‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תוקפנות בכלל ואצל ילדים בפרט?

תוכן עניינים

מבוא. 

המושג תוקפנות. 

התוקפנות היא תוצר של תהליכים פנימיים באדם.. 

תאוריות בקשר לתוקפנות. 

פרויד. 

קליין 

וויניקוט.. 

הקשר בין ערכים פרו חברתיים להתנהגות תוקפנית. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

בשל התוצאות החמורות שכרוחות בה, ההתנהגות התוקפנית היא המדאיגה מבין ההתנהגויות האנושיות. מעבר לפגיעה באחר, לתוקפנות יש מחירים אישיים לא מבוטלים. ילדים תוקפניים אשר לא למדו לסגל התנהגויות פרו חברתיות משלמים על כך מחיר יקר כל חייהם. לתוקפנות שלהם יש השלכות מרחיקות לכת בבגרותם, בקשר שלהם עם משפחותיהם, ילדיהם, מקום עבודתם וחבריהם (Tremblay).

חוקרים ותיאורטיקנים רבים התייחסו במאה השנים האחרונות לתוקפנות. אך נראה כי ככל שמעמיקים בבעייה עולה כי סביב נושא זה התגבשו שתי אסכולות שחוצות לעיתים גבולות מוכרים של פארדיגמות תיאורטיות. נקודה נוספת שעולה היא כי אין אפילו הגדרה מקובלת של המושג תוקפנות ולא ברורים התנאים המספיקים והכרחיים לזיהוי התנהגות תוקפנית.

בחיבור זה ניסיתי להציג התייחסויות מרכזיות ומובילות שהשפיעו על רבים מבחינת תפיסות טיפוליות והן מבחינות חינוכיות, שיפוטיות, שיקומיות ועוד. גם כיום ניתן לאפיין התייחסויות תיאורטיות שונות לפי התייחסותן לתוקפנות כאל מולדת או נרכשת וכן האם היא הרסנית בעיקרה או גם קונסטרוקטיבית. נראה כי שני הצירים הללו אשר הובילו בהתייחסות התיאורטית במהלך השנים עדיין "מככבים" גם בהתייחסות תיאורטיות עכשוויות אם כי כיום ניתנים גם דגשים מפורטים יותר למשל בדבר משקלם היחסי של הכוונה לפגוע וחומרת הפגיעה (וולף) או לניסיונות לאפיין בדיוק יתר תופעות תוקפניות ותחושות רגשיות הנלוות להן (Lichtenberg).

אין ספק כי הבנת ההתנהגות התוקפנית אינה צורך אקדמי בלבד אלא בעלת חשיבות רבה לשדה. תפיסת התוקפנות משפיעה רבות על הטיפול בהתנהגות כזו, על גילויה בחדר הטיפולים הן מבחינת התנהגות המטופל והן מבחינת גילויי תוקפנות של מטפל בעצמו כלפי המטופל. מטפל הסבור כי מדובר בדחף הרסני מולד ישאף תמיד כי המטופל יגיע לתובנה באשר לתוקפנותו שלו ומניעיה ואילו מטפל המאמין כי מדובר בתגובה לתסכול ישאף לכך כי המטופל יכיר בתסכוליו ובגורמים להם וידע להימנע ממצבים בהם עלולה להתפתח סיטואציה תוקפנית העלולה לגרום לו נזקים ולתעל את התוקפנות לאפיקים יצירתיים.

הויכוח בין הטוענים כי "יצר לב האדם רע מנעוריו" הן במובן ההרסני והן במובן של תכונה מולדת, לבין אלה המתייחסים לתוקפנות כתגובתית או חיובית ("הנה טוב מאוד זה יצר הרע") הוא ויכוח נצחי. להערכתי מדובר כאן על תפיסה בסיסית לגבי טבע האדם הקשורה למאפיינים אישיותיים של כל אחד ממשתתפי הדיון ולכן אין לשאוף כאן לתשובה ברורה אחת. על כל מטפל להחליט לאיזו אסכולה הוא משייך את עצמו ולגזור מכך את המאפיינים הטיפוליים המתאימים לו ולמטופליו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אפל, נ. התנהגות תוקפנית: התפקיד הממתן של מיומנויות שליטה עצמית וערכים פרו חברתיים. חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה. אוניברסיטת ת"א.

רונן, ת. שליטה עצמית ותושיה נלמדת: תכנון, ישום והערכת התערבויות. תל אביב: פפירוס, הוצאת בית הספר לעבודה סוציאלית.

Allen, J. P., Leadbeater, B. J., & Aber, J. L.  The relationship of adolescents expectations and values to delinquency, hard drug use, and unprotected sexual intercourse. Development and Psychopathology, 2, 85-98.