עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית היסטוריה של החינוך בארץ ישראל, העליה הראשונה, העליה השניה (עבודה אקדמית מס. 4024)
290.00 ₪
27 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4024

שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי החינוך בא"י בתקופות העליה הראשונה והעליה השניה?
ראשי פרקים:
מחנכים מרכזיים ובעלי שאר רוח בעליה השניה
המשנה החינוכית של אהרון דוד גורדון
מפעלי חינוך ותרבות בעליה השניה
עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: היסטוריה של החינוך בא"י בתקופות העליה הראשונה, העליה השניה.
העליה הראשונה היא גל עלייה ציונית בין 1881 ו -1903 יהודים שנדדו בגל זה הגיעו בעיקר ממזרח אירופה ומתימן. על פי ההערכות היגרו 25,000–35,000 יהודים. רבים מהמהגרים היהודים מאירופה בסוף תקופת המאה ה -19 עד תחילת המאה ה -20 ויתרו לאחר מספר חודשים וחזרו לארץ מוצאם, וסבלו לעתים קרובות מרעב ומחלות[1].
בתקופת העלייה הראשונה הונחה "התשתית של מערכת-החינוך הלאומית העברית בתוכן ובצורה". בתי הספר החדשים שקמו בשנות התקופה ביישוב היהודי החדש היו מפעל חדשני, ש"אינו המשך למוסדות-החינוך המסורתיים של היישוב הישן ושל עם ישראל בתפוצותיו". היישוב העירוני גדל בשנות התקופה, גם מחוץ לארבע ערי הקודש, ירושלים, חברון, צפת וטבריה. כמה ראשי משפחות והורים פעלו לפתוח בתי ספר קטנים שנכללו בתוכניתם לימודי חול והנחלת "רוח התחייה הלאומית העברית"; וכל כך בשונה מתלמודי התורה וה"חדרים", ומבתי הספר של כי"ח ביפו ובחיפה.[2]
בתקופת העלייה השנייה היישוב היהודי החדש יצא לעצמאות לשונית ותרבותית. התרחבות היישוב היהודי הביאה לפיתוח מערכת החינוך ולתמורות בתוכניות הלימודים. הוקמו מוסדות חינוך חדשים מגני-ילדים עד לסמינר למורים, בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין, בית ספר עברי לבנות על ידי חובבי-ציון ביפו ב-1909 ובית הספר הריאלי בחיפה. חלק מן המוסדות החדשים קיבלו סיוע מחברת "כל ישראל חברים" וחברת "עזרה". החינוך העברי והחינוך לערכים לאומיים התפתח גם בהשפעת אחד העם וחובבי ציון.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
טאוב ד'. מערכת החינוך בראי החוק והמשפט, הוצ' פרדס (2020)
רועי מרום, העלייה הראשונה? הגירות טרנס-לאומיות בשלהי התקופה העות'מאנית. הוצאת מוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון, 2019
עמיעד כהן, העליה הראשונה והשניה - העולים ברמת החיים, השילוח 13, מברואר 2019