‏390.00 ₪

עבודת הסמינריון מעולם לא נמכרה במאגר עבודות הסמינריון בכלל.

שאלת המחקר

בהפרעת קשב וריכוז מהם דרכי הטיפול והריפוי התרופתיים (ריטלין) והלא תרופתיים (תמריצים, תזונה, מגע וכד')?

 תוכן עניינים 

מבוא. 

שאלת מחקר

וויסות עצמי 

הפרעת קשב וריכוז.

פרוגנוזה

הפרוגנוזה (צפי) העתידית של הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז היא מורכבת וקשה לניבוי

הפרעת קשב וריכוז - הסימפטומים הקלינים

הפרעת קשב וריכוז מבחינת הסימפטומים הקלינים מורכבת משלשה מרכיבים

ליקוי בקשב (INATTENTION ) 

פעילות יתר (MOTOR RESTLESSNESS) 

אימפולסיביות (IMPULSIVITY) 

חשיבות המשפחה והטיפול הרב מערכתי בהפרעת קשב וריכוז במסגרת מקצועית רחבה. 

הטיפול התרופתי 

תופעות הלוואי של הריטלין 

ADHD

הפרעת הקשב מורכבת מ4- קטגוריות.

אבחון

פעילות הריטאלין

הפרעת קשב ראשונית.

אסטרטגית הטיפול

טיפול ע"י תזונה

חסר דם/צ'י

אסטרטגית הטיפול

תזונה- מחזקת דם( אדום לאדום-ירקות ופירות אדומים, טחול)

היפראקטיביות ראשונית.

הטיפול במגע.

טיפול ב ADHD ע"י תמריץ מתוק

שימוש בשוקולד

טיפול באמצעות תמריץ של בלונים

סיכום ודיון 

מקורות. 

פעילות תרופת הריטאלין:

הריטלין עובד בשני אופנים,מצד אחד מוריד את רמת הפעילות והאימפולסיביות ומצד שני: מעלה את רמת הקשב

כאשר ילד נמצא תחת השפעת הריטאלין ניתן להגיע אליו ולהקנות לו מיומנויות לוקות/חסרות ולהביאו לתפקוד טוב יותר מבחינה לימודית וחברתית.

 גירוי מערכת העצבים המרכזית.

גירוי מערכת הנשימה

עליה בפעילות מוטורית,ירידה בעיפות ולשיפור מצב הרוח.

תופעות לואי: עצבנות, חוסר מנוחה, הפרעת שינה,חוסר תאבון, בחילות יובש בגרון, תיקים בעניים כאבי ראש וסחרחורות.

טיפול ב ADHD ע"י תמריץ מתוק –

הטיפול הוא מתוק, תרתי משמע. הילד-התלמיד אוהב שוקולד ולכן הטיפול נתפס מלכתחילה כדבר נעים, טעים ועומד בהתאמה עם הדחף הראשוני. הטיפול הופעל בהצלחה על מספר ילדים ואציג כאן את אחד מהם:

הטיפול הנוכחי המוצג מתמקד בחלק התחושתי, הקונקרטי, הפיזי, ברמתו הבסיסית ביותר.

מטרת הטיפול היא רכישת תובנה ברמה הפיזית, הבחנה בין האני ל"לא אני" והקניית מיומנות חברתית ברמת הגוף גרידא, לשם כיבוד המרחב של הזולת. הטיפול מתמקד בהתמודדות עם האימפולסיביות, עם הקושי בשליטה, ועם חוסר הוויסות בין מה שקורה לתלמיד בתוכו, לבין מה שקורה מחוצה לו ובהבחנה בין השניים. כל אלו נעשים על מנת לתרום לביסוס ושיפור המשגת התחושות. אבחנה זו נעשית באמצעות תחושות וטעמים: בטיפול באמצעות השוקולד כמתואר כאן ובטיפול באמצעות הבלונים שיתואר בהמשך.

התלמיד לוקח קוביית שוקולד לפה ומתבקש להחזיק אותה בפה, להמיס אותה לאט לאט, על הלשון. הוא מתבקש לתרגם ולבטא את תחושותיו במילים, לומר מה הוא מרגיש. במקביל, מונח לפני המטופל דף מילים העוזר לו לקודד את תחושותיו למילים. המטפל בודק כמה זמן יכול התלמיד להחזיק את השוקולד בפה מבלי לבלוע אותו. הטיפול מלמד את התלמיד לפעול לאט יותר, באיפוק, בוויסות ובמתינות. זה דורש מאמץ וגיוס כוחות מצדו של התלמיד, תוך שימוש בדיבור פנימי, דיאלוג בן השוקולד ובין ההוראה שקבל מהמטפל, דיאלוג בין עקרון ההנאה ובין עקרון המציאות: "אני רוצה לבלוע עכשיו, אסור לי לבלוע, אני צריך לשמור לא לבלוע" .

כדברי בארקלי, היות ואצל ילדי ADHD הקושי ממוקד בהפעלת עכבות ובשליטה על ההתנהגות, הרי הטיפול מסייע לתלמיד לייצר "פסק זמן" אותו הוא יכול לנצל לבלימת ההתנהגות הבלתי נשלטת ובכך מעניקים למוחו של המטופל "זמן להעריך טוב יותר את המצב ובכך להגיב באופן אובייקטיבי יותר, רציונאלי יותר והגיוני יותר" (בארקלי).

ברגע שמכניס הילד את קוביית השוקולד לפיו, מופעל אצלו רפלקס הבליעה. בטיפול אנו רוצים לפתח אצלו את המודעות לנעשה בגופו, לתחושותיו (במקרה זה, בלוע). זה אספקט חשוב בטיפול היות ובבסיס הפתולוגיה ישנו קושי בארגון, בשליטה באימפולסיביות, בוויסות בין פנים וחוץ. טיפול זה, יסייע לו להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות שלו בה הוא נוגע בילדים אחרים תוך הפגנת קושי בהבחנה בין פנים (אני) לבין חוץ (הזולת).

ברמת ההמשגה ותרגום התחושות למישור המילולי, הוא מתבקש לדמיין ולצייר ממש את גודל הקובייה, צורתה, לתאר את טעמה להתמקד בטעמים שהוא חווה בקצה הלשון ולתארם. בהנחיית המטפל, הוא מתבקש להתמקד בהרגשה במהלך התמוססות קוביית השוקולד בפיו. כאשר השוקולד מתמוסס והלשון נוגעת בחך הוא מודע יותר לחלקים השונים בלוע: הלשון והחך – חלקים המהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

בשלב הבא מקבל הילד הנחיה לפעול למול שעון. הוא מתבקש להחזיק את השוקולד בפיו לזמנים הנקבעים מראש. הילד מתבקש לזהות איזה גירוי יש בפיו: שוקולד מריר, שוקולד חלב, שוקולד אפיה, עבה, גדול. הוא מתבקש לעקוב אחר הזמן הנדרש להמיס את השוקולד בפה (שוקולד לבישול עבה הנמס לאט או שוקולד אוורירי ונמס מהר). בנוסף יש שוקולד המכיל סוכריות "קופצות" המקשות על ההתנגדות לבליעה. מאחר ולהחזקת סוכריות אלו בפה מתלוות תחושות מנוגדות, נעימות ובלתי נעימות בעת ובעונה אחת, נדרש התלמיד להתמודד עם יכולת האיפוק, העלאת סף הגירוי, וויסות פנימי בניגוד לדחף. נדרש ממנו מאמץ רב יותר על מנת לשלוט ולווסת עצמו תפקודית.

הרעיון לטיפול נשאב מבארקלי, שפיתח מודל נוירו-קוגניטיבי-התפתחותי, שעל-פיו ניתן להבחין בין אנשים שהעכבה ההתנהגותית התפתחה אצלם באופן תקין, לבין אחרים הלקויים בתחום זה – בעלי הפרעת ADHD. לפי בארקלי (שם), ליקוי זה נובע מבעיה במערכות קוגניטיביות שונות כגון: זיכרון העבודה, הדמיית מצבים היפותטיים, שליטה על תגובות אימפולסיביות, ויסות רגשי והתנהגותי ועוד. בהנחיה שמקבל הילד לעצור, לשים לב ולא לבלוע באופן ספונטני, מסייע הטיפול להתגבר על הקושי ולווסת את ההתנהגות.

הילד מתבקש גם, בנקודת זמן מסוימת, לצייר את קוביית השוקולד שבפיו, בגודלה הנוכחי. משימה זו, דורשת שליטה בקשב והעברתו, מהחוויה התחושתית הפנימית למיומנות ציור חיצוני. בפועל, פחות חשובים הדיוק וההתאמה לעומת פיתוח המיומנות של ה"מטה קוגניציה" – פיתוח מיומנות החשיבה על החשיבה – לייצר דיבור (ציור) חיצוני על חוויה פנימית.

לסיכום, בעבודה בעזרת השוקולד עסקנו בשימור, בוויסות, בעצירה ובליעה, בהמשגה ובתיאור תחושות, ובהבחנה בין חוץ לפנים בהקשר של הכנסה אל הגוף. עבדנו על הפונקציות הניהוליות הבאות:

1. אקטיבציה (ארגון, קביעת סדרי עדיפויות, ופעילות לעבודה).

2. מיקוד (מיקוד, קיום, והפניית הקשב למשימה).

3. פעולה (פעולת בקרה וויסות עצמי).

כעת אדגים, באמצעות העבודה עם הבלונים, עבודה המתמקדת בטיפול בפונקציות ניהוליות נוספות. עבודה זו משלימה את העבודה עם השוקולד, מחזקת אותה ומרחיבה אותה לחיזוק פונקציות ניהוליות נוספות, דבר המסייע למטופל עם מגוון של חסרים להתמודד בהצלחה בתפקודו היומיומי.

טיפול באמצעות תמריץ של בלונים

בטיפול הנוכחי עובד המטפל עם הילד על עצירה ואי עצירה, על שליטה מווסתת בתוצאה ועל למידה וקשב לסביבה. במהלך הטיפול הילד הופך ליוזם ולאקטיבי בפעולותיו. התלמיד מתבקש לנפח בלון בהתאם להוראת המטפל. הנחיות המטפל הן לנפח את הבלון (להוציא את האוויר מגופו לאט לאט). המטפל, בשלב הראשון עוצר את הילד ואומר לו "לאט... לאט". ניפוח בלון הוא איטי, מווסת וקשה למטופל מלכתחילה, מפני שהוא רגיל לפעול באימפולסיביות, ללא תכנון וכוונה מראש וללא כל מנגנוני ויסות.

מבחינה סימבולית, ניפוח הבלון מקביל לכך שכשהוא מציק ו"מנפח" אחרים הוא אינו יודע מה גודל ה"בלון" שלהם, או במילים אחרות, מהי עוצמת ה"התפוצצות" שתבוא מהם. בטיפול, משמש הבלון כאובייקט באמצעותו הוא "מתפוצץ" או "מפוצץ" בזמן שהוא בוחר, במתוכנן ובאופן מבוקר, במקום שהסביבה "תתפוצץ" עליו ללא שליטה שלו. בחיים, הילד "מנפח" את האחרים וממלא אותם בחומרים מעצמו (אוויר, כעס, תוקפנות). כאן, התלמיד מתבקש לשמר ולתחזק את סף הגירוי שלו, את הנטייה האימפולסיבית בכך שמוציא מגופו אוויר אט אט. בחיים, כל הזמן עוצרים את הילד ואומרים לו "לא ולא". בפועל, תמיד מתפוצצים עליו ורק אז הוא נרגע ובא על סיפוקו. בטיפול הנוכחי, עובדים עם הילד על עצירה ואי עצירה, על שליטה מווסתת בתוצאה. הילד הופך ליוזם ולאקטיבי בפעולותיו.

השימוש בבלונים עובד על ניפוח. הבלונים מסייעים לו לחוש את מהלך הוצאת האוויר, את ניפוח הלחיים והמאמץ הכרוך בכך. כשהוא מנפח את הבלון הוא מרגיש אותו מתנפח בשתי ידיו, מתמלא ממנו בקצב שלו, בזמן שלו והכול נעשה בשליטתו. תחושת הנשיפה ומילוי הבלון באוויר מעניקה לו תחושה של "אני יוצר, אני שולט במצב".

בהתחלה, הילד לא מכיר את מגבלות הבלון, את תחושת המתח והלחץ לפני שהבלון התפוצץ, והוא ממשיך לנפח עד שהבלון מתפוצץ. הוא מתבקש גם לזכור פרמטרים של הפיצוץ – עוצמה ווקאלית כו'. בהמשך, מבקש המטפל לזכור את תחושת הבלון לפני שהתפוצץ וזה הופך להיות "זיכרון עבודה" של הילד בבואו לווסת את מידת הניפוח ולהימנע מפיצוץ. המטופל לומד לווסת את הוצאת האוויר מפיו בעוצמות משתנות (חזק/חלש), בכמויות משתנות (הרבה/מעט). הוא לומד לווסת ולשלוט בתחושות ובתפקוד.

ישנה כאן גם חוויה של הוצאת תוכן פנימי למיכל חיצוני שמחזיק את "הפנימי שלי", אך ללא איבוד שליטה. "אני שולט על המיכל ואני מחליט מתי לפוצץ אותו".

בנוסף, מקבל התלמיד אישור לפוצץ את הבלונים כפעולה יזומה ואקטיבית, למשל תוך כדי פיצוץ הבלונים באמצעים שונים (דריכה או בידיים). המטרה היא פריקת תוקפנות מבוקרת ומכוונת. לאחר מכן הוא אוסף את כל חלקיקי הבלונים, ממיין אותם לפי צבעים ובטקסיות נפרד מהם. מבחינה סימבולית האמירה היא ש"אני אוסף מה שהרסתי". שאריות הבלונים מוכנסות לשקית ניילון ושקית זו נשלחת אל הפח בסוף הפגישה.

הפרעות קשב וריכוז מנקודת ראות סינית

גם ברפואה הסינית מתיחסים להפרעות קשב והיפראקטיביות כשתי הפרעות בעלות יחסי גומלין בניהן.

הפרעות הקשב יכולות לבוא על רקע דיסהרמוניה של מרידיאן הטחול. הטחול מהווה משכן למחשבה במושלו על תהליכי החשיבה, הריכוז והלמידה. כאשר הטחול עובד ללא דיסהרמוניות הוא שומר על יכולת זיכרון ויכולת שיכלית גבוהה. כאשר קימת דיס הרמוניה בטחול, תהליך החשיבה אינו בהיר והריכוז יופרע.

ליחה: היא הסיבה הנפוצה ביותר להפרעת קשב על רקע דיסהרמוניה בטחול. עודף בליחה גורם להאטת החשיבה,לקואורדינציה לקויה ומכאן הקשיים בכתיבה, בעית קשב במקרא זה תתבטא בחוסר יכולת לארגן פרטים חוסר מיקוד וחולמנות יתר.

הטיפול במגע

מסייע לילד לחזק את תחושת האני שלו ויש לו השפעה מרגיעה לכן העיסוי מיטיב עם הילד ההיפראקטיבי.

לפני הטיפול בשיאצו יש לבצע אבחנה מדויקת לגורם להפרעות על מנת לדעת באיזה גורם יש לטפל

ואם אפשר להעזר בצמחי מרפא, דיקור, ותזונה.הטיפול יותאם לאופיו של הילד ולמצב רוחו של הילד במהלך הטיפול.

טיפול בילדים – ADHD

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

קדרון, רבקה. "עשינו הרבה, אך עדיין לא הכול". הד החינוך – בטאון הסתדרות המורים בישראל, ס"ז (1). 

Barkley, R.A. Behavioral inhibition, sustained attention, and executive functions: constructing a unifying theory of ADHD. Psychological Bulletin. 121, 65–94.

Barkley, R. A.  ADHD and the nature of self-control. New York: The Guilford Press.

Brown, T.E. Attention Deficit Disorder: The Unfocused Mind in Children and Adults. New Haven, Conn.: Yale University Press.