילדם.
הגירושין גם הם הביאו לזלזול בהורים.ההורים משלמים על מערכת היחסים שנשברה וכל הקושי שחוו בה הילדים וההסתות-כך שישנם ילדים רבים שהתרחקו או הורחקו מאחד מהוריהם רגשית או פיזית[5].
לא רבים מצליחים לשמור על מצווה זו ותוכיח תופעת השארת הורים בחגים בחדרי מיון בבתי חולים-את גודל הבעיה.

בעבודה זו אעסוק בכיבוד אב ואם ובכל המשתמע מכך עפ"י הכתובים כמו כן אנסה לערוך השוואה בין הדור הקיים בישראל לבין האמת האלוקית המסתתרת בספר בראשית[1] ובכך נצליח רק אם נדע לכבד את הדור הקודם[2].

מצווה זו של המשפט העברי משתלבת בסטדנרט התנהגות שהוא פחות מקובל במשפט האזרחי המודרני[3].

כיבוד אב ואם מוגדר למעשה כיסוד אנושי המחייב כבוד הדדי בתוך המשפחה כלומר שכל אחד מבני המשפחה יזכה למעשה לכבוד הגנה וטיפוח מגיל 0 עד לגיל זיקנה[1].

בכך למעשה הילד גדל על ערכים טובים והוא משתדל להחזיר להוריו בכך שהוא גומל להם על אשר עשו למענו ונותן מעצמו כדי לרצותם[2].

על פי הכתוב בתורה קיימים למעשה 2 סוגי כיבוד:

1. כיבוד אב ואם, ככתוב: כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך".
2. כיבוד מורא ואב ואם, ככתוב: איש אימו ואביו תיראו ".

כיבוד מורא הכוונה לכך שלא נעמוד ולא נשב במקומו בעצם זאת מצוות לא תעשה הנקראת גם פאסיבי.

כיבוד בכלל הוא להאכיל ולהשקות להלביש ולכסות כלומר זוהי מצוות עשה הנקראת גם אקטיבי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

M. Greenberg, ‘Exodus’, EJ VI, Jerusalem 1971, pp. 1050-1067.

 מיכאל אברהם "האם ההלכה היא 'משפט עברי'?" אקדמות טו 141 .