‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי כוחו של בית המשפט לתביעות קטנות בהגנה על הצרכן?

תוכן עניינים

תוכן עניינים.. 2

מבוא  3

שאלת המחקר. 3

סקירת הסטנדרטיזציה של הטעייות במדף המוצרים.. 4

משפט משווה : ארה"ב. 6

ההיבטים הנורמאטיביים והשיפוטיים בהטעיית הצרכן 7

עילת התביעה של המתחרים הנפגעים.. 8

התופעה הסיבובית. 10

עילת התביעה של הצרכנים.. 12

המבחן להטעייה צרכנית. 13

מבחן "הצרכן הסביר". 18

אכיפתו של החוק להגנת הצרכן 23

צרכנות בראי בית המשפט לתביעות קטנות. 29

המועד למתן פסק הדין 30

מי רשאי לייצג בבימ"ש לתביעות קטנות?. 30

סדר הדין 33

משפט משווה - תביעות קטנות בעולם.. 35

ארצות הברית. 35

בריטניה. 35

קנדה. 35

צרפת. 35

סיכום.. 36

ביבליוגרפיה. 37

חקיקה. 37

ספרות ומאמרים.. 37

פסיקה. 37

מקורות זרים.. 37

נספח  38

חקיקה רלבנטית לעניין תביעות קטנות וסדר דין 38

תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976. 38

דיני הצרכנות המסורתיים מושתתים על שלושה מרכיבים עקרוניים: גילוי, שוויון והגינות.

 במהלכם של השנתיים האחרונות אנו עדים להפרת מרכיבים אלו ביתר-שאת מאלו שבשנים עברו בדרך מתחכמת ומניפולטיבית של הקרטלים, במדנייות גלובאלית רב פרצופית המטעה את הצרכן, על מנת להפיק רווחים המתגלמים בסכומי עתק על חשבונו של הצרכן הקטן.

הטקטיקה האסטרטגית של אותה מדינייות מתחכמת נעשית בעיקר, בשינויים מינוריים ללא גילוי נאות במוצר החדש לעומת הישן שקשה להבחין בהם מחד, ומצגים לא אמינים בנוגע למהות המוצר כמצגי שווא כוזבים כדי למשוך את הצרכן מאידך. 

הטעייות רב פרצופיות אלו עולות כעת לאויר התקשורתי והמשפטי בריצה מטורפת של בקשות לתובענות ייצוגיות נגד החברות(להלן-"הבקשות לתובעה ייצוגית"),ונראה כי ההליך של התובענה הייצוגית מתגלה כהליך חוצה גבולות שתפח למימדים שטרם הכרנו שנים עברו.[2]

דא עקא, ההטעייות על מדף המוצרים הפכו לסטנדרטיזציה במשק באסטרטגיה שיווקית פסיכולוגית של "אחיזת עיניים",טול לדוגמא הגדלת אריזת המוצר תוך כדי הקטנת תכולתו, ובאותו ראי של מקסימיזציה תוך כדי מינימיזציה בהיבט הפסיכולוגי שיווקי , החברות מכריזות על "מבצע" אך מקטינות את הכמות ומורידות מהמחיר לצרכן כ-"מבצע".[3]

לאחרונה, אנו נתקלים בשמות מפוצצים של נוסחאות מהפכניות וחיידקים טובים ,אך בליבי ספק באמיתות הדברים, והדברים נאמרים בזהירות ללא ממצאים אובייקטיביים ומדעיים בעניין .

לגופו של עניין, ההטעייות הבולטת והשכיחות בשוק היא העלאת מחירים מוסוות, כהטעייה במחדל,שמקורה בהפחתת משקל באופן מינורי, המשלבת ומנצלת את תמימותו וחוסר עירנותו של הצרכן לאותיות הקטנות של המשקל במוצר החדש, תוך כדי אמונו בספק ונותני השירות בעלי המוניטין לגבי המוצר הישן עם המשקל המוכר, וללא התעמקות מיוחדת על השינויים המינוריים בגודל של המוצר החדש , הנכנס בהרף עין לעגלת הסופר בהיותנו עם לחוץ בקניות .[4]

יחד עם זאת, הצרכן ניתקל , באותו קונספט של משקל בהטעייות בפועל במצג שווא ותרמיתי בעטיפת המוצר לגבי המשקל , או בשקילת המוצר עם הפלסטיק ברשתות השיווק, ובנוסף לכל בהטעייות ומצגים כוזבים בפירסומים ובאריזת המוצר בנוגע לטיבו ומהותו של המוצר כחלק מרב הזרועות של הגופים המסחריים המבקשים לרכוש את ליבו של הצרכן. על כן, לדידי, מדובר בכשל שוק , ובפרק זה אמחיש את הדברים בסקירה כללית עובדתית, על מצעד הבקשות הדומיננטיות לתובענה הייצוגית בהטעייה במשקל ,בטיבו ומהותו של המוצר, וכסטנדרטיזציה מגמתית במשק הצרכני.

במהלך השנים הפך בית המשפט לתביעות קטנות, מערכת נפוצה מאד בקרב הציבור, במיוחד לאור כך כי לאזרח הקטן הועלתה האפשרות להבחוא האם הוא מעונייןלגשת לערכאה משפטית מבלי לשלם על כך סכומי כסף גבוהים וזאת המטרה לתת לאזרח שירות במגבלות הקיימות. בתי המשפט לתביעות קטנות הוקמו במטרה לפתור סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות תוך ניצול היתרונות של מערכת גמישה ולא פורמלית, עם שופט בעל סמכות הכרעה, לפתרון סכסוכים פשוטים בסכום נמוך במיוחד.

יש לציין כי במרוצת השנים בתי משפט אלו תפסו עמדה חשובה ומכריעה בכל הנוגע לתביעות צרכניות.

לא ניתן להתקדם בנושא זה מבלי לתת דגש קטן בעניין הצורך החיוני של האזרח הפשוט למצוא את הדרך לערכאה משפטית אשר אינה דורשת ממנו להיות מיוצג, דבר אשר נהווה נידבך חשוב ומכריע ביכולתם של אנשים מעוטי יכולת לפנות לערכאות משפטיות. בנוסף לאחר חקיקת חוק הגנת הצרכן  התפשטה "השמועה" אצל רוב הציבור בישראל, כי בית המשפט לתביעות קטנות משמשים כטריבונל "מגן צרכני" במיוחד לאור כך כי לבתי המשפט אלו מוגשות כדבר שבשגרה תביעות בעניינים צרכניים, דבר שלמראית עין יצר עובדה חדשה, שמהיום לצרכן יש זכויות המעוגנות היטב בחוק וזאת במענה לקושי הקיים לצרכן שנפגע במימושה של זכויות אלה במערכת המשפטית.

בתי המשפט לתביעות קטנות הוקמו בכדי להתגבר על הקשיים העומדים בפני "האדם הקטן" המבקש לקבל סעד לעוול שנגרם לו. ידוע כי נקיטת הליכים משפטיים דורשת יוזמה הכרוכה בהוצאות גבוהות וגוזלות זמן רב כאשר התוצאות אינן ברורות, מה שלעיתים גורם לויתור הגשת תביעה ובכך לויתור בעוול שנגרם ובטווח הארוך, להמשך קיומם של עוולות דומות נשנות לאנשים אחרים באוכלוסייה.

לא ניתן לבחון נושא זה לעומק מבלי להתייחס למאמרו של פרופ' סיני דויטש שהנו חלוץ בתחום הגנת הצרכן אשר מציין במאמרו "בית המשפט לתביעות קטנות כמגן הצרכן" מספר.....

בבית המשפט לתביעות קטנות, ההליך מבוצע ללא ייצוג של הצדדים על ידי עו"ד, דבר אשר נועד להבטיח הליך פשוט, קצר ומובן לכל אזרח. כך מושגת רמה מסויימת של שיוויון ונינוחות בין שני צדדים שונים בכוחם ( יחיד מול חברה אשר יש לה את הכוח והחוסן הכספי והאנושי להתמודד בתביעות בבית משפט). סוגיית מקומו של עו"ד בביהמ"ש לתביעות קטנות תבחן לעומק ונראה האם קיימים יתרונות בייעוץ משפטי במסגרת ניהול תביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות.

מערכת סדרי הדין והראיות בבית משפט זה אינה נוקשה, והשופט רשאי להחליט אלו ראיות לקבל ואלו לפסול וכמו כן באלו סדרי דין עליו להשתמש על מנת להגיע אל ההכרעה היעילה והמהירה ביותר. השופט רשאי, בהסכמת הצדדים לדון בתביעה כבורר, ואז הוא הופך את עצמו בעצם לדבר הכי קרוב לצדדים בדרך להובילם לפשרה. תיקים רבים בתביעות קטנות נסגרים בסופו של דבר על ידי פסק דין בדרך של פשרה. בהקשר זה ייבחן בעבודתי המקום לבדוק את היחס בין סדרי הדין בתביעות קטנות להליכי גישור, ולראות אם ניתן להפנות חלק מציבור הפונים לתביעות קטנות ולהמליץ להם על הליך של גישור.

לסיכום המבוא בעבודתי, ניתן לראות כי הפופולריות הרבה לה זוכה בית המשפט לתביעות קטנות מראה כי הציבור הישראלי משתוקק למערכת יעילה ופשוטה, בה תהיה לו האפשרות להביע את עצמו מול הצד אשר פגע בו, ללא הפחד מייצוג של עורכי דין שיש ביכולתם של אוכלוסייה מסוימת לגייס. האזרחים צריכים ורוצים מערכת לא פורמלית, שתתן להם פתרונות מהירים לסכסוכי היום-יום.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

סיני דויטש "בית המשפט לתביעות קטנות כמגן הצרכן " עיוני משפט ח (16) 345-381

 E. Atkins "European small claims procedure". Europa. European Union