‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהם השינויים האסטרטגיים שהובילו את איראן והפכו אותה למעצמה אזורית במזרח התיכון, ומהי תפיסת האיום כלפי ישראל והסביבה?

 תוכן עניינים

מבוא

אירן המתגרענת סכנה לעולם

מאפייני האיום האיראני:

סיום מלחמת איראן – עיראק 

תבוסת עיראק במלחמת המפרץ 

שיתוף פעולה עם ברית המועצות

האיום האמריקני

התחזקות התנועות האיסלאמיות הרדיקליות

ההתקדמות בתהליך השלום הערבי – ישראלי

תמורות פנימיות לאחר מותו של חומייני

הפעולה הצבאית האמריקנית באפגניסטן ובעיראק

השינויים בסביבתה האסטרטגית של איראן לאחר ה-11 בספטמבר

חזון איראני וחשש ערבי.

תכנית הגרעין .

ישראל בעיני איראן : מהכחשת השואה לשלילת הקיום

תפיסת האיום כלפי ישראל

האיום הגרעיני כלפי ישראל

הגישה האמריקנית

דרכי פעולה אפשריות לצמצום האיום האיראני

הגדרתו של מדען ביטחוני אינה ברורה ואין להשתמש בהגדרות מעורפלות בדיני המלחמה

הגדרת המדען כמטרה עלולה לגרור הכנסה ללא סוף של "מסייעים׳ למאמץ

הביטחוני –

סיכון המחקר ומוסדות המחקר –

סיכום: אירן הגרעינית

ביבליוגרפיה

איראן ניצלה היטב אירועים ותהליכים במזרח התיכון כדי לקדם בנחישות את מעמדה ומטרותיה. היא ניצלה את הפיצול והמחלוקת בתוך ממשלים במדינות המערב, ובינם לבין עצמם, כדי לקדם את תוכניתה לפיתוח נשק גרעיני. כל האמצעים שארצות-הברית נקטה כדי להיאבק באיראן ולעצור את תוכנית הגרעין שלה הניבו תוצאות לא-מספקות. גם החלופות שעדיין עומדות לרשותה הן בעייתיות ומורכבות. ממשל בוש רוצה להימנע ממצב שבו הדילמה תצטמצם לשאלה אם להשלים עם איראן גרעינית או להפעיל כוח צבאי להריסת מתקניה הגרעיניים[1]

ארה"ב אינה מסוגלת לעצור בעד איראן מלהשיג נשק גרעיני, כל עוד האיראנים מוכנים לשלם את המחיר הפוליטי והכלכלי של המשך תוכניות כאלה. אך ביכולתה להגביל את היכולות האיראניות, כך שיפחתו הסיכונים שהם מציגים לכוחות הצבא של ארה"ב הפועלים באזור ולידידיה ובעלי-בריתה של ארה"ב. שלושה ממשלים המשיכו במדיניות שנועדה למנוע מן האיראנים להשיג נשק להשמדה המונית ומערכות טילים לשיגור. אף שלא מנעו מאיראן התקדמות מסוכנת, האיראנים היו עלולים להיות היום בעלי עוצמה רבה יותר, אילולא מאמצים אלה.

קאסם סולימאני מפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן. ב-3 בינואר 2020 נהרג סולימאני בתקיפה אווירית אמריקנית, יחד עם סגן מפקד ארגון אל-חשד א-שעבי, אבו מהדי אל-מוהנדס, בעת שנסע עם שיירתו ליד נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. לפחות שבעה אנשים נהרגו במתקפה. משרד ההגנה של ארצות הברית הודיע כי המבצע להריגתו נערך בהוראתו של הנשיא, דונלד טראמפ, וטען כי סולימאני תכנן התקפות נוספות על דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים.

גם יכולות איראניות בסיסיות מציבות איום על-ידידיה ובעלות-בריתה של ארה"ב באזור. משמע כי על ארה"ב לסייע באופן פעיל למדינות אלה לפתח תשובות לאיום של נשק לא קונבנציונאלי. ישראל היא ייחודית משום שיש לה יכולת לפתח תשובות יעילות לנשק האיראני, אם כי רגישותה, ולוּ למספר מוגבל של הרוגים, מגבירה עד מאוד את פגיעותה. ארה"ב צריכה להמשיך בשיתוף הפעולה עם ישראל בנושא הגנת טילים, ולהרחיב את המאמץ גם לתחום ניהול התוצאה. [2]

ארה"ב אינה יכולה לטפל בבעיה זו בכוחות עצמה בלבד, והיא זקוקה לתמיכה של ממשלות בכל רחבי העולם. נטרול האיום האיראני מחייב שיתוף פעולה בין-לאומי רחב היקף, מתואם ואפקטיבי, שיעדו העיקרי הוא מניעת שימוש בנשק לא קונבנציונאלי.

ארה"ב אינה יכולה להרשות כי מדיניותה תושפע על-ידי חברוֹת בקהילה הבינלאומית, המאמינות כי הסכמה כללית חשובה יותר מתוצאות. ארה"ב חייבת להיות מוכנה לעשות זאת בעצמה, ובמקרה הצורך להגן על האינטרסים הלאומיים שלה, גם נוכח ביקורת מצד אחרים.

בשונה מפיתוח הטיל הבליסטי, המצוי כבר לקראת תחילת ייצורו, הדרך לפיתוח נשק גרעיני על-ידי איראן עדיין תדרוש פרק זמן נוסף. בפני התכנית הגרעינית האיראנית מצויים מכשולים טכנולוגיים[3] וארגוניים, ואין ודאות שתצליח לעבור אותם ולהשלים את התכנית. אולם צריך להביא בחשבון כי בסופו של דבר יעלה בידי איראן לפתח נשק גרעיני, גם אם יידרשו לכך שנים נוספות. לפיכך, אם תשיג איראן נשק גרעיני, יהיו לכך השלכות משמעותיות על מאזן הכוחות במזרח התיכון בכללו ועל תפיסת האיום האיראני בעיני מדינות שונות. האיום הגרעיני העתידי יוחמר עוד יותר בשל העובדה שבידי איראן יהיו גם טילים ארוכי טווח, שיוכלו לשאת ראש גרעיני - כשיהיה בידי איראן - למרחקים גדולים.

אפילו אם איראן לא תשתמש בנשק גרעיני, ואף לא תאיים בשימוש בו, וזו ההנחה היותר סבירה, עצם הימצאותו בידי איראן תחזק את מעמדה האסטרטגי כגורם רדיקאלי מוביל במרחב, וכסיכון למדינות שונות באזור ולאינטרסים מערביים. היכולת הגרעינית תחזק את עוצמתה הקונבנציונאלית של איראן ותקנה לה מרחב פעולה גדול יותר לגבי השימוש בכוח קונבנציונאלי נגד מדינות אחרות, אם תחליט על כך. היא עלולה לחזק מגמות אגרסיביות במדיניות האיראנית, מתוך תחושת ביטחון עצמי מוגברת . למשל, במהלך סכסוכים עם מדינות אחרות, ביחסיה עם ארצות הברית, או במדיניות הנפט שלה. הימצאות נשק גרעיני בידי איראן עלולה גם להגדיל את מרכיב אי-הוודאות שינבע ממאזן אימה גרעיני במזרח התיכון, ולהאיץ את מרוץ החימוש הגרעיני בו. היא גם עלולה לאלץ מדינות שונות, שיראו את עצמן חלשות מול העוצמה האסטרטגית של איראן, להתיישר יותר לפי הקו האיראני. איראן גרעינית, ובראשה משטר אסלאמי רדיקאלי, תהיה תופעה מסוג שאינו מוכר במזרח התיכון, ולכן אי הוודאות לגבי מדיניותה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ד"ר יובל דרור קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ (2019)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

Raphael Bitton, Rethinking the Law and Ethics of Undercover Warfare , 2(3) CARDOZO INTERNATIONAL COMPARATIVE, POLICY & ETHICS LAW REVIEW (2019).