שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי אמצעים טכנולוגיים בהוראת תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז ?

תוכן עניינים

תקציר

1. פרק א' - שילוב כלים טכנולוגיים בהוראה         

1.1 הגדרות ומאפיינים          

1.2 סוגים של טכנולוגיה       

1.3שילוב טכנולוגיה בהוראה           

1.4 השפעת השימוש בטכנולוגיית מידע על הלמידה          

2. פרק ב' – תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז     

2.1 הפרעות קשב וריכוז

2.2 הגורמים להפרעות קשב וריכוז  

2.3 הפרעות קשב ודרכי הוראה של המורה 

3. פרק ג' - שילוב אמצעים טכנולוגיים בדרכי ההוראה בקרב תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז.     

3.1 סוגים של טכנולוגיות לשימוש בקרב תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז       

3.2 יתרונות השימוש בטכנולוגיה בקרב תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז        

4. פרק ד' :דיון סיכום ומסקנות       

4.1 סיכום       

4.2 מסקנות והמלצות           

ביבליוגרפיה   

העבודה הנוכחית תתמקד בנושא שילובם של אמצעים טכנולוגיים במערכת החינוך ובפרט בקרב תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז. המחשב ובפרט הלמידה מרחוק משמשים את מערכת החינוך בדרכים רבות . לעיתים קרובות נעשה שימוש בהבחנה בין המחשב "כאובייקט" של הוראה או למידה לעומת המחשב ככלי לשיפור ההוראה והלמידה. השימוש במחשבים בתחום החינוך נובע בעיקר עקב הפוטנציאל הגלום בהם. לחידושים בדרכי ההוראה עקב כך יש השפעות משמעותיות על אופי הלימודים .כיום ניתן לראות מורים רבים משלבים בהוראתם את האינטרנט. למורה השפעה מרובה ותפקיד מכריע בשילוב תלמידים בעלי הפרעות קשב בכיתה. עליו להתמודד עם מגוון רחב של תלמידים אשר בנוסף לקשייהם האובייקטיבים צברו תסכולים וכישלונות בתחום הלימודי, החברתי, הרגשי או ההתנהגותי. תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז מאופיינים בעיקר בעלי קושי רב להתרכז, לבצע מטלות ולסיימן וניכר כי היסח דעתם מופנה בקלות, כך שעל המורה לדעת למקד את תשומת ליבם ולעורר בהם עניין, אחת הדרכים לכך היא השימוש באמצעים טכנולוגיים . העבודה הנוכחית תבחן את השימוש באמצעים טכנולוגיים בדרכי ההוראה של המורה עם התלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה. במחקרים אפידמיולוגים שונים נמצא כי 5%-10% בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו, רובם בנים, אך גם בנות סובלות ממנה (ביחס 5:1).

בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ידיעות אחרונות : ספרי חמד, (2017)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: ל' רובינס, י' בן משה, ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)