‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי רגולטור של שידורי הספורט?

תוכן עניינים

מבוא

רגולציה חדשה לשידורי הספורט: שידורים בתשלום יותנו בהעברת משחקים לערוצים הפתוחים
מה "מגיע" לציבור לראות?
דילמות
מתי בג"ץ ייכנס לתמונה?
שידורי "יהלומים" ישראליים
ערוץ 1: להחשיך שידורי האולימפיאדה ויורו (התאגיד)
מועצת הכבלים והרשות השנייה מעוניינת לבצע רגולציה מחמירה על שידורי טלוויזיה באינטרנט

רגולציה, המדינה הרגולטורית ורפורמה רגולטורית

סיכום

ביבליוגרפיה 

תחומים רבים במדינת ישראל עוברים בשנים האחרונות תהליכים מואצים של הפרטה, ליברליזציה ומסחור המובלים על ידי קברניטי המדינה. שיפור, עדכון וחיזוק של המשטרים הרגולטורים האחראים על האינטרס הציבורי הם כמובן מהלך שניתן היה לצפות לו, זאת על סמך מהלכים דומים המבוצעים כיום ברחבי העולם. בעולם נתפסת כיום הרגולציה מאז שנות התשעים, כפעולה מאזנת להפרטה וכתשובה לסיכונים הנובעים מטכנולוגיות חדשות. משטר רגולטורי יעיל נתפס לעיתים קרובות כאמצעי המסייע לקיום הפרטה, ליברליזציה ומסחור תקינים תוך מקסום של היכולת לקדם ולשמר את ההפרטה במקביל לשמירה על האינטרס הציבורי. מאז ומתמיד מעצבי המדיניות הישראלים עוקבים אחרי הנעשה בעולם בתחום הרפורמות הכלכליות והמגמות השונות שמספקת האופנה הפיננסית. על כן, ניתן היה לצפות שבמקביל לתהליכי ההפרטה יאומצו גם שינויים במבנה הממשל וכן שיפור המשטר הרגולטורי. באופן אבסורדי ומצער זהו אינו המקרה[2].

בעבודה זו אטען שישראל הזניחה את הפונקציות הרגולטוריות שלה ועל כן היא מתאפיינת ב-'גרעון רגולטורי'. גרעון זה פוגע ביכולת הממשל והחברה הישראלית לקדם את רווחת האזרחים וביטחונם והוא מתכון לכישלון מתמשך בקידום האינטרס הציבורי בכל תחומי החיים. לא בכל המקרים מסוגלת רגולציה[3] לאזן את הבעיות הישירות והעקיפות הכרוכות לעיתים בתהליכים של הפרטה וליברליזציה.כישלונות ההפרטה והליברליזציה של כלכלת ישראל מתווספים לקיפאון בפיתוח מוסדות, כלי מדיניות, מומחיות וידע רגולטורי הולם.

מאז שנות השבעים נמצאת בירידה תפיסת העולם הסוציאל-דמוקרטיית שעל פיה עוצבה המדיניות הכלכלית של ישראל מאז תקומתה. את נקודת המפנה המכרעת בתפיסת העולם הכלכלית ניתן לסמן במשבר הפיננסי העולמי . כיום מסתמנת תקופה חדשה של שינויים עמוקים ביחס הציבורי והפוליטי המייחס למדינה את היכולת לתפקד כמוקד הסדר החברתי, הכלכלי והפוליטי, ובכלל זה שינוי היחס למעורבות מדינתית, לסיכון, להפרטה ולרגולציה. ייתכן, וייתכן שלא כך: נותר לנו להמתין ולראות. בינתיים, מוקדש חיבור זה לדיון במקומה של הרגולציה בסדר הכלכלי-פוליטי החדש שהתגבש בעולם כולו ובישראל בשלושת העשורים האחרונים. אחדים מהמאפיינים החשובים של סדר חדש זה הם ההפרטה, הליברליזציה, והמסחור של החיים החברתיים והתרבותיים, בצד התחזקות מגמות של חשיבה תועלתנית ביחס לבינוי וארגון תחומי חיים כמו המשפט, השירות הציבורי, הביטחון הפנימי והחיצוני והזהות הקולקטיבית. במקביל, ניתן לזהות כי בתקופה זו התערער הקונצנזוס הישן סביב מדינת הרווחה, נחלש הלהט החברתי והפוליטי לתיקון חברתי, וגברו הספקות מימין ומשמאל בדבר יכולתה של מדינת-האומה להבטיח רווחה כלכלית, פיתוח בר-קיימא, אזרחות מכילה (inclusive) ואתוס קולקטיבי ולגיטימי.

נטען כי תהליכי ההפרטה, הליברליזציה והמסחור הנרחבים שישראל עברה בתחומים רבים בשנים האחרונות עוגנו באבחנה הפשטנית משהו בין כלכלה למדינה ובין ציבורי לפרטי, תוך כדי התעלמות מהקשר ההדוק בין מבנה המדינה למבנה הכלכלה, וכן תוך התעלמות מהאופן שבו הפרטי והציבורי שזורים זה בזה. השינויים הנדרשים בתפקיד המדינה נתפסו במונחים של 'צמצום תפקידה', 'ביטול מחסומים בירוקראטיים' ותהליכים של 'דה-רגולציה'. אלא ששינוי כללי המשחק הכלכליים, קידום כלכלה תחרותית, קידום זכויות קניין פרטיות ותהליך/מגמת המסחור, מחייבים משטרים רגולטוריים מתוחכמים ומורכבים יותר. חיבור זה, כמו גם הקובץ כולו, מדגים כיצד תפיסה מוגבלת של מבנה המדינה ותפקידה מעצימה את החולשות הקיימות בלאו-הכי בתהליכי ההפרטה, הליברליזציה והמסחור. בחינה של תהליכי הפרטה בשני סקטורים של הכלכלה והחברה הישראלית: שוק ההון, ומערכת החינוך, מצביעה על כשלון מתמשך לעצב משטרים רגולטוריים אשר בכוחם לאזן את תהליכי ההפרטה, הליברליזציה והמסחור. הכישלון הרגולטורי מקושר כאן לתפיסה בעייתית של תחרות ותוצאותיה בשני המקרים הנבדקים. תפיסה זו, כפי שמתבטאת בציטטה מדבריו של שר האוצר דאז ורה"מ כיום, מר בנימין נתניהו, רואה בתחרות אמצעי בלעדי להורדת מחירים ולשיפור השירות. התפיסה הזאת מבטאת קו מדיניות חשוב במדיניות הכלכלית והחברתית בעשורים האחרונים, וכפי שנראה כאן גם היא נושאת אחראיות לתוצאות הבעייתיות בהסדרת הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה ובהסדרת מערכת החינוך.

חיבורי פותח בהצגת מערכת המושגים הבסיסית הכרוכה בדיון ברגולציה, מקורותיה והשלכותיה. לשם כך מגדיר החלק הראשון של ה חיבור את המושג 'רגולציה', ומבחין בין מרכיבים שונים של הפעולה הרגולטורית, דוגמת קביעת סטנדרטים, פיקוח, ניטור ואכיפה. שני החלקים הבאים בוחנים התפתחויות רגולטוריות בהקשר של קידום 'תחרות מלמעלה' של תהליכי מסחור, הפרטה וליברליזציה כלכלית בתחומי שוק ההון ובהקשר של התפתחות של 'תחרות מלמטה' המובילה לתהליכי הפרטה ומסחור במערכת החינוך. נסקור את תהליכי ההפרטה והליברליזציה ונבחן באיזו מידה מבטא המשטר הרגולטורי הקיים בתחומים אלו איזון בין מטרות רגולטוריות שונות, שחקנים שונים וכללי החלטה חדשים.? החלק הרביעי של ה חיבור משווה את ההתפתחויות בשוק ההון ומערכת החינוך. החלק החמישי מסכם את הטיעונים העיקריים סביב השאלה הראשית שהועלתה כאן ומצביע על מספר כיוונים לחקירה ולדיון שעדיין נשארו פתוחים ושעשויים לשפוך אור נוסף על יתרונות הרגולציה וחסרונותיה כתרופה לחוליי ההפרטה, הליברליזציה והמסחור.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אהרוני יאיר, הכלכלה הפוליטית בישראל, עם עובד, מכון אשכול.

ארבל-גנץ, אורי. 'רגולציה – הרשות המפקחת', המכון הישראלי לדמוקרטיה, נייר עמדה 37.

בן בסט אבי (עורך), ממעורבבות ממשלתית לכלכלת שוק: המשק הישראלי , תל אביב וירושלים, עם עובד ומכון פאלק.

בן פורת יורם, "המהפך שלא היה: אידיאולוגיה ומדיניות כלכלית ", רבעון לכלכלה, כרך כ"ט ,עמודים 333-325.

Stigler, G. J. "The Theory of Economic Regulation." Bell Journal of Economics,  pp. 3-21.

Stigler, George J. "The Origin of the Sherman Act." The Journal of Legal Studies, Vol. 14, No. 1  pp. 1-12.

Wilson, James Q.,ed.,  The Politics of Regulation. New York: Basic Book