‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

חופש הביטוי כעיקרון יסוד של השיטה הדמוקרטית לאור חוק יסוד כבוד האדם וחרותו מפס"ד קול העם ועד ימינו אנו.

השפעה של אנשי דת בכלל ורבנים בפרט לאורך ההיסטוריה עד היום 

מנהיגות רוחנית

 מנהיגים רוחניים בעולם

אייתוללה

כומר

רב

פוסק הלכה

ביטוי גזעני, המרדה, הסתה

סעיף 144ב(א) לחוק העונשין

דברי שבח, עידוד או אהדה למעשי אלימות
סעיף 4(א) לפקודה למניעת טרור  

פס"ד אלבה
מבחן הוודאות הקרובה
הערך המוגן על-ידי איסור ההסתה לגזענות
היסוד העובדתי
אופיו של ה"דבר" המפורסם
היסוד הנפשי
מטרה להסית לגזענות

הפקודה למניעת טרור

חופש הדת

משפט משווה

ארה"ב

אירופה

הולנד

מקרי הסתה ופרשת תאו ואן גוך

פרשת וילדרס

סיכום

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי איזון בין חופש הביטוי לגזענות גבולות חופש הביטוי  בכל הקשור לכהני דת?

עבודה זו עוסקת באיזון בין חופש הביטוי לגזענות ובגבולות חופש הביטוי בכל הקשור לכהני דת.

המשפט הישראלי מכיר הן בחופש הביטוי והן בזכות להגנה מפגיעה ברגשות כתוצאה מביטוי גזעני כערכי יסוד הראויים להגנה. הכרה זו מעוררת את שאלת היחס בין שני ערכים אלה.
ההתנגשות האפשרית בין הזכות להגנה מפני ביטויים גזעניים לבין הזכות לחופש ביטוי יוצרת "מתח בלתי פוסק".

הגבלות רבות מוטלות על ביטויים הפוגעים באינטרסים חברתיים חשובים. למשל סעיפי חוק אלו: סעיף 144ב לחוק העונשין, האוסר על פרסום הסתה לגזענות, סעיף 4(א) לפקודת מניעת טרור, תש"ח - 1948, האוסר על דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי אלימות, וסעיפים 133-134 לחוק העונשין, האוסרים על המרדה. העיסוק הבלעדי בסעיפים אלה דווקא, למרות קיומן של הגבלות רבות אחרות, תובע הסבר.
שלושת הסעיפים שנמנו לעיל מגבילים בעיקר ביטוי פוליטי - ביטוי הנהנה מהגנה מיוחדת במשטר הקונסטיטוציוני שלנו, כמו גם במערכות משפטיות אחרות[1]. ביטויים טיפוסיים הנופלים לגדר סעיפים אלה הם ביטויים פוליטיים קיצוניים הקוראים לאלימות, לשנאת מיעוטים או להתקוממות כנגד השלטון. כל אחד מסעיפים אלה זכה לדיון מפורט בבית-המשפט, שכלל, בין היתר, דיון מפורש בנחיצותו של מבחן אפשרות ההתממשות. אלא, שתוצאת העיסוק השיפוטי בשלושה סעיפים אלה עלולה להותיר את המשפטנית אובדת עצות. למשל, מי שנשתכנעה על-ידי השופט מצא בפסק-הדין אלבה כי לצורך סעיף 144ב(א) לחוק העונשין (הסתה לגזענות) די במבחן הכוונה, עלולה לנוע בחוסר נחת כאשר תקרא את פסק-הדין בעניין כהנא, העוסק בסעיפים 133-134 לחוק העונשין. לעומת זאת, אם תשתכנע קוראת פסק-דינו של הנשיא ברק כי יש מקום לשקול ברצינות את אימוץ מבחן אפשרות ההתממשות ביחס לסעיף 144ב, היא עשויה להרים גבה כאשר תקרא את החלטתו של הנשיא ברק עצמו באותו פסק-דין ביחס

לסעיף 4(א) לפקודה למניעת טרור. עיון בשלושה סעיפים אלה יכול לשמש בסיס נאות לדיון ברציות השימוש במבחן אפשרות ההתממשות[2].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אמנון רובינשטיין וברק מדינה "המשפט החוקתי של מדינת ישראל"  

אהרן ברק "פרשנות במשפט: פרשנות חוקתית" .

Rights Human Furthering - Frontiers without Justice 1 in ",Know to Right The :Right