‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התמודדות משפחות של ילדים עם לקויי למידה הפרעות קשב וריכוז?

תוכן עניינים

מבוא. 

חשיבות המשפחה והטיפול הרב מערכתי בילדים עם ליקויי למידה במסגרת מקצועית רחבה. 

הפרעות קשב וריכוז. 

ADHD

אבחנת הפרעת הקשב מורכבת מ-3 קטגוריות. 

מאפיינים קוגניטיביים בקרב ילדים עם קשיי למידה. 

מאפיינים חברתיים בקרב ילדים בעלי הפרעות קשב. 

קשיים רגשיים וחברתיים - והקשר להצלחה לימודית. 

השפעות והחלטות ההורים בקשר לחינוך המיוחד. 

הורה עם הפרעת קשב מגדל ילד עם הפרעת קשב. 

קשיים בבניית הורות בתנאים של "הוראה מתקנת". 

הילד כמהדהד את לקותו של ההורה: זיכרונות מהעבר. 

יחסים במשפחה הגרעינית והמורחבת. 

האחים כרפלקציה מכאיבה. 

הלקות החברתית וסיטואציות משפחתיות. 

הלקות כ"סוד".

"שביל הזהב" - התמודדות ההורים עם צרכי כל האחים..

שיטה - מתודולוגיה.

גישות למחקר האיכותני 

שיטת המחקר הספיציפי ואוכלסית היעד

הגישה המחקרית. 

אוכלוסיית המחקר. 

כלי המחקר. 

ניתוח הנתונים.. 

ממצאים.. 

דיון ומסקנות. 

מגבלות המחקר. 

תרומת המחקר. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

נספחים

המשפחה בה גדל ילד עם הפרעת קשב מתוארת בספרות כמשפחה המפתחת מאפיינים רבים של דחק. לחץ או דחק זה נובע הן ממאפייני ההפרעה והשלכותיה על היחסים בין בני המשפחה, והן מכך שמבני הבית נדרשים משאבים ומאמצים רבים כדי ללמוד להתמודד עם מאפייני ההתנהגות בהפרעה.

כאשר בוחנים בקליניקה את התפתחות היחסים בין הילד בעל ההפרעה ובין אחיו ניתן לזהות שני דפוסים מרכזיים:

דפוס בו הילד מעורר בסביבתו פחד ולעתים אף מתנהג בתוקפנות ובאלימות, מתפתח עקב מספר סיבות. סיבה אחת היא הימנעות ההורים מהצבת גבולות מותאמים לילד. הימנעות זו מקורותיה רבים וביניהם הרצון "להשקיט את ההפרעה" ולהימנע מעמותים בינו לבין הסביבה לצד עמדה של הזדהות, רחמים, הכלת יתר, ורצון "להקל" עליו. מקור נוסף לבעיית גבולות היא התקווה לרסן הפרעת קשב באמצעים מילוליים. ההורים יגידו למשל: "הוא הרי כל כך נבון ואחר כך מבין את הטעות", "כל פעם אנחנו אומרים לו: למה אתה ממשיך להתנהג באופן שמקלקל לך, אתה יודע כבר שהתנהגות זו תעלה לך ביוקר". "אני אומרת לו שוב ושוב לא, אבל הוא מתנהג כאילו הוא לא שומע אותי". דפוס זה לרוב רק מגביר את עוצמת קשיי ההתנהגות וההסתגלות של הילד. ההסלמה מצידו באה מתוך מאמץ "לגייס" את ההורים כל שיציבו לו גבולות ממשיים ולא רק מילוליים, ויספקו לו את תחושת הביטחון שהוא כה זקוק לה.

לעתים התרופפות הגבולות מבטאת פחד אמיתי שמתפתח אצל בני הבית מפני התפרצויות הזעם ותוצאותיהם. לדוגמה: "אני משתדלת לוותר לו כי אני לא רוצה שיהיה שוב בלגן בבית. בפעם האחרונה הוא ממש השתולל ושבר דברים וכשניסיתי להרגיע אותו הוא בעט בי חזק. עדיף לי להניח לו לנפשו עד שיירגע". הילד שחש בפחד מתרגם זאת כמצב מעורר חרדה ומגיב בהתפרצויות רבות יותר, כמי שמתחנן שישמרו עליו מפני עצמו.

דוגמא מראיון 

מראיינת: אני אשמח מאוד לשמוע ממך, מהזוית שלך, ממש תלכי איתי אחורה לשלב שא' נולד,

נ': א' עכשיו בן 13, עולה לכיתה ח', א' הוא הבן השלישי מתוך ארבעה ילדים, הוא הגיע לאחר חנאן בנים. עמית הגדול היום בן 19, אסף הוא החנאן כמעט 18 וענבל הקטנה בת 10. א' נולד לסיטואציה די מורכבת במשפחה, כי הוא נולד כשבעלי, שהיה לוחם בצבא, קיבל תפקיד שטח, רחוק מהבית, ואנחנו בעצם לא עברנו לגור איתו, זאת אומרת שבגיל שבועיים הוא כבר יצא לתפקיד, זאת אומרת שהוא כמעט לא הכיר את אבא שלו עד גיל שמונה.. כי הוא היה בתפקיד אחד עד גיל ארבע וקיבל תפקיד אחר עד שא' היה בגיל שמונה. אז בעצם.. עד שלב מאוד מאוחר אני הייתי הדמות שהיא קשורה אליו וכמעט הדמות הבלעדית איתו ויש לכך משמעויות... וכשעשינו לו אבחון הבנו שהיו משמעויות לכך. בעצם אני גידלתי את שלושת הבנים לבד כמה חנאןם טובות.. א' היה מקסים, הייתי איתו שנתיים וחצי בבית אחר כך עברנו לצפון, אחר כך הלך לגן בקיבוץ, הוא תמיד היה ילד מקסים, עדין, עם הרבה משחקי דמיון, וזה משהו שהיה דומה לחנאן אחיו הגדולים אז מבחינתי זה היה בסדר גמור..

מראיינת: אז אם אני מבינה נכון, מבחינת שלב הראשון בו הוא היה תינוק השנה הראשונה- הכל היה תקין?

נ: לא.. הכל בכלל לא היה תקין.. הוא נולד לפני הזמן, חודש לפני הזמן, נחשב פג, התפתח לאט.. את הכל עשה לאט, תמיד בשלב האחרון של הנורמל, אבל אני לא הייתי מודאגת.. גם כי אני טיפוס כזה.. ואולי קצת מטיפשות.

מראיינת: אני מבינה שאמרת לעצמך- יש לי חנאן ילדים גדולים יותר.. דברים יסתדרו?

נ: כן.. בדיעבד..זו הייתה טעות.. דווקא אחות טיפת חלב הסיבה את תשומת ליבי והפנתה אותי לרופאת התפתחות הילד, והיא גם אמרה זה בסדר, זה יסתדר.. שטויות. בדיעבד הסתבר שכל ההתפתחות האיטית רימזה על עוד דברים והיה אפשר לחזק אותו. בגן הוא היה מקסים! לא היו בעיות פרידה, ילד רגיש מאוד.

מראיינת: איזו רגישות?

נ: בזמנו ראיתי רגישות חברתית, היום יש גם רגישות תחושתית. כשהיה קטן ראיתי רגישות חברתית, נגיד אם מישהו היה מעליב אותו הוא היה מאוד נעלב כאשר אולי בנים אחרים היו מרביצים.. צועקים.. רבים.. הוא לא. אבל גם אני לא יודעת אם לקשור את זה ללמידה או לבית שהוא גדל בו.. לזה שאחים שלו רגישים, שאנחנו אומנם בית של בנים אבל לא עושים דברים מגעילים.. אולי כי אני הייתי הדמות המשמעותית בבית, אבל גם בעלי לא כזה.. לא אדם גס.. לא מקללים בבית שלנו. אז הוא היה יותר עדין, יותר רגיש משחק יותר עם עצמו, היו לו חברים, בגן היה לו חבר מאוד טוב שהיה המנהיג וא' היה מס' 2, והוא היה מאוד מרוצה מזה, לי זה הפריע בשלב מסויים, חשבתי שהוא מתבטל מול הילד החנאן.. זה היה ילד מקסים.. ילד טוב.

מראיינת: זאת אומרת כל השלב של הגן לא זיהית שום דבר?

נ: שום דבר.. למעט הרגישות החברתית.. ממש שום דבר. הוא היה פשוט בן שונה.. יותר רגיש, אם זו הייתה בת זה בכלל לא היה עולה. הגננת הסבה את תשומת ליבי בין טרום חובה לחובה ( גן חובה זה חטיבה צעירה אצלינו) שכדאי שנלך לריפוי בעיסוק.

מראיינת: למה?

נ: כי הוא לא הצליח לצייר עיגולים כמו שצריך, היה לו קושי במוטוריקה עדינה וגסה, הוא לא היה רוכב למשל על אופניים, לא שיחק כדורגל, דברים שקשורים לדברים שבנים עושים- הוא ממש לא אהב, לא עניין אותו. לעומת זאת דברים שקשורים לשחק משחקי דמיון, לגו שעות, זה כן. כיתות א'+ ב', הייתה לו מורה נהדרת, אני תמיד דאגתי ואמרתי שהוא לא מתארגן טוב עם הציוד, קלמר, לא מסתדר עם הכתיבה, זה לא ברור, ובית הספר תמיד הרגיע ואמר לי- הכל בסדר, את סתם דואגת. .. באמצע כיתה ב' אני אמרתי לבעלי- משהו לא בסדר, בא נקח אותו לאבחון....

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אילון, ע. איזון עדין. ספריה אקדמית , תל אביב.

גרינספן, ס.י וווידר, ש. ילדים עם צרכים מיוחדים.

מינושין, ס. משפחות ותראפיה משפחתית. דביר, תל אביב.

Banerjee, T.D., Middleton, F. & Faraone, S.V.  Enviromental risk factors for Attention Deficit/ Hyperactivity Disorder. Acta Pediatrica, 96, 1269-1274.

Barkley, R.A.  Behavioral inhibition, sustained attention, and executive functions: constructing a unifying theory of ADHD. Psychological Bulletin. 121, 65–94.