עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על קשר בין דורי, רשתות חברתיות והמשפחה, המשפחה הדרוזית, קשר משפחתי בין דורי בחברה הדרוזית, פייסבוק, טיקטוק, אינסטגרם (עבודה אקדמית מס. 4155)
290.00 ₪
59 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4155
שאלת המחקר
מה מקומן ותפקידן של רשתות חברתיות בקשר המשפחתי הבין דורי בחברה הדרוזית בישראל?
תוכן עניינים
השפעת הרשתות החברתיות והאינטרנט על הפער והקשר הבין דורי
השפעת מגמות כלכליות עכשוויות על הקשר הבין דורי
דרכי פעולה לחיזוק הקשר הבין דורי
ביגמיה והמשפחה הדרוזית בישראל.
קונפליקטים בין הורים למתבגרים באופן כללי
קונפליקטים בין הורים למתבגרים בנושא רשתות חברתיות.
מתי ילדים מתחילים להשתמש ברשתות חברתיות?
הצרכים אותם מספקים הרשתות חברתיות.
הקשר עם ההורים סביב הרשתות חברתיות.
יתרונות וחסרונות ברשתות חברתיות.
ראיון בקשר ל רשתות חברתיות והמשפחה הדרוזית.
הרשתות החברתיות האינטרנט וטכנולוגיות תקשורת שהתפתחו במאה האחרונה שינו מהותית את אופי האינטראקציה בין בני העדה הדרוזית וערערו מבנים ארגוניים ומשפחתיים. בתקופתנו הפערים בין הדורות מתרחבים מאוד, ואִתם גדלים גם הקונפליקטים בין ילדים להורים.
העולם הדיגיטלי יצר תרבות חדשה ולכן המפגש באינטרנט בין הקבוצות השונות של מבוגרים וילדים דרוזים הוא מפגש בין תרבויות ולא רק מפגש בין הצרכים הטכנולוגיים השונים של כל קבוצה[1].
בניגוד להוריהם, בני נוער דרוזים כיום חיים בסביבה תרבותית הלוקחת כמובן מאליו את עצם קיומם של אמצעים דיגיטליים ומציאות מתווכת מולטימדיה והם עושים שימוש במדיה זו, בעיקר לצרכים חברתיים, עם הדומים להם. חוויית המפגש של הוריהם עם תרבות זו שונה מהותית.
עבור ההורים הדרוזים חוויה זו אינה טבעית, ועל-כן הם נאלצים לסגל לעצמם נורמות חדשות וללמוד לעמוד בקצב שינויי הטכנולוגיה המתפתחת. תפקידי ההורים והילדים מתחלפים אפוא, במקום שהמבוגרים יהיו אלה המנחילים את התרבות, ההורים הם אלה הלומדים מילדיהם. היפוך תפקידים זה הוא אחד הגורמים לשינוי ביחסי הכוחות במשפחה, אובדן הסמכות ההורית ותחושת חוסר האונים של הורים מול ילדיהם.
ישנה השפעה רבה למיתון העולמי על כל הדורות ובייחוד על דור ה-Y הדרוזי שנמצא כיום בשנות הקריירה הקריטיות שלו. ביטוייה של השפעה זו הם אקדמאים מובטלים, משכורות נמוכות מבעבר, חובות ומודעוּת נמוכה לחסכון. הללו מציבים את בני הדור בנקודת פתיחה בעייתית בשלב קריטי של חייהם. מצוקות כלכליות אלו, המתחברות למשבר תודעתי, מביאות את הצעירים הדרוזים של ימינו להיעזר בצורה ניכרת בהורים. תלות זו באה ליידי ביטוי בכך שהילדים נשארים לגור עם ההורים עד גיל מאוחר, גיל הנישואים עולה, הילדים נתמכים בהוריהם הדרוזים למימון לימודים ודירה, נעזרים בהורים בגידול הנכדים ועוד.[2]
בעבר הקשר בין דורי היה משמעותי יותר מהיום, והזקנים בדרך כלל התגוררו בקהילה ובסמוך למשפחתם. המפגשים הרב דוריים היו רבים - בבית הכנסת, בבניין, בשכונה ועוד.
כיום אוכלוסיית הזקנים (מוגדרת כמי שגילו 65 ומעלה) בישראל מונה כ- 978,000 איש ומהווה כ-11% מכלל האוכלוסייה. מאז שנות החמישים, קצב הגידול של אוכלוסייה זו היה כפול מזה של האוכלוסייה הכללית. 98% מתוך הזקנים חיים בקהילה, כלומר, לא בבתי אבות, או במסגרות מוסדיות אחרות. כמו כן, כרבע מהם חיים לבד. עם העלייה בתוחלת החיים, שינוי במבנה המשפחה המסורתי והתפתחות הטכנולוגיה המהירה, נחלש קשר הבין דורי בתוך המשפחה, הקהילה והחברה. לעיתים קרובות, זקנים נתפסים כחלשים וסובלים מגילנות. מציאות זו מייצרת נתק בין דורי. [3]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
מאיר אפרים, תיאולוגיה בין-דתית. הוצאת אדרא (2023)
פוגל – ביזאוי ס. "האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל" מאזני משפט, י"ג, 1 -27.
גודמן מ', מהפכת הקשב: העידן הדיגיטלי . הוצאת זב"מ (2022)