‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי משבר היורו באירופה וההשלכות על מדינת ישראל?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

השערת המחקר 1

השערת המחקר 2

השערת המחקר 3

רקע: משבר היורו וישראל

רקע היסטורי: האינטגרציה האירופאית

שאלת המחקר

רקע היסטורי

משבר ההגירה האירופי 2015-2017

תחומי הפעולה והגדרת האיחוד

עקרונות

מוסדות ממשל ומשפט עיקריים:

האיחוד האירופי בחיי היום יום

ברקזיט: האנגלים מפנים גב ליורו ולאיחוד האירופי

משאל עם על עזיבת האיחוד – רצח חברת הפרלמנט, תומכת ההישארות באיחוד, ג'ו קוקס

2016: דרמה בבריטניה: הממלכה עזבה את האיחוד במשאל עם – רוה"מ קמרון התפטר

האיחוד האירופי וישראל

הצטרפות ישראל לאיחוד האירופי

האיחוד ופלשתין

בניה בשטחים ויחס האיחוד האירופי

ביבליוגרפיה

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי וההשלכות על ישראל של משבר האירו באירופה?

השערת המחקר 1

המשבר, בשלב זה, אינו משפיע על הכלכלה הישראלית באופן מהותי. עם זאת, היקף סחר החוץ בתמ"ג הישראלי הוא גבוה במיוחד באופן יחסי למרות שחלק גדול מן היצוא הישראלי הוא לאירופה.

מקור:

Aron Smith "Flash estimate February 2017 Euro area annual inflation up to 2.0%" . Eurostat. 2 March 2017

השערת המחקר 2

 ההשפעה הישירה של המשבר על ישראל היא קטנה עם זאת, לשורה של גורמים אחרים תתכן השפעה שלילית (במיוחד אם המשבר ימשך לאורך זמן): אי וודאות בשווקים (פוגעת בצמיחה כלכלית ובהיקף ההשקעה), ירידת ערכו של האירו מקטינה את כדאיות היצוא לגוש האירו ומעלה את כדאיות היבוא (פגיעה בתוצר הישראלי ובמאזן המסחרי), אי יציבות של שערי החליפין, צמיחה נמוכה ודחיית היציאה מן המשבר הכלכלי באירופה (תשפיע על היקף היצוא הישראלי) וצעדי צנע שונים ברחבי אירופה כדי להימנע ממשבר נוסף במדינות אחרות גם כן יפגעו בצמיחה. [1]

מקור:

Baten, Jorg (2016). A History of the Global Economy. From 1500 to the Present. Cambridge University Press

השערת המחקר 3

המשך המשבר באירופה לאורך זמן יכול לפגוע ביצוא ובתוצר הישראלי. יכולתה של הכלכלה הישראלית להתמודד עם האתגר בטווח הקצר היא מוגבלת. מן הסתם, אין לישראל כל השפעה על הנעשה באירופה בנוגע למשבר. הסכמי הסחר עליהם ישראל חתומה יקשו על ניסיון ממשלתי להשפיע מהותית ומיידית באופן יזום על מבנה היצוא הישראלי, קרי ניסיון להפנות יצואנים, המתקשים לייצא לאירופה, ליעדים אחרים כגון מזרח אסיה כפיצוי וכך להקטין את השפעת המשבר על ישראל.

המשבר הפיננסי הפוקד את אירופה מעלה שאלות כלכליות ופוליטיות לדיון, כגון השפעת המשבר על האיחוד האירופי ככלל והיחסים בין המדינות באיחוד בפרט, כמו גם השפעות אפשריות על ישראל. ה- EMU, האיחוד המוניטארי האירופי, איננו רק פרויקט כלכלי המיועד להשגת צמיחה כלכלית, אלא בראש ובראשונה פרויקט פוליטי התורם לקידום והעמקת האינטגרציה האירופית ומעמדו של האיחוד בזירה הבינ"ל. גרמניה, המעצמה הכלכלית המובילה באירופה, הצטרפה אל הפרויקט הזה, מלכתחילה משיקולים פוליטיים הקשורים לקידום והעמקת האיחוד האירופי בכללותו ומעמדה שלה בתוכו (לדוגמה, רבים טוענים כי ההסכמה לאיחוד המוניטארי היה המטבע בו שילמה גרמניה על הסכמת האיחוד בכלל וצרפת בפרט לאיחוד גרמניה), וזאת למרות מחירים כלכליים פוטנציאליים כגון אלו שגרמניה נדרשת אליהם כיום. למעשה, מדינה חזקה כלכלית הנוהגת, לרוב, באחריות פיסקאלית, עלולה לשם מחירים כלכליים כאשר היא מצטרפת לאיחוד מוניטארי עם מדינות חלשות ממנה כלכלית שאינן שומרות באותה מידה על מדיניות פיסקאלית אחראית. גרמניה מאבדת את האוטונומיה שלה בתחום המדיניות המוניטארית, עלולה לסבול מאינפלציה ואי וודאות כלכלית רבה, וכפי שאנו רואים, עלולה אף להידרש להושיט עזרה כלכלית למדינות חלשות ממנה כלכלית באיחוד המוניטארי. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שרביט, בתוך: ב. נויברגר וא. גרוניק (עורכים), מדיניות חוץ בין עימות להסדרים ישראל  מקראה חלק ב' (1051-1026), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

Barnard, Catherine. The Substantive Law of the EU: The four freedoms (2

ed.). Oxford University Press. p. 4