‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי האחר והאחריות כלפי האחר?

תוכן עניינים

מבוא. 

האחרות. 

אוטונומיה והטרונומיה. 

האחרות המוחלטת.. 

האתיקה כפילוסופיה ראשונית..

הישנו וההיפוסתזיס.. 

הפנים והדיבור. 

מוסר ודת לפי לוינס. 

זכויות האדם בראייתו של לוינס. 

הזולת.

כוליות והאחר. 

האחר והאחריות כלפי האחר אצל לוינס. 

הלא מודע והאחריות על תוכן לא מודע שהפך מודע אצל פרויד. 

ביבליוגרפיה.  

עבודה זו תעסוק במושגים פילוסופיים ממשנתו של לוינס: כוליות , מושג הזולת, האחר, אחריות כלפי האחר, האחריות על תוכן לא מודע. ניתן לנסח רעיון מרכזי אחד הכרוך בכתביו של לוינס, פילוסוף יהודי יליד ליטא, רעיון שהוא לכאורה פשוט ועם זאת מרחיק לכת: לדעת לוינס, הפילוסופיה המערבית מאז אפלטון מתאפיינת בכישלונה לחשוב על האחר – כאחר (Other). במסורת זו, האחר נתפס כנפרד מן העצמי באופן זמני בלבד. האחרות מפריעה את הסדר האוניברסלי והמגמה היא לסלק אותה על ידי סיפוח האחר אל העצמי, או הזהה (Same) והכללתו בו. זוהי הכוליות – מערכת חובקת כל המבטיחה ומאשרת שבסופו של דבר, יוכל האחר להסתפח אל העצמי ולהיכלל בו. היחס המאפיין ביותר מגמה זו הוא יחס של זהות: כאשר מזהים את האחר, הוא כבר אינו אחר, הוא הופך להיות חלק מן העצמי. בניגוד למסורת חשיבה זו, מתאר לוינס את האחר כנמצא לחלוטין מחוץ לגבולות השגתו, יכולתו וכוחותיו של העצמי ומנסה לנסח מודל ליחס עמו: יחס שיכבד את זרותו וישמור את אחרותו המוחלטת (שחם).

ביחס לנושא האחר והאחריות כלפי האחר אצל לוינס, ניתן לטעון כי השינוי הוא הוויתור, ויתור על האינטרסים של העצמי כאינטרסים בלעדיים. ויתור זה יטען לוינס, הוא הבחירה באנושי, הבחירה ב"אחרת מהיות". כך כותב לוינס:

"האנושיות בהוויה ההיסטורית והאובייקטיבית, הפריצה עצמה של הסובייקטיבי, של הפסיכיזם האנושי, בין מתוך ערנותה המקורית בין מתוך התפכחותה, היא הוויה המתירה את עצמה ממצב היותה. קיום מעבר לאינטרסים. זאת משמעותה של כותרת הספר "אחרת מהיות". המצב האונטולוגי מתיר את עצמו, או מותר, במצב או באי המצב האנושי. להיות אנושי משמעותו: לחיות כאילו האדם אינו הוויה בין ההוויות. כאילו הרוחניות האנושית הפכה את הקטגוריות של ההוויה ל"אחרת מהיות"" (לוינס).

כלומר, הוויתור על האינטרסים של עצמי, הוא תנאי הכרחי במפגש ה"אמיתי" עצמי – אחר, מפגש שבו העצמי נושא באחריותו של האחר.

אצל פרויד, השינוי באני הוא אחד התנאים לסיומה המוצלח של התרפיה האנליטית. כותב פרויד:

"האני לומד שקיימת דרך נוספת להבטחת הסיפוק מלבד ההסתגלות לעולם החיצון שאותה תיארתי, והיא להתערב בעולם החיצון כדי לשנות אותו, ולכונן בו במתכוון את התנאים שיאפשרו סיפוק. פעילות זו נהפכת אז להישג הגדול ביותר של האני; ההחלטות מתי לשלוט בתשוקות ולהרכין ראש בפני המציאות, ומתי להתייצב לצדן ולהתגונן נגד העולם החיצון – הן האלף בית של חכמת החיים" (פרויד).

השינוי הזה, הוא תוצר גם של יחסי הגומלין בין המטופל והמטפל, אותם מכנה פרויד "העברה"(transference). על ההעברה כותב פרויד:

"החולה אינו מסוגל לזכור כל מה שמודחק בו, ואולי אינו מסוגל לזכור את המהותי דווקא, ולפיכך אינו משתכנע בנכונות הסברה המוצגת לפניו. אדרבה, הוא אנוס עכשיו לחזור על המודחק כאילו הוא חוויה הווית במקום שיזכור אותו כחטיבה של העבר, אפשרות שהייתה עדיפה בעיני הרופא. שעתוק (התקה) זה, המופיע בנאמנות לא רצויה, תכנו לעולם הוא פרק מתוך חיי המין האינפאנטיליים, הווה אומר: מתוך תסביך אדיפוס, והריהו מתחולל תדיר בתחום ההעברה, כלומר: בתחום הזיקה אל הרופא. משהגענו בטיפול עד כאן, נוכל לומר, כי הנאורוזה הקודמת נתחלפה עתה בנאורוזת העברה חדשה" (פרויד).

מהו תפקידו של המטפל בנוירוזת ההעברה המתרחשת בתרפיה האנליטית?

"עליו לאפשר לחולה לחוות מחדש פרק מה של חייו הנשכחים וכנגד זה עליו לדאוג לכך שתשתייר בו מידה של עליונות, שבכוחה יכיר בכל זאת תמיד במציאות המדומה בבואה של עבר שכוח. אם דבר זה יעלה בידו, יזכה בהשתכנעותו של החולה ובהצלחה הריפויית התלויה בה" (פרויד).

במילים אחרות, ניתן לומר כי בנוירוזת ההעברה, מעביר המטופל את האחריות על התוכן הלא מודע שלו לידי המטפל. זהו אחד ממהלכי האנליזה: המטופל מעביר את האחריות למטפל, המטפל מקבל עליו את ההעברה ובמובן זה נושא בעול האחריות שמעביר אליו המטופל ולבסוף – המטופל מתיר את יחסי ההעברה ומקבל עליו בחזרה את האחריות על התוכן הלא מודע שלו שהפך מודע. התמסרותו של המטפל לאחר, לזר, למאיים, לתוכן הלא מודע של המטופל, היא מהלך הכרחי בתהליך השינוי של המטופל. זוהי האחריות שלי כאדם כלפי האחר, זוהי האחריות שלי כמטפלת כלפי מטופלי ומעל הכול, מוטלת עלי אחריות נוספת, הן כאדם והן כמטפלת, לחקור את התוכן הלא מודע של עצמי. אחריות שהיא בעיני הכרח וכורח, הן בהיבטה האתי פילוסופי והן בהיבטה הפסיכואנליטי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שידלובסקי אלדד, שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין, הוצאה: מס ראובן (2023)

קוהוט ה' (2023). האנליזה של העצמי: גישה שיטתית לטיפול הפסיכואנליטי בהפרעות אישיות. הוצאת משכל

שי פרוגל , מנחם ברינקר, חקר מדעי הרוח והוראתם: שאר רוח. הוצ' רסלינג (2022)