‏290.00 ₪

מטרת עבודה זו היא לסקור את נושא הבדלים בין תשואות קרנות בקנאיות לעומת קרנות המנוהלות ע"י גופים פרטיים או אחרים. חשיבות התופעה היא בכך שיש לבדוק את טענות הציבור כי מנהלי הקרנות הבנקאיות והיועצים של הבנקים רואים את טובת הבנק לפני טובת הלקוח. בחינת הספרות המקצועית הרלוונטית מעלה כי לא נערכו מחקרים בנושא, ולכן המחקר הנוכחי ישפוך אור עליו.

ראשית העבודה תסקור מאמרים בנושא תשואות של קרנות נאמנות- מאמרים בעיקר מחול. לאחר מכן יערך מחקר בו יושוו תשואות קרנות הנאמנות של הבנקים מול קרנות נאמנות אחרות.

קיימות שלוש רמות על יעילות שוק ההון:

יעילות שוק ברמה החלשה – המידע כולל אך ורק מחירים ותשואות היסטוריים.  סוג מידע זה מספק את הנתונים לשיטות החיזוי הבאות:

ניתוח טכני – מבוסס בעיקרו על תרשימים: * כאשר מחיר המניה במגמת עליה – זמן לקנות וכאשר חלה הירידה למכור. * כאשר המחיר פורץ גבול עליון לקנות – תימשך מגמת העליה וכאשר פורץ גבול תחתון למכור. ממצאים אמפיריים הראו שלא ניתן להשיג תשואה עודפת באמצעות ניתוח טכני.

-                   מתאם סדרתי בשעורי התשואה – האם קיימת קורולציה בין התשואה בתקופה t לתשואה בתקופה t+1? קיימות שתי אסטרטגיות השקעה מנוגדות הנשענות על המתאם הסדרתי: האחת, משחק המומנטום, טוענת שקיימת קורולציה חיובית ("מה שהיה הוא שיהיה") ולכן כדאי לקנות ני"ע במגמת עלייה ולמכור ני"ע במגמת ירידה מכיוון שהמגמות תימשכנה בעתיד. אסטרטגיה אחרת גורסת שהקורולציה שלילית, כלומר יותר סביר לצפות להיפוך המגמה מכיוון שתגובת השוק למידע חדש חזקה מדי ולכן תהיה התכנסות לרמה האמיתית. מכאן שיש למכור ני"ע שמחירו עלה.

במחקרים אמפיריים, על מניות בודדות, לא נמצאו מתאמים סדרתיים ברמת מובהקות גבוהה אולם ברמה של השוק ועבור תשואות שנתיות נמצא מתאם סדרתי גבוה בעיקר בסדרות של שלוש וחמש שנים אולם הוא היה רגיש מאוד לשינויים בפרמיית הסיכון הנדרשת על-פני זמן  או לשינוי בתקופות בתוך הסדרות.

יעילות השוק ברמה החצי-חזקה – המידע כולל כל מידע פומפי: מחירים ותשואות, דוחות כספיים, הודעות לציבור, ראיונות וכיוצ"ב. כאמור, כל מידע חדש יגולם מייד במחיר ני"ע  ויישאר ללא שינוי עד לקבלת מידע נוסף. אולם, מכיוון שמידע זה גלוי וידוע לכולם לא ניתן יהיה לנצל מידע זה לעשיית רווחים מעל לנורמלי.  ממצאים אמפיריים הראו שאכן השוק מגיב מיידית בעת האירוע ובכיוון המתאים, קרי מידע חיובי יביא לעליית מחיר ני"ע ומידע שלילי לירידתו, אולם הממצאים לא התיישבו בד בבד עם התיאוריה:

-  אחרי האירוע – לשינוי במחיר היה אפקט מתמשך אותו ניתן לנצל לעשיית עודף תשואה, בניגוד לתיאוריה.

- לפני האירוע – מגמת השינוי במחיר החלה עוד לפני האירוע, כלומר היה טפטוף של מידע. ניתן להסביר זאת בשתי דרכים: האחת, דליפת מידע פנים. השניה, הטפטוף מבטא תוחלת המידע , מידע המתקבל כתוצאה ממעקב אחר פעילות החברה, הודעות וידיעות וכיוצ"ב אך מידע זה איננו וודאי אך ככל שמתקרבים ליום האירוע חלה התבהרות: אי-הודאות מצטמצמת, הוודאות גדלה ומתקבלת המגמה.

יעילות השוק ברמה החזקה – המידע כולל כל מידע פומבי ובנוסף מידע פנים (פרטי). הטענה היא שמידע פנים כמוהו כמידע פומבי ולכן גם אם מתקבל מידע פנים לא ניתן להשיג תשואה עודפת. מידע פנים/פרטי יכול לקבל ביטוי בדרכים הבאות:

-  מידע של מנהלי תיקים - ביצועיהם הראו שלא ניתן להשיג תשואות עודפות בעקביות לאורך זמן.

-  מידע של אנליסטים פנדמנטלים, אנליסטים שמייצרים תחזיות רווח (הפסד) המבוססות על ניתוח הדוחות הפיננסים ואשר ביכולתם לנתח טוב יותר את המידע הציבורי -  ניתוח המלצותיהם הראה שניתן להשיג תשואות עודפות.

-  בעלי עניין, בעלי מידע פנימי בפירמה – מחקרים שנעשו ביחס לשוק האמריקאי מראים שבעלי עניין משיגים תשואות עודפות. השאלה המרכזית היא האם קיימת סימטריה בין האינפורמציה של בעלי עניין לבין משקיעים אחרים, דהיינו האם משקיע יכול ע"י מעקב אחר רכישות ומכירות של בעלי להשיג תשואות עודפות?

שני הממצאים האחרונים  מביאים להנחה שלאנליסטים ולמתווכים הפיננסים יש מידע שלא מגולם במחירי ני"ע, בסתירה ליעילות החזקה.

 את הבדיקה פילחתי לפי צורות השקעה:

ת"א 25.

אג"ח.

אג"ח מדינה של קרנות עם נכסים עד 50 מליון ש"ח

אג"ח מדינה של קרנות עם נכסים בין 50 למאה מליון ש"ח.

אופציות

אג"ח מעורב

קרנות מטחיות

מניות כללי

תעשיה

שקלית

שקלית גמישה

מניות גמישה

לאחר מכן ערכתי מבחני T לבדיקת שוני בין ממוצעים של ביצועי הקרנות. לצורך כך חילקתי את הטבלאות לקבוצת הקרנות שבבעלותניהול הבנקים לקבוצת הקרנות האחרות.

לדוגמא קרנות המתמחות במדד ת"א 25:

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

קוביצבי הלית, אחריות בנקים בגין נזיקין, אוניברסיטת תל-אביב.

שוורץ גרשון, הגדרת יחסי בנק לקוח על ידי בנק ישראל במבחן ניגודי האינטרסים, אוניברסיטת תל אביב, תל-אביב.

 Apap a & griffith j “the impact of expences on equty mutual performance”

Journal of financial planing 8.

Christoffersen s e “why do money fund managers VOLLUMEunatary waive their fees” The journal of finanace