‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי טיפול במיינדפולנס בהפרעות קשב וריכוז?

תוכן עניינים

תקציר

קשב למיקום או קשב לאובייקט

מבוא

פרק ראשון: הגדרות ומאפיינים

הגדרת ומאפיינים של קשב חזותי

סוגי סלקציה: סלקציה מוקדמת וסלקציה מאוחרת

קשב למקום או קשב לאובייקט

בחירה מבוססת מקום

פוזנר ומודל הזרקור הקשבי

טריזמן ותיאוריית אינטגרציית התכוניות

בחירה מבוססת אובייקט

המחקר של דנקן

הביקורת של דנקן על תיאוריות קודמות

פרק שני: קשב כתלוי מיקום או קשב כתלוי אובייקט

מחקרים התומכים בתיאוריית הקשב כתלוי אובייקט

מחקרים שתומכים בתיאוריית קשב כתלוי מיקום

מחקרים מסתייגים ומחקרים מתנגדים

מחקרים מסתייגים או מחקרים מתנגדים לתיאורית הקשב כתלוי אובייקט

מחקרים מסתייגים או מחקרים מתנגדים לתיאורית הקשב כתלוי מיקום

האם תיאוריית הקשב כתלוי אובייקט ותיאוריית הקשב כתלוי מיקום או שתיהן ביחד?

פרק שלישי: סיכום, מסקנות ודיון

רשימה ביבליוגרפית

המושג מיינדפולנס "קשב" זכה לעניין מחקרי כבר בסוף המאה התשע-עשרה עם התפתחות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. המחקר המדעי התמקד בחקירת מנגנון הפעולה של הקשב אצל בני אדם ומנסה לברר כיצד הם בוררים למקד את הקשב שלהם יותר בגירויים מסוימים ופחות בגירויים אחרים.

עבודה זו סוקרת את המחקרים שנעשו בתחום הקשב החזותי מזוויות שונות. חוקרים שונים ניסו להסביר את המכאניזם של הקשב החזותי ופיתחו תיאוריות להסברת אופן הפעולה מפרספקטיבות שונות. מאחר והקשב הינו מנגנון של בחירת מידע מסוים מתוך מידע רב הקיים לרשותו של האדם, הרי שחייב להיות מנגנון לגבי אופן בחירה זו. קיימות שתי גישות שונות אודות הקשב כמנגנון בחירת מידע. הגישה הראשונה, המכונה גישת הסלקציה המוקדמת, מציגה את הקשב כמסנן המופעל מיד לאחר שלב העיבוד החושי של התכונות הפיסיקליות של הגירויים, למשל במקרה של קשב חזותי מיקום במרחב, צבע וכו'. והגישה השניה המכונה גישת הסלקציה המאוחרת מניחה כי זיהויי הגירויים נעשה במקביל , בשלב קדם קשבי . זה אומר שהסלקציה הקשבית מתרחשת רק בשלבים מאוחרים יותר של אחסון. העבודה מציגה מחקרים רבים נערכו כדי לתמוך ולאושש את כל אחת מהתיאוריות המוצגות בעבודה.

העבודה מנסה לתת מענה לשאלה השנויה במחלוקת כבר שנים רבות, והיא מי מהתיאוריות, תיאוריית הקשב כתלוי אובייקט או תיאוריית הקשב כתלוי מיקום, היא הנכונה. מהסקירה והדיונים שהצגתי לאורך כל העבודה ניתן היה לראות שאין תשובה חד משמעית לשאלה זו. מחקרים אחדים טענו שיש רק תיאוריה אחת שהיא הדומיננטית והם צידדו בה, בין אם זו הייתה תיאוריית הקשב כתלוי אובייקט או זו של הקשב כתלוי מיקום. מחקרים אחרים טענו ששתי התיאוריות יכולות להתקיים בו זמנית ואף הציגו עדויות לכך, כך שחלק מתוצאותיהם תמכו באפקטים של תיאוריית הקשב כתלוי מיקום ואילו חלק אחר מהתוצאות תמכו באפקטים של תיאוריית הקשב כתלוי אובייקט. ניסויים רבים אחרים הראו הסתייגויות ספציפיות לאחת מהתיאוריות, במובן הזה הם מצאו כי האפקטים של אחת משתי התיאוריות יכולים להתקיים, אך רק כשזה בתאים מסוים ותחת מניפולציות ניסוייות שהם קבעו, אחרת אפקטים אלו ייעלמו.

המסקנה היא שתיאוריות קשב שונות יכולות להיות באינטראקציה ולהתקיים בו זמנית במציאות היום יומית בה העומס התפיסתי הינו רב מאוד. לא נראה שיש רק תיאוריה אחת אשר יכולה להסביר את אופן חלוקת הקשב החזותי שלנו בין המידע הרב בו אנו נתקלים מידי יום. נראה כי לכל אחת מהתיאוריות המוצגות כאן יש יתרון משלה והיא מצליחה להסביר חלק מהתופעות הקשורות לחלוקת הקשב, אך לא את כולן. על כן, נראה שיש שכול התיאוריות מתקיימות בו זמנית ויש לשלב ביניהן כדי להסביר את כל התופעות של הקשב החזותי.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

איילון ל., סקס תרופות ורוקנרול: מי אמר שהעולם שייך רק לצעירים, הוצאה אקדמית מטר.

סנל, אילין, מיינדפולנס לילדים ולהוריהם . מודן

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon  Routledge

תח-9-חסינה