‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט?

תוכן עניינים

מבוא.. 4

הסגר על רצועת עזה. 5

ארגון IHH.. 6

מטרות המשט.. 6

המשט.. 7

האוניות המשתתפות.. 8

מבצע רוחות שמיים 7. 8

ההשתלטות על ה"מרמרה". 9

לאחר ההשתלטות על האוניות. 11

צה"ל וכוחות הביטחון 12

הציבור. 12

רבנים. 13

ביקורת על ניהול המבצע. 13

פסיקת בג"ץ. 14

תגובות בעולם.. 16

תגובות מדינות וארגונים. 16

תגובות הציבור. 17

תגובות אמנים.. 17

השפעה על יחסי ישראל טורקיה. 18

גורל המטען והספינות.. 20

תחקירי האירוע. 21

תחקיר שייטת 13. 21

ועדת איילנד. 21

ועדת טירקל. 22

בדיקת מבקר המדינה. 23

ועדת מועצת זכויות האדם של האו"ם.. 23

ועדת האו"ם.. 23

המשפט בטורקיה. 24

משטים נוספים.. 24

תוצאות המשט ופעולת ההשתלטות עליו 25

העדויות בועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט.. 27

הדוח השני של ועדת טירקל. 31

סיכום.. 36

ביבליוגרפיה. 43

אף שפרטי ההתנגשות האלימה שהתרחשה על סיפון האנייה "מאווי מרמרה" טרם התבררו די הצורך, ואף שהדיו של האירוע עוד ימשיכו ללוותנו חודשים רבים, ברור כבר עתה כי מדובר בנקודת ציון בעלת משמעות מרחיקת לכת - ולא רק מבחינת הצדדים המעורבים. הוועדות השונות שהוקמו לבדיקת התקרית בוודאי יאמרו את דברן, אולם ספק אם יש ביכולתן או בכוונתן למקמה בהקשר רחב יותר ולהצביע על השלכותיה הגלובליות. ואמנם, בד בבד עם הבירורים ההכרחיים בעניין תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לפעולה ותפקודו של צה"ל במהלכה, ובצד הדיון האסטרטגי בשאלות הקשורות למדיניות המצור על עזה ועתיד יחסי ישראל־תורכיה, מן הראוי לתת את הדעת גם על הלקחים שאפשר להפיק מן הפרשה בכל הנוגע למעמדם ולהשפעתם של שחקנים בולטים בזירה העולמית העכשווית: הארגונים הבינלאומיים הלא־ממשלתיים (INGOs - International Non-Governmental Organizations).

כבר למחרת האירוע עסקו כלי התקשורת בהרחבה בזהותו ובפועלו של הגוף אשר יזם את שיט ה"מאווי מרמרה" לעזה, יחד עם ספינות אחרות - 'הקרן לסיוע הומאניטרי', או ה־HHI. הקרן, שהוקמה בתורכיה , היא ארגון לא־ממשלתי המתיימר להגיש סיוע לנזקקים מוסלמים בכל רחבי העולם. ואולם, מאחורי החזות ההומאניטרית מסתתר אקטיביזם מסוג שונה בתכלית. ראיות שנאספו בידי שירותי ביטחון וגופי מחקר בתורכיה, באירופה ובארצות־הברית מצביעות על קשריו המסועפים של ה־IHH עם אל־קאעידה ועם חמאס ועל הסיוע שהעניק למיליציות איסלאמיות באפגניסטן, בצ'צ'ניה ובבוסניה. מן הראיות הללו עולה בבירור שהפרובוקציה האלימה על סיפון האנייה התורכית הייתה רק קצה הקרחון של מעורבות פעילה בטרור חובק עולם.

קל לפטור את ה־IHH כעשב שוטה בנוף הארגונים הבינלאומיים הלא־ממשלתיים, אלא שהאמת מעט מורכבת יותר. מדובר במערכת מסועפת להפליא של גופים הפועלים בדרכים שונות ומשרתים מגוון מטרות; חלקם מונעים מתוך דאגה אוניברסלית כנה לעתיד האנושות, חלקם מבקשים להגן על קבוצות או על מגזרים הסובלים מאפליה ומקיפוח, ואחרים חורתים על דגלם סדר יום אידיאולוגי אנטגוניסטי, המציב אותם בצד כזה או אחר של מאבקי כוח פוליטיים, חברתיים וכלכליים. מעקב אחר העמדות והשיטות המאפיינות חלק מן הגופים הללו מראה כי תקרית המשט לעזה עשויה לסמן הסלמה משמעותית בפעילותם - ולא רק נגד ישראל. טוב נעשה אפוא אם נבחן בזהירות את המעמד הנורמטיבי ואת הלגיטימיות של הארגונים הבינלאומיים הלא־ממשלתיים, בין שהם פועלים כישויות עצמאיות ובין שהם מתיימרים ליטול חלק במארג הכולל המכונה "חברה אזרחית גלובלית" (global civil society). הממצאים, כך ניווכח, מותירים בהחלט מקום לדאגה.

התוצאות העגומות של התקרית - מותם של תשעה "פעילים" ופציעתם של שלושים בני אדם, ובהם עשרה חיילים - זכו לתהודה עצומה בתקשורת העולמית. מדינות וארגונים בינלאומיים ממשלתיים ולא־ממשלתיים בעלי סדר יום אנטי־ישראלי מיהרו להציג את האירוע כדוגמה לשימוש מופרז בכוח צבאי ברוטלי נגד פעילי שלום עזי לבב, המוכנים למסור את נפשם על מזבח הסיוע ההומאניטרי. למרבה הצער, הדיס־אינפורמציה והמניפולציות התקשורתיות טשטשו את העובדה שהמאבק האלים בין כוח צה"ל ובין האקטיביסטים התורכים ושותפיהם שיקף גם התנגשות בלתי נמנעת בין שתי מערכות ערכים סותרות - בין הגישה הנורמטיבית המסורתית, שהנחתה את המערכת הבינלאומית לאורך תקופה ארוכה יחסית, ובין תפיסה רדיקלית המערערת על סמכותה של המדינה הריבונית...

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2019

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

נדב איל, המרד נגד הגלובליזציה, משכל- הוצאת ידיעות ספרים (מאי 2018)

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017