‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ילדים עם פיגור שכלי וטיפול פסיכותרפי?

תוכן עניינים

מבוא. 

א. גיל שכלי ומנת משכל. 

ב. הסתגלות אישית וחברתית. 

ג. תקופת האיחור ההתפתחותי 

לקות שכלית ומצב נפשי 

פסיכולוגיה שיקומית

גורמים ללקות שכלית

הדרכים למניעת פיגור שכלי 

ועדת אבחון של משרד הרווחה. 

חינוך מיוחד בישראל. 

המשחק הסימבולי והמשחק הסוציו-דרמתי 

התנסות אישית עם ילדים המאובחנים כבעלי פיגור שכלי 

ביבליוגרפיה. 

לאורך שנים, פסיכואנליזה ופסיכותרפיה נתפשו כלא מתאימות למטופלים בעלי פיגור שכלי, בשל היעדר יכולות שכליות ויכולת העמקה ואינטרוספקציה אצל מטופלים אלה. הפיגור נתפש כבלתי ניתן לשינוי, ומרגע שאובחנה הלקות נעשה פחות ניסיון להבין את הנכות המנטלית, ואת ההשלכות הנפשיות של הקשיים ההתפתחותיים, הפסיכולוגיים והחברתיים הקשורים בה (Niedecken, אצל: De Grouf & Heinemann). מטפלים שניסו בכל זאת להתמודד עם אוכלוסייה זו לא נשארו בתחום מספיק זמן כדי לפתח גוף ידע וניסיון.

בעשורים האחרונים חל שינוי ביחס לתפיסה הפסיכודינמית של בעלי פיגור ולעבודה הטיפולית עמם. אחת המובילות בתחום היא ואלרי סינאסון (אצל Galton), פסיכותרפיסטית ופסיכואנליטיקאית בריטית שהתמחתה בעבודה עם מטופלים בעלי פיגור שכלי, ולעתים קרובות גם בעלי נכות פיזית. סינאסון טוענת שאפשר לעבוד עם מטופלים אלה וכי גם בעלי פיגור בינוני וקשה יכולים להראות ירידה בסימפטומים כתוצאה מפסיכותרפיה (Sinason). היא מוסיפה ומתייחסת לקושי של החברה להכיר בשונה ולקבל אותו, כפי שהוא משתקף בשפה ובמינוחים הנבחרים לתיאור אנשים בעלי פיגור, מינוחים המנסים להפחית את אי הנוחות והקושי במפגש עם הפיגור. בגישתה הטיפולית סינאסון התמקדה באופן בו מתפקד ה-mind של האדם עם הפיגור וביכולתו לחוות אירועי חיים כבעלי משמעות. היא תיארה תמונה רגשית של סבל וכאב רב אצל אנשים עם פיגור ובמיוחד ציינה את פגיעותם הרבה לניצול מיני.

ילדים עם פיגור מראים ברוב המקרים רצון ויכולת לקשר, אולם מצויים בסיכון להתפתחותה של התקשרות לא בטוחה. בסקירת מחקרים על ההתקשרות בקרב ילדים עם נכויות (Blacher & Meyers) נמצא למשל כי אצל ילדים עם תסמונת דאון נראתה פחות יכולת לאותת את צרכיהם ונצפו פחות בכי במצבי מצוקה ופחות הבעות רגשיות. מצבים נוספים שנצפו סמוך ללידה, שהם בעלי השפעה גם על היכולת לתקשר, היו אפתיות של התינוק, קשיי ויסות, היפוטוניה וקשיים מוטוריים. כל אלה, יחד עם רמת חרדה גבוהה של ההורים, משפיעים על דפוס ההתקשרות שנוצר, שכאמור לרוב אינו בטוח. ואכן, כמעט אצל כל הילדים בעלי הפיגור שאני פוגשת ניתן לראות רמת חרדה גבוהה וחוסר ביטחון בסיסי.

כאשר ההתקשרות לא בטוחה, הפעוט עם הפיגור זקוק ליותר הכוונה ואישור מהוריו והוא יחפש את הסימנים הללו בעיניהם (Garber). מכיוון שיכולתו לאותת את צרכיו אינה טובה, להורים יש קושי להבין ולחזק אותו – וגם לו יש קושי להבין אותם ואת תגובותיהם. כתוצאה מכך הוא עשוי לבחור בהתנהגות קיצונית וחוזרת על עצמה שתעורר תמיד את אותה תגובה מוכרת. הקושי לאותת ולקבל mirroring גורם לילד לקושי לזהות מה הוא מרגיש, והוא הופך תלוי באחרים על מנת לדעת מה קורה לו ולקבל שם להרגשותיו (Blacher & Meyers). אל מול התנסויותיו של הילד ההורה עשוי לנוע בין מצבי רוח קיצוניים של אופטימיות ואכזבה לנוכח הצלחותיו וכישלונותיו של ילדו, והילד, שיישען על התגובות הרגשיות של ההורה, יהיה פגיע במיוחד לתנודות אלו וינוע יחד איתן. ההורה החרד והמבולבל ינסה להיות רגיש במיוחד לשינויים במצבו של הילד, ומצב רוחו יושפע מכך. התוצאה תהיה מעגל של טלטול רגשי וחוסר יציבות.

אני עובדת כמטפלת רגשית לילדים המאובחנים כבעלי פיגור שכלי בעזרת מוזיקה. ילדים אלה הגיעו למסגרת החינוכית-טיפולית סביב גיל שנתיים, עקב עיכוב התפתחותי רב-תחומי בתחומי המוטוריקה, התקשורת והקוגניציה. לאורך הזמן, ובתוך מערכת שיקומית מקדמת, ניתן היה להבחין בהתקדמות בתחומי המוטוריקה והתקשורת והתחום הקוגניטיבי נהייה לתחום העיכוב הבולט ביותר. בסביבות גיל 3-4 אובחנו הילדים כבעלי פיגור שכלי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חן, מ'. הגברת תחושת הערך העצמי אצל ילדים בעלי צרכים מיוחדים. 

כץ, נ'. פיגור ותחלואה נפשית. פורסם באתר The medical.

נוי, פ'. מהו "העצמי" של "פסיכולוגיית העצמי" חלק א' – סקירה היסטורית. שיחות. כרך ט', חוברת 2, 99-93.