‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התמודדות ישראל עם האיום הגרעיני האירני, העירקי, הסורי?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

סקירת ספרות   

האיום הגרעיני הסורי      

מדיניות הגרעין של סוריה              

חשדות לפיתוח תוכנית גרעין        

המתיחות בין ישראל לסוריה        

הוויכוח סביב שתיקת הממשל בישראל      

האיום הגרעיני העירקי    

תוכנית הגרעין העיראקית             

מגעים וחתימת הסכם עם צרפת   

ניסיונות מוקדמים לסיכול תוכנית הגרעין העיראקית          

המודיעין הישראלי עקב אחר נושא הגרעין העיראקי בעדיפות גבוהה:             

האיום הגרעיני האירני    

הסכם וינה          

אירן המתגרענת סכנה לעולם        

מאפייני האיום האיראני:              

סיום מלחמת איראן – עיראק      

תבוסת עיראק במלחמת המפרץ ב –           

שיתוף פעולה עם ברית המועצות  

האיום האמריקני             

התחזקות התנועות האיסלאמיות הרדיקליות        

ההתקדמות בתהליך השלום הערבי – ישראלי         

תמורות פנימיות לאחר מותו של חומייני   

הפעולה הצבאית האמריקנית באפגניסטן ובעיראק              

השינויים בסביבתה האסטרטגית של איראן לאחר ה- בספטמבר      

חזון איראני וחשש ערבי. 

תכנית הגרעין .   

מאזן האימה : אירן הגרעינית      

האמון המערבי מול הרוח המזרח תיכונית 

האיום הגרעיני האירני בעידן הנשיא ביידן 

סיכום ביניים: אירן הגרעינית       

אסטרטגיית התמודדות ישראל עם האיום הגרעיני

סבא"א הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית    

ישראל בעיני איראן : מהכחשת השואה לשלילת הקיום       

תפיסת האיום כלפי ישראל           

האיום הגרעיני כלפי ישראל           

הגישה האמריקנית          

דרכי פעולה אפשריות לצמצום האיום האיראני      

סיכום   

ביבליוגרפיה       

עבודה זו תעסוק בהתמודדות ישראל עם האיום הגרעיני האירני, העירקי, הסורי.

שאלת האיום הגרעיני מעסיקה את הפוליטיקה הבינלאומית מזה שנים רבות. עם תום המלחמה הקרה והתפרקות הגוש הקומוניסטי פחת אמנם החשש מהתלקחות מאבק גרעיני בין מעצמתי[1], אך מצד שני הצטרפו בעשורים האחרונים שחקנים חדשים לדינאמיקת ההתחמשות הגלובלית. חלק מהשחקנים הללו מאיימים כיום על יציבות הזירה העולמית ואיראן היא אחת מהם[2]. להתחמשות האיראנית היבטי התייחסות מגוונים שניתן לנתחם ברמות שונות[3]. כך למשל, ניתן לבחון את הסוגיה מן ההיבט האזורי הערבית/מזרח-תיכוני בהשוואה לרמה הבינלאומית, או מן ההיבט התרבותי (בהשוואה להתחמשות במזרח אסיה למשל), ומהיבטי התייחסות נוספים ורבים. מבחינת סדר היום העולמי, מדובר כמובן בנושא רלוונטי במיוחד שמעסיק כיום גופים וממשלות רבים. ההצטיידות הגרעינית של משטר האייתולות מעלה אפוא שאלות רבות, ובאופן טבעי גם את דילמת הפיקוח על הנשק האטומי בעולם בכלל ובמשטרים אזוריים-קיצוניים בפרט. מבחינה אזורית מצבה האסטרטגי של איראן הוא מורכב; בעלת הברית היחידה שלה באזורינו היא סוריה ושתיהן מכלכלות באופן קבוע פחות או יותר את החיזבאללה שפועל בשרותיהן. בידוד ויחסים קפואים עם ארה"ב (או קרירים עם שכנות חזקות כמו תורכיה וסעודיה) מאפיינות כיום את המדינה ומחיות את הפחד האיראני, שכמובן אינו רק פחד תיאורטי. מבחינה היסטורית, בספטמבר 1980 הכריז שליטה של עיראק, סאדאם חוסיין מלחמה על איראן[4], מלחמה שנמשכה 8 שנים וגבתה רבבות הרוגים ומאות אלפי פצועים משני הצדדים. בסיומה הייתה זאת עיראק שנכנעה, מכיוון שאירן, גם בשל גודלה וגם בשל אופייה הכלכלי חברתי דתי, עמדה במלחמת ההתשה הזאת, בשעה שעיראק הייתה קרובה להתמוטטות. המערב עמד אז מנגד, מכיוון שהאיום של טהראן נתפס כאיום גדול יותר משל בגדד. תפיסה זאת תקפה כעת שבעתיים, לאחר סילוקו של סאדאם וחולשתה המדינית של עיראק[5]. ברמת המדיניות העתידית, אין כל ספק כי ארה"ב, גם לאחר שכוחותיה ייצאו מעיראק באופן מוחלט, תפעל לחיזוקה של עיראק כמשקל נגד לאיראן המאיימת, כאשר את הסלחנות של וושינגטון כלפי הצטיידותן של פקיסטאן ושל הודו בנשק גרעיני ניתן כמובן לראות כהרתעה מאזנת כלפי הזירה האיראנית. איראן מצידה לא רוצה לעמוד שוב בפני איום עיראקי גם בלי סאדאם חוסיין וחרף העובדה שבשתי המדינות רוב האוכלוסייה היא שיעית[6].

עיראק, גם כאשר הגורם הדומיננטי יהיה שיעי, לעולם לא תיהפך לגרורה איראנית. להיפך, היא תתחרה בה על ההשפעה באזור. זו גם אחת הסיבות שההרתעה הגרעינית הפכה היום למענה העיקרי של טהראן לנוכחות ולהשפעה אמריקנית בעיראק ולאיומים השונים בתקופה הנראית לעין. בקונטקסט כזה, עולה כמובן ביתר רלוונטיות השאלה הנ"ל - כיצד בעצם ניתן לפקח על הנעשה שם מבחינת ההתחמשות האטומית? שאלת המחקר שאני מעלה מתמקדת אפוא באופן ספציפי במידת האפקטיביות של האמצעים הבינלאומיים בפיקוח ובריסון של המשטרים הקיצוניים, כאשר על הפרק השאלה האיראנית; עניינו של דיון כזה הוא כמובן לבחון את יעילותם והשפעתם של כלי הפיקוח הקיימים, זאת מאחר וההנחה הרווחת כיום היא שמדובר במשימה קשה ואולי בלתי אפשרית.

העבודה בוחנת תחילה תיאוריות ריסון ברמת הביטחון הבינ"ל ובעיקר הסברים יחב"ליים רלוונטיים הנוגעים לאחזקת נ"ג במדינות בעידן המודרני. בפרק הסקירה השני נבדקים אמצעי הפיקוח הבינלאומיים הקיימים ונשאלות השאלות הבעייתיות על סוגיית פקחי האו"ם ואמנת ה- NPT שמופקדת על ריסון הפקת הפצצות האטומיות בעולם. העבודה תעסוק ביתר פירוט בשאלת הפיקוח העולמי על משטרים קיצוניים ועל הקשיים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ושל המעצמות לפקח על משטרים חשוכים אלו או אחרים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2024

ביילין יוסי, סודות שלא אקח איתי, הוצאת ספרי חמד (2021) 

אילן כפיר, סופה בדרך לאיראן, הוצאת ידיעות ספרים