עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה סמינריונית פרשת בר נוער‎ (עבודה אקדמית מס. 4033)

‏90.00 ₪

8 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 4033
 עבודה סמינריונית פרשת בר נוער‎

שאלת מחקר:

כיצד בא לידי ביטוי פרשת בר נוער?


פרשת הבר נוער. מידע פנים שלא פורסם בעתונות בשל צו איסור פרסום

הבכיר שנעצר הוא מנהל הבר-נוער שאול גנון.

הוא חשוד באונס של קטין בן 15.

מה שהוביל לטבח, זאת נקמתו של שניים מבני משפחתו של הקטין שנאנס.

הם באו למועדון ואחד מהם ריסס בנשק חם את המקום.

 

שני האחים שנעצרו הם מבני ברק חגי בן 23- ובנימין בן 20- פליסיאן.לבסוף התברר שהם לא קשורים ברצח.

הרצח בברנוער היה פיגוע ירי שהתרחש במוצאי שבת,  באוגוסט , בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב, בעת פעילות "ברנוער". בפיגוע נרצחו שניים ונפצעו עשרה. ארבע שנים לאחר הרצח נעצרו חשודים בביצועו, כשעל פי החשד המניע היה נקמה אישית בעקבות עברה שבוצעה באחד הקטינים החשודים.

"ברנוער" הוא מועדון למפגש חברתי של בני נוער להט"בים המתקיים באופן קבוע בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב במוצאי-שבתות מאז . המפגשים כוללים משחקי חברה, שיחות והרצאות. המקום נועד לספק לבני נוער המגבשים את זהותם המינית סביבה תומכת והכוונה בבעיותיהם המיוחדות. את המפגשים מנחים מתנדבים בוגרים. הפעילות היא בליווי ופיקוח של עובד סוציאלי מטעם העמותה.

אירוע הרצח

במוצאי שבת, 1 באוגוסט , בשעה 2240, בעת מפגש ה"ברנוער" בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב, התפרץ למקום אדם חמוש, לבוש בגדי הסוואהשחורים ועטוי מסכה, ירה בנוכחים ונמלט מהמקום.‏‏ בירי נרצחו ניר כץ - מדריך בבר-נוער, וליז טרובישי - נערה כבת 16. כמו כן נפצעו מדריך נוסף ותשעה בני נוער שנכחו במקום, חלקם קשה; שניים מתוכם נותרו נכים לצמיתות.‏

בעקבות הרצח

דגל הגאווה עם "סרט אבלות" שחור. דגל זה נפוץ לאחר האירוע כסמל לאבלה של הקהילה

עצרת מחאה נגד אירוע הירי בכיכר רבין,תל אביב

הזדהות

אף שהמניע לרצח לא הוברר בתקופה הקצרה שלאחר האירוע, הוא זוהה בקרב ציבור רחב וגורמי תקשורת רבים כפשע שנאה נגד קהילת הלהט"ב. בעקבות זאת, הרצח עורר גלי הזדהות עם חברי קהילת הלהט"ב בישראל. ארגוני הלהט"ב בישראל קיימו מספר עצרות הזדהות ומחאה נגד ההומופוביה בישראל. לעצרות אלו הצטרפו גם ארגונים נוספים, בהם תנועות נוער, תנועות מפלגתיות וארגונים לזכויות אדם ואזרח. ב-8 באוגוסט, כשבוע לאחר הירי, נערכה בכיכר רבין בתל אביב עצרת הזדהות, שבה נכחו רבבות משתתפים, הופיעו אמנים חברי הקהילה ותומכיה, ונאמו אישי ציבור בהם נשיא המדינה שמעון פרס, שרים וחברי הכנסת. עצרות זיכרון התקיימו בנוכחות אישי ציבור וקהל של אלפים גם לרגל יום השנה ב-וב-בגן מאיר בתל אביב.‏ אף קהילות להט"ב במדינות אחרות יצאו בעצרות הזדהות. בברלין, בירת גרמניה, התקיימה ב-4 באוגוסט הפגנת הזדהות ותמיכה של כ-1,500 איש עם קורבנות הירי.‏

אנשי ציבור ומנהיגים מתנועות נוער בישראל הגיבו על הרצח בזעזוע עמוק. בכנסת הוקדש דיון מיוחד לנושא הרצח וההומופוביה בישראל. ב-6 באוגוסט ביקר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בבית אגודת הלהט"ב שבו אירע הרצח, מלווה בשר החינוך גדעון סער. חלק ניכר מהמחאה בעקבות הרצח הופנה כלפי חבר הכנסתנסים זאב מסיעת ש"ס שאמר כשנה וחצי לפני הירי כי "צריך לטפל בהומואים כמו בשפעת העופות".‏התבטאות אותה ראו רבים כהתרת דמם של חברי הקהילה הלהט"בית.


 

אאוטינג 

  

החשיפה הציבורית של הפצועים באירוע על ידי התקשורת בתוכניות החדשות, הוביל למספר מקרים בהם בני הנוער שטרם גילו לאיש על נטייתם המינית השונה, ולא יצאו מהארון, נדרשו להתמודד במקביל לפציעה גם עם חרדה מתגובת הוריהם וחבריהם לכיתה שלא ידעו על נטייתם המינית קודם האירוע. במספר מקרים הורים ובני משפחות סירבו להגיע בשלב הראשוני לסעוד את מיטת קרובם, או לאפשר את חזרתו לבית הוריו.

בדצמבר , חמישה חודשים לאחר הפיגוע, התנצלה חברת החדשות של ערוץ 2 באופן רשמי על כי בליל הרצח צולמו ושודרו תמונות הנערים הפצועים ללא אישור, ועל עוגמת הנפש שנגרמה בשל כך.‏

גילויי הומופוביה בעקבות הירי

על אף שלא הוכח כי אירוע הירי נעשה על רקע הומופובי, עצם חשד זה עורר דיון ציבורי ותקשורתי בנושא ההומופוביה בישראל, דבר שגרר מנגד גילויי תמיכה בירי בעיקר ברשת האינטרנט בדמות טוקבקים ותגובות ברחבי הרשתות החברתיות בדמות קבוצות שנפתחו במטרה לעודד ולהצדיק את הרצח, אליהן הצטרפו מאות משתמשים. באותו השבוע התפרסמה במקומון "העיר ת"א" כתבה תחת הכותרת "לקרוא ולשרוף – החומרים שמהם עשויה שנאה", ובה הוצגו עשרות דוגמאות לטוקבקים הומופוביים שפורסמו לאחר הרצח בערוצי החדשות של אתרי האינטרנט השונים, אשר מביעים תמיכה באירוע, מעודדים את הרוצח עצמו וביצוע אירועים דומים בעתיד. בכתבה מצוינים טוקבקים שצונזרו על ידי מנהלי האתרים, וכן כאלה שאושרו לפרסום.

לקראת העצרת שנערכה באוגוסט בכיכר רבין לזכר קרבנות הרצח, קיבלו פעילים שעסקו בארגון העצרת איומים בטלפון ובאינטרנט. בעקבות זאת עצרה המשטרה חייל מגדוד הנח"ל החרדי בחשד שאיים באמצעות אתר אינטרנט על מתכנסי העצרת.‏‏

הנצחה

בדצמבר העניקה האגודה לזכויות האזרח בישראל את "אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ז"ל" לניר כץ. את הפרס קיבלה בשמו אמו, איילה כץ.בנימוקי הוועדה שבחרה לתת את האות לכץ נכתב‏

 

עבורו, ההתנדבות, התרומה לקהילה והחינוך היו לדרך חיים. הוא פעל מתוך גישה הומניסטית ואוהבת אדם, האמין שיש לתת לזולת, ובפרט לבני נוער וצעירים, את מירב התמיכה והכלים על מנת שיוכלו להתעצם ולמצות את יכולותיהם, כדי שבתורם יוכלו גם הם לתרום לחברה ... על פעילותו האמיצה והתומכת בקרב בני נוער אשר נעשתה בהתנדבות ובצנעה; על נכונותו לתרום מזמנו וממרצו לקידום הסובלנות ולמאבק בדעות קדומות ובגזענות, החליטה האגודה לזכויות האזרח בישראל להעניק לניר כץ את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוייג.

 

 

באוגוסט הוצגה בדיזנגוף סנטר תערוכת כרזות שעיצבו סטודנטים לגרפיקה תחת הכותרת "חוזרים לבר-נוער".‏‏

מעמד הנפגעים וזכויותיהם

שאלת הסיוע והפיצוי לנפגעים עוררה, בין השאר, גם את סוגיית מעמדם בפני החוק והרשויות. שניים מפצועי הפיגוע נותרו נכים בדרגת נכות קשה, ויזדקקו לסיעוד משך כל חייהם. גם הפצועים האחרים נזקקים לטיפולים שונים. בניגוד לנפגעי פעולות איבה או לנפגעים בתאונות דרכים, פצועים אלה אינם זכאים על פי החוק אלא לסיוע מינימלי מביטוח לאומי, סיוע שאינו מתקרב לעלויות הטיפול. המעמסה נופלת ברובה המכריע על כתפי המשפחות.‏‏ שניים מן הנפגעים ניסו לתבוע גורמים שונים, ובכלל זה את אגודת הלהט"ב, כדי לקבל סיוע.‏‏ בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעתו של אחד המדריכים כי ביטוח לאומי יכיר בו כנפגע במקום עבודה כיוון שמעמדו כמתנדב לא הוסדר אצל עיריית תל אביב קודם לאירוע.‏‏

לאור מצוקתם של הנפגעים הגישו ביולי כמה חברי כנסת, ובראשם ניצן הורוביץ, הצעת חוק - הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תיקון – פשעי שנאה, -- – המציעה לכלול בהגדרת "פעולת איבה" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, -גם "פגיעה ממניעי שנאה - פגיעה שנגרמה כתוצאה ממעשה אלימות המכוונת כלפי דרך חיים של קבוצה בציבור מחמת דת, מוצא עדתי, נטייה מינית, זהות מגדרית או היותם עובדים זרים."‏‏ במרץ אותה שנה הגיש הורוביץ גם הצעה להרחבת החקיקה נגד הסתה לגזענות כך שתכלול גם הסתה על רקע נטייה מינית.‏

סוגיה אחרת התעוררה ביחס למעמדו של בן-זוגו של ניר כץ שנרצח באירוע. בן-הזוג הוא אזרח זר, והשניים החלו בהסדרת תושבותו במשרד הפנים בתור 'ידוע בציבור'. אולם אחרי הרצח, משתמה אשרת השהייה שלו, הורה לו המשרד לעזוב את הארץ. בעקבות לחץ ציבורי, ניאות המשרד בסופו של דבר לאפשר את המשך שהייתו.‏

המשך פעילותו של המועדון

המועדון המשיך את פעילותו אחרי הרצח, אך התקשה מאז להשיג את התקציב הנחוץ להפעלתו. אחד הקשיים נבע מעלות ההחזקה של מאבטח שהוצב במקום לאחר האירוע.‏ יו"ר אגודת הלהט"ב טען באותו הזמן שחברות מסחריות ישראליות חוששות לתרום למקום.‏ קושי נוסף בהמשך הפעלת המקום נבע מרתיעתן של חברות ביטוח מלבטח את המקום.‏

בעקבות האירוע המועדון שופץ בעלות של רבע מיליון שקל. עיריית תל אביב השתתפה במקצת המימון, אך במאי איימה להוציא צו הריסה לחלק מן המבנה.‏

חקירת המשטרה

חקירת הרצח, שהייתה היקרה בתולדות ישראל עד אליה, התמקדה תחילה בשלושה כיוונים אפשריים

  • רצח ממניח דתי או הומופובי;
  • רצח ממניע לאומני;
  • נקמה או חיסול חשבונות בתוך הקהילה הגאה.‏

חודשיים לאחר הרצח הביא מידע מודיעיני של השב"כ למעצרו של יעקב טייטל, אשר הודה בביצוע הרצח וכן במספר מעשים אחרים, בהם תליית כרזות בגנות להט"בים והנחת מטעני חבלה. בין השאר הניח ב-מטען חבלה מאולתר ועליו כתובת "סדומאים החוצה" בפתח תחנת המשטרה ביישוב עליבשומרון, וזאת בנסיון למנוע את מצעד הגאווה באותה שנה שאכן נדחה-. הודאתו בדבר המעורבות ברצח בברנוער נקבעה כלא אמינה בידי חוקריו.‏‏

ב-5 ביוני עצרה המשטרה שלושה חשודים במעורבות ברצח. עציר נוסף, "פעיל בקהילה הגאה", שמתוקף תפקידו ביקר רבות בברנוער, חשוד בכך שפגע מינית באחד החשודים, פגיעה שהייתה המניע לרצח, ובשיבוש הליכי חקירה בכך שלא שיתף בכך את המשטרה.‏ גורמים במשטרה אמרו שהמניע לרצח הוא נקמה אישית, ולפיכך אינו מוגדר כפשע שנאה.‏ מנגד טענו פובליציסטים שונים, וכן יו"ר אגודת הלהט"ב והיועץ המשפטי שלה, כי למרות הגדרת המשטרה, עדיין מדובר בפשע שנאה על רקע הומופובי.‏ ‏

כחצי שנה לפני ביצוע המעצרים מצאה המשטרה קצה חוט - חפץ הקשור לרצח. זמן קצר לאחר מכן נחתמה עסקה עם עבריין ששימש כסייען, שבתמורה לקיצור עונשו, הבטחה להגנה וסיוע כספי, חשף מידע הקשור לרצח, וגויס כסוכן סמוי. האסיר טען כי אחד החשודים - שלושתם צעירים בעלי עבר פלילי עשיר - התוודה בפניו על הרצח. במשך חודשיים וחצי הושם מעקב על אותם נערים, שבסיומו בוצעו המעצרים. הפעיל בקהילה הגאה שנעצר חשוד בביצוע עבירת מין מעשה סדום- באחד הנערים, בן 15 באותו זמן, שהייתה על פי החשד המניע להגעה לברנוער עם כלי הנשק. על פי החשד, הקטין שבו בוצעה העבירה שיתף בדברים קרוב משפחה וחבר נוסף, שלושתם תושבי שכונת פרדס כץ בבני ברק, וקרוב המשפחה החליט לנקום. הוא הגיע לברנוער, ומשלא מצא את מושא נקמתו, ירה לכל עבר וללא הבחנה.‏‏

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יניב קובוביץ, המשטרה: הרצח בבר-נוער היה נקמה על אונס קטין בידי פעיל בקהילה, באתר הארץ, 11 ביוני 

יוחאי עופר, פליסיאן רצח מזעם, מחמת עוינותו לנטיה המינית, מעריב, 

ת.פ. 3471/13 מדינת ישראל נ' פליסיאן ואח' , לא פורסם, בימ"ש ת"א, 5 ביוני .


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏90.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה