‏290.00 ₪

סרטון הפורס צילום כל קובץ הוורד של העבודה האקדמית, כולל מקורות הביבליוגרפיה ודרכי הציטוט והאיזכור- ככה שלא תקנו חתול בשק! :

https://youtu.be/YmQwhQRg4d8?si=DqYueGsWDlCeQFvu

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק המגביל פיטורי נשים בהיריון?

תוכן העניינים

מבוא

פרק 1: האם כבעלת תפקיד כפול נוגד

 פרק 1.1: מבוא

 פרק 1.2: תמורות במעמד האישה בהקשר למשק הבית

 פרק 1.3: האם כבעלת תפקיד כפול נוגד

 פרק 1.4: סיכום

פרק 2: חוק השוויון

 פרק 2.1: מבוא

 פרק 2.1: חוק השוויון בשוק העבודה

 פרק 2.2: מהו שוויון?

 פרק 2.3: יישום חובת השוויון בגופים פרטיים ובגופים ציבוריים

 פרק 2.4: אפליית נשים בשל היריון בעבודה: סקירת פסיקה

 פרק 2.4: סיכום

פרק 3: חוק עבודת נשים

פרק 3.1: מבוא

 פרק 3.2: הקשיים ביישום החוק

פרק 3.3: אי יישום החוק

פרק 3.4: סיכום

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

בעבודה הנוכחית סקרתי את החוק הנוגע לנשים בשוק התעסוקה אשר מתייחס להגבלת פיטורי נשים עובדות בהריון.

כמו כן, בחנתי את היישום ואת אי היישום של החוק מהיבטיו השונים, הן מצד הנשים והן מצד מעסיקיהן וגם הרחבה לגבי חוק השוויון כפי שמיושם בהקשר לנשים בהיריון במקום העבודה.

לכאורה , על סמך ממצאי עבודתי, אי שוויון תעסוקתי אמור להיות נחלת העבר אך המציאות מציגה תמונה שונה.

אומנם אנו נמצאים במקום בו קיימות נשים המועסקות בעמדות מפתח ובתפקידים בכירים, אך קיימים עדיין מעסיקים (אין זה מפתיע כי ברובם גברים) אשר לא מתביישים לפטר עובדות רק מחמת הריונן. [1]

לאור זאת, נראה כי קיים צורך בהרחבת החוק ואולי אף בהגדרת כללי התנהגות ברורים יותר במקרים של עובדות בהריון.

ייתכן כי ריבוי הפיטורים שלא כדיו נובעים מחששו של המעביד להפסדים כלכליים ושינויים בתפיסה, ולכן במקרים אלה כדאי להציע פתרונות כלכליים חדשים שלא ייאלצו את המעסיק לפטר עובדות בהריון.

אינני מתיימרת להיות משפטנית ולכן אין אני מציעה פתרונות יישומיים לשינוי אך לא קשה להבחין כי השינוי מתבקש, עבור שני הצדדים הנוגעים בדבר. ^[2]

לסיכום העבודה כולה, אוכל לומר שהאימהות ניצבות בפני רף דרישות שעליהן לעמוד בפניו ולעיתים הן מתקשות להתמודד עימו ולנתב בין שני העולמות שבהם הן ממלאות תפקיד כפול ויותר מכל: לעמוד בהצלחה בטיפול יעיל במשק הבית ובילדיהן כפי שנדרש מהן לפי מיתוס האימהות.

בשל הציפיות הגבוהות של החברה מתפקודן כאימהות לפי מיתוס האימהות המסורתי, הרי שאימהות רבות נוטלות תחת העול של ביקורת עצמית וסביבתית ובכך מתקשות ליישם בהצלחה טיפול משולב במשק הבית ובילדיהם אל מול קידום קריירה אישית משלהן בשוק העבודה[3].

כמו כן, ברמה ההצהרתית בתי המשפט נאחזים בשיח השוויון ההורי החדש של ימינו, ועושים בו שימוש כאשר הם נדרשים להתמודד עם סוגיות הנוגעות להורות וטיפול בילדים.

 יחד עם זאת, סוגיית שוויון זו בעייתית בשל שתי סיבות עיקריות: ראשית, הוא מבלבל בין מודל השוויוניות ההורית כאידיאל שראוי להגשימו לבין המציאות החברתית בפועל, שעדיין משקפת חוסר שוויון מהותי בין גברים לנשים בזירה המשפחתית.

שופטים רבים עדיין נכנעים לסטריאוטיפים המגדריים לגבי האישה ותפקיד האימהות כתפקיד האולטימטיבי לנשים, וכך נשים נהיות כפופות למשטרת כללים ביחס להתנהגותן האימהית הראויה בעיני החוק. [4]

בחרתי בנושא זה כי במקומות עבודה רבים, עובדות נשים רבות ואמהות שעל אף תפקידן המשפחתי הכפול הן מביאות תפוקות ותוצאות כלכליות מצוינות לא פחות משאר העובדים, גברים.

אולי ביום מן הימים ישכילו המעסיקים להבין כי עובד המרגיש כי יש המתחשבים בצרכיו האישיים בעבודה יחזיר לעבודתו שבעתיים. [5]

אוכל להסיק שבעידן המודרני קיימות דרישות בלתי מתפשרות בפני האימא בעידן של ימינו: היא נדרשת ליישם בהצלחה קריירה משלה ובמקביל לטפל ולחנך את ילדיה באופן האופטימאלי ביותר וכן טיפול במשק הבית.

עם חלוף השנים נשים החלו לפתח קריירה ולפעול להגשמה עצמית עבורן בתחומים מנהליים ומכובדים כמו בענף המשפטים והייטק ,במקביל לטיפוח משק הבית וגם כדי להעניק כוח פרנסה נוסף למשפחתה, בנוסף לגבר המפרנס  .

 יחד עם זאת, אומנם קיימת עלייה בכניסת הנשים לשוק העבודה לאורך השנים, והן מצליחות ליישם בהצלחה טיפול במשק הבית מבחינת: לידה, הורות ומשפחה מול פיתוח קריירה והשתלבות בשוק העבודה לאור הממצאים שתוארו בפרק, אך עלייה זו בכניסה לשוק העבודה והשתלבות בתפקידים ניהוליים כולל עלייה בשכר, מתונה יחסית בעשור האחרון לעומת שנים קודמות.

לסיכום, העבודה הייתה מעניינת מבחינה אישית ולמדתי המון על ההיבט החוקתי והמשפטי במעמד האישה בעולם העבודה. יחד עם זאת, הייתי ממליץ לתת תשומת לב ממוקדת לשינוי עמדות סטריאוטיפיות כלפי נשים ולגבי מיתוס האימהות הרווח מעידן ועידנים. האישה היא גם אימא לילדיה, אבל היא גם ישות בפני עצמה הזכאית לפתח קריירה מצליחה לא פחות מעמיתיה הגברים בענף התעסוקה ולזכאותה לשוויון מלא מול הגברים ללא הפלייה בשל שכר,מין או היריון כפי שהגבר שותף כיום יותר במטלות הבית וחינוך הילדים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017

אורית קמיר התעמרות בעבודה: בין פסיכולוגיה למשפט, בין חקיקה לפסיקה משפט ועסקים כא (2017).

י' רחמים זכויות העובדים בעת חילופי מעבידים (2014)