‏290.00 ₪

שאלת המחקר?

מהי הנורמה המשפטית בישראל לזכות השתיקה של חשוד, והאם נורמה זו פוגעת בזכויות אחרות של הציבור?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר?

שיטות המשפט?

החידוש המחקרי?.

מהי "זכות השתיקה"?. 

מטרותיה של זכות השתיקה. 

הצורך במתן הודאות באופן חופשי ומרצון 

האוטונומיה של הרצון הפרטי 

חתירה לאיזון בין חולשתו של החשוד לבין עוצמתו של המשטר. 

האזהרה ומקורותיה. 

עיתוי האזהרה - העדר אזהרה בעת המגע הראשון 

נוסח האזהרה – זכות שתיקה מוחלטת או חסיון מהפללה עצמית. 

נוסח האזהרה - התוצאה הראייתית של השתיקה. 

הדילמה של פסילת הוראות בהעדר אזהרה. 

סיכום

ביביליוגרפיה

השימוש ב"זכות השתיקה" יכול להיות דווקא מעין פתח-מילוט או סטייה - בלתי-מתקבלים על הדעת - מהחובה למסור את האמת וכל האמת, המוטלת ללא כל סייג על "עד". זכות השתיקה אינה הולמת את המושג "עדות", השייך לעיקרון הבסיסי של גילוי האמת, עיקרון זה, המטיל חובה על "העד", הינו זר ל"חשוד" או ל"נאשם", שעליהם אין מוטלת כל חובה להפליל את עצמם. הנטל של הוכחת חשד או אשמה מוטל, לפי סעיף 34כב(א) לחוק העונשין,[1] על המחשיד או המאשים, ללא כל חובה מקבילה להקדים ולהפריך אותם. חזקת החפות של הפרט מעניקה זכות בלתי-מסויגת להימנע מהצורך לנקוט מגננה. רק במשטרים רודניים, מכל סוג שהוא, החשוד הינו בחזקת אשם ונקודת המוצא היא כי עליו להוכיח את חפותו, שיטת משפט נאורה, לעומת זה, דוחה את העברת נטל ההוכחה כאמור.

"זכות השתיקה" הינה המצאה חסרת טעם כאשר היא מיוחסת ל"חשוד" או ל"נאשם", וחסרת ישועה כאשר מדובר ב"עד", המצאה זו מעוגנת אומנם בדיני ישראל הנוהגים, אך אין היא ראויה משום שהיא מערבבת, בניגוד לטבע הדברים, מין בשאינו מינו - "חשוד" או "נאשם" ו"גרסתם" מזה, ו"עד" ו"עדותו" מזה. הטמעה זו הינה פסולה ואף אבסורדית, למרות היותה מעוגנת בדיני ישראל. מדובר באנטינומיה שטעונה חליצה[2].

מן הדין, אפוא, לערוך מעין מטבוליזם בגוף המשפט, לחלץ ממנו את הביטוי "זכות השתיקה" כמושג-פסולת שנוצר בו ואשר נועד להפרשה, ולהותיר כפרוטופלסמה נקייה את חזקת החפות באין הפרכה כדין.

ראוי גם להוסיף כי כאשר מדובר בראיות חפציות - שמסירתן טעונה מימוש בעשייה שאינה בדיבור פה בלבד - יש לחשוב על דרכים חלופיות להשגתן, ולא להסתמך רק על פנייה אל מוצא פיו של ה"שותק" לשם השגתן, למרות התחפרותו מאחורי הטענה חסרת הטעם וההושעה הקרויה "זכות השתיקה"[3].

ביבליוגרפיה לדוגמא  (כ 20 מקורות)

גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו).

מ' לנדמן "על השתיקה" הסניגור  5.

ע' קפלן "על זכות השתיקה" זכויות אדם בישראל - קובץ מאמרים לכבוד חיים ה' כהן  241, 253.

ע"פ 6145/15 רונאל פישר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (2016)

Ariel L. Bendor, Dancig-Rosenberg Hadar Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review