‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמד תושבי השטחים?

תוכן העניינים

מבוא. 

המשפט הבינלאומי בשטחים.

הדיון במשפט הבינלאומי 

תנאים מקדמיים – שפיטות וזכות עמידה.

תחולת המשפט הבינלאומי על השטחים.

משפט משווה. 

המשפט הבינלאומי ותחולתו על השטחים הכבושים..

תחולתה של אמנת ג'נבה הרביעית בישראל

פרושה של אמנת ג'נבה הרביעית בישראל

פרשנות אמנת ג'נבה

תקנות האג

בית המשפט העליון כשותף זוטר של המחוקק והמשפט הבינלאומי

הסבר חלופי – הקושי הדמוקרטי ביישום אמנות בינלאומיות במשפט הפנימי

סיכום.

תוכנית השלום של טראמפ 2020 לגבי השטחים נכשלה, העסקה ידועה גם כ"עסקת המאה" היא תוכנית הכוללת הצעה להסכם שלום לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שגובשה על ידי ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הכרה אמריקנית בהתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון והבקעה המזרחית הכפלת הטריטוריה הפלסטינית והקמת שגרירות אמריקנית בבירת "המדינה הפלסטינית העתידית" שבמזרח ירושלים(שיזף, 2020)הסכמה ישראלית להקפאה בת ארבע שנים בהתנחלויות עם תחילת המשא ומתן על מדינה פלסטינית.

הפרספקטיבה לבחינת מעמד השטחים תהא דרך פרשנות בג"צ למשפט הבינ"ל החל בשטחים. מאז כיבושם[1] של השטחים[2] , שלטה בהם ישראל שליטה מלאה. שליטה חלקית בשטחים נמשכת אף היום. בפרקים נכבדים מהתקופה תמכו ממשלות ישראל בהתיישבות יהודית בשטחים. על פי מדדים של שליטה כלכלית, שליטה ביטחונית ופיקוח על משאבי הטבע, היוו השטחים חלק ממדינת ישראל. מצד אחר, הציבור הישראלי חלוק בשאלת מעמדם הסופי של השטחים. חלק ניכר מן הציבור סבור כי בהסדר של קבע יועברו השטחים (או למצער רובם) לשליטה ערבית.  אף הועברה השליטה בחלק מהשטחים לשלטון פלסטיני.  יצאה אל הפועל תוכנית ההתנתקות – פינויה של רצועת עזה ממתיישבים ישראלים ומכוחות צבא ישראליים. מעמד הפלסטינים בשטחים נובע מערבוב של מקורות משפטיים שונים: משפט בינלאומי, מינהלי, פלילי וטבעי. תוצאת השימוש במקורות המגוונים היא ספקטרום שלם של רמות הגנה על זכויות תושבי השטחים שאינם אזרחי מדינת ישראל: החל בזכויות שאינן מוגנות כלל (אזרחות), המשך בהגנה חלקית בלבד מפני ענישה קולקטיבית (הריסת בתים) וכלה בהגנה כמעט מלאה (עינויים).  בערך לא תמיד תאמו החלטותיו של בית המשפט העליון בנוגע לשטחים את המשפט הבינלאומי הפומבי. החלטותיו של בית המשפט העליון נעו בין התעלמות מוחלטת או כמעט מוחלטת מהסתירה בין מדיניות ישראל לבין המשפט הבינלאומי הפומבי, לבין ניסיונות מוצלחים יותר או פחות ליצור התאמה מלאכותית בין המשפט הבינלאומי הפומבי למשפט הישראלי.[3]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

י' דינשטיין "הסדרים רב-לאומיים, פדרליים וקונפדרליים" עיוני משפט יז 231.

דוד קרצמר "אכיפתה ופירושה של אמנת ג'נבה IV – דרכו של בית המשפט העליון" משפטים כו 

אנדרי מרמור "ביקורת שיפוטית בישראל" משפט וממשל ד  133;

עלי זלצברגר ואלכסנדר (סנדי) קדר "המהפכה השקטה – עוד על הביקורת השיפוטית לפי חוקי-היסוד החדשים" משפט וממשל ד  489

Yoram Dinstein "The Israeli Supreme Court and the Law of Belligerent Occupation: Deportation" 23 Isr. Y.B. Hum. Rts.  1, 13.

Theodor Meron "West Bank and Gaza: Human Rights and Humanitarian Law in the Period of Transition" 9 Isr. Y.B. Hum. Rts.  106, 111.