‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי פסיכולוגיית העצמי?

תוכן עניינים

מבוא

התאוריה של קוהוט. 

הפרעת אישיות נרקיסיסטית מנקודת מבט פרוידיאנית. 

הפרעת אישיות נרקיסיסטית מנקודת המבט של קוהוט. 

תוכן העצמי

פסיכולוגיית העצמי 

הפילוסופיה של קארל פופר

מקורות

מטרת העבודה היא לתאר תמונה קוהרנטית של תכונות של העצמי. לשם מטרה זו יש להתמודד עם מספר שאלות קשות בנוגע למושג העצמי, התפתחות העצמי, תוכנו, תפקודו, וקשייו.

יש הרואים בפסיכולוגיית העצמי כאנטיתזה לפסיכואנליזה הפרוידיינית בשלוש נקודות: היא אינה רואה את הטרגיות של הקיום האנושי כתוצר של קונפליקט בין הדחף ובִּיוּתוֹ; היא אינה רואה את ההתפתחות האנושית כמעבר מתלות לאוטונומיה; והיא לא רואה בנרקיסיזם שלב התפתחותי מוקדם אלא יסוד חשוב בהווייתו של האדם.

מקורות חשובים:

קוהוט ה' (2023). האנליזה של העצמי: גישה שיטתית לטיפול הפסיכואנליטי בהפרעות אישיות. הוצאת משכל

גלבוע יחיאל, קרל פופר והפילוסופיה של דרך האמצע. הוצאת רסלינג  (2022)

כעת נתייחס לשאלה, איך העצמי מתפתח ומתהווה. בתחילה יש לנו גרעינים של העצמי. ישנה סכימה של גוף, כלומר, השתקפות של הגוף בתוך המוח. ידוע שיש גרעין של העצמי תפקודי באזור המוח הבינוני הקרוי - PAG (PERIAQUEDUCTAL GRAY ) (7) בהצטלבות דרכים של מידע רגשי, סנסורי, מוטורי. באזור הזה קיימת אבחנה של מצבים אפקטיביים שונים והכוונה של תגובות של הגוף בהתאם. כאשר מתפתחת אונה פרונטלית של CORTEX ,היא לוקחת על עצמה אחראיות על פעילויות תכליתיות. 

במוקד רעיונותיו של קוהוט, עמדה התפיסה כי המקור להתנהגות נרקיסיסטית הוא בתחושה של עצמי מפורק, לא רציף ונעדר חיוניות. לפיכך, מושג העצמי עמד בלב השיטה החדשה שייסד, אותה כינה פסיכולוגיית העצמי. 

פרסם קוהוט את המאמר "שתי אנליזות של מר Z". בעזרת תיאור מקרה נקודתי, שאף קוהוט להמחיש את השוני שבטיפול באדם עם בעיה נרקיסיסטית בין שתי העמדות - הקלאסית ופסיכולוגיית העצמי. שנים לאחר מכן טען סטרוזייר, שכתב ביוגרפיה על קוהוט, כי המאמר הוא במידה רבה אוטוביוגרפי ומציג את סיפורו של קוהוט עצמו. 

מושג העצמי נמצא בצומת שבין שאלות רבות. הוא נמצא בין מטריאליזם ואידיאליזם, בין ביולוגיזם ופסיכולוגיזם, בין יש ובין אין. כולנו משועבדים לו. אך רב הנסתר מהנגלה. במשך התפתחות החשיבה אודות מהות העצמי הועלו שלושה אספקטים חשובים: תפקודי, תוכני, וחוויתי. אספקט חווייתי, כלומר תחושת העצמי, מספק משוב הכרחי אודות העצמי לעצמי, אודות . דגש על האספקט התפקודי אפשר לראות במחשבה הסוקראטית-אפלטונית המתוארת על ידי הפילוסוףKARL POPPER בביטוי: ME.

מטרת החיבור היא לתאר תמונה קוהרנטית של תכונות של העצמי. לשם מטרה זו יש להתמודד עם מספר שאלות קשות בנוגע למושג העצמי, התפתחות העצמי, תוכנו, תפקודו, וקשייו.

מושג העצמי נמצא בצומת שבין שאלות רבות. הוא נמצא בין מטריאליזם ואידיאליזם, בין ביולוגיזם ופסיכולוגיזם, בין יש ובין אין. כולנו משועבדים לו. אך רב הנסתר מהנגלה. במשך התפתחות החשיבה אודות מהות העצמי הועלו שלושה אספקטים חשובים: תפקודי, תוכני, וחוויתי. אספקט חווייתי, כלומר תחושת העצמי, מספק משוב הכרחי אודות העצמי לעצמי, אודות ME. דגש על האספקט התפקודי אפשר לראות במחשבה הסוקראטית-אפלטונית המתוארת על ידי הפילוסוףKARL POPPER בביטוי:

הפילוסופיה של קארל פופר : על-פי האינדיבידואליזם המתודולוגי, על מדעי החברה להסביר את המציאות החברתית באמצעות פעולותיהם של יחידים ויחידים בלבד. פופר התנגד להשקפה, המזוהה עם קרל מרקס, שלפיה קיימות קבוצות בחברה, כגון מעמדות, שהאינטרסים שלהן אינם ניתנים לרדוקציה לאינטרסים האינדיבידואליים של חבריהן

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

זיגמונד פרויד, . תרבות בלא נחת. תל אביב: ספרית פועלים בע"מ .

 Frankl, V., The Will to Meaning. London: Souvenir Press.

Popper, K. and Eccles J., The Self and its Brain. Berlin, London, New York: Springer-Verlag