עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון חיסול מדענים אירנים, סיכול ממוקד סולימאני 2020, מאבק גרעין איראני, היבטים משפטיים, מוסריים, חיסולים ממוקדים פרס, משפט בינלאומי (עבודה אקדמית מס. 3930)

‏290.00 ₪

37 עמודים

עבודה אקדמית מספר 3930

סמינריון חיסול מדענים אירנים, סיכול ממוקד סולימאני 2020, מאבק גרעין איראני, היבטים משפטיים, מוסריים, חיסולים ממוקדים פרס, משפט בינלאומי

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חיסול מדענים אירנים במסגרת המאבק בגרעין האיראני ?

תוכן עניינים

מבוא

רקע היסטורי של חיסול אנשים למטרות מדיניות בטחוניות

ניתוח משפטי – הגנה עצמית של מדינה

מקורות להצדקת הריגה בידי מדינה

I הריגה במסגרת לחימה

II הריגה שלא במסגרת סכסוך חמוש בינלאומי

III הריגת מדענים כמקרה פרטי –

אירן המתגרענת סכנה לעולם

מאפייני האיום האיראני:

סיום מלחמת איראן – עיראק 1988

תבוסת עיראק במלחמת המפרץ ב – 1991

שיתוף פעולה עם ברית המועצות

האיום האמריקני

התחזקות התנועות האיסלאמיות הרדיקליות

ההתקדמות בתהליך השלום הערבי – ישראלי

תמורות פנימיות לאחר מותו של חומייני

הפעולה הצבאית האמריקנית באפגניסטן ובעיראק

השינויים בסביבתה האסטרטגית של איראן לאחר ה-11 בספטמבר

חזון איראני וחשש ערבי.

תכנית הגרעין .

ישראל בעיני איראן : מהכחשת השואה לשלילת הקיום

תפיסת האיום כלפי ישראל

האיום הגרעיני כלפי ישראל

הגישה האמריקנית

דרכי פעולה אפשריות לצמצום האיום האיראני

סיכום ביניים: אירן הגרעינית

הגדרתו של מדען ביטחוני אינה ברורה ואין להשתמש בהגדרות מעורפלות בדיני המלחמה

הגדרת המדען כמטרה עלולה לגרור הכנסה ללא סוף של "מסייעים׳ למאמץ

הביטחוני –

סיכון המחקר ומוסדות המחקר –

מסקנות

סיכום

ביבליוגרפיה

 

מסקנתי מן הניתוח שערכתי ומן הסקירה ההיסטורית, היא שבנסיבות מסויימות הריגת מדען גרעין ביטחוני על ידי מדינת עימות מותרת, אולם בכפוף לתנאים מגבילים חמורים. ראשית, אני סבור שהעיסוק בפיתוח נשק גרעיני בעבור מדינה לא דמוקרטית הנוהגת התנהגות תוקפנית של הפצת טרור ואיומי השמדה כלפי מדינות אחרות, עולה כדי מעורבות של אזרח בפעולות עוינות. בזה, מוסרת מן המדען - לטעמי - ההגנה הניתנת לאזרחים במשפט הבינלאומי ההומניטארי. אולם, הצורך להימנע מטשטוש הגבולות מחייב לדעתי עמידה במיגבלות קשות: ראשית, אין לפגוע במדענים ומהנדסים העוסקים בעקיפין בפיתוח יכולות נשק. יש להגביל הפגיעה לאלו המועסקים במישרין תחת זרועות הביטחון של המדינה ולא ב"קבלני המשנה" שלהם. בנוסף, יש להגביל את הפגיעה למדענים העושים בפיתוח רכישת יכולות חדשות המשנות משמעותית את מאזן העימות. כלל זה אני גוזר מתוך ראייתי את עצם פיתוח הנשק המשמעותי כאקט תוקפני המצריך Preemptive Strike - מכה מונעת. לא ניתן לראות במדען המשפר במאות מטרים את טווח מעופו של פגז מרגמה ככזה. בהחלט ניתן, מנגד, לראות במדען העמל ברצינות על פיתוח נשק גרעיני או ביולוגי כעונה לדרישה זו.

קאסם סולימאני מפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן. ב-3 בינואר 2020 נהרג סולימאני בתקיפה אווירית אמריקנית, יחד עם סגן מפקד ארגון אל-חשד א-שעבי, אבו מהדי אל-מוהנדס, בעת שנסע עם שיירתו ליד נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. לפחות שבעה אנשים נהרגו במתקפה. משרד ההגנה של ארצות הברית הודיע כי המבצע להריגתו נערך בהוראתו של הנשיא, דונלד טראמפ, וטען כי סולימאני תכנן התקפות נוספות על דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים.

 יש להדגיש את עקרון הפעולה הגלויה. על פני הדברים, כללי הלחימה אינם מאפשרים שימוש בלוחמים או יחידות צבאיות בלתי מזוהות. לעקרון זה סיבה בולטת והיא מימוש של עקרון ה-Discrimination. בעת סכסוך חמוש בינלאומי, הריגת חיילים מותרת ללא הליך משפטי או ראייתי מקדים. מעשה כה קיצוני אינו יכול להיות מכוון אלא לקבוצה מזוהה בבירור. בנוסף, כוחות צבא לא מזוהים עלולים להפחית את מידת ההגנה לאזרחים, שכן בלא זיהוי מוחלט של כוחות צבאיים, יש חשש שיותקפו גם אזרחים לשם זהירות. לדעתי, יש לחובת הזיהוי של חיילים טעם נוסף - ייחוס אחריות. בהיות כל הכוחות הצבאיים מזוהים, כל מעשה מלחמה מיוחס בגלוי למדינה המבצעת. הדבר מאפשר שתי תוצאות ראויות. הראשונה, ייחוס אחריות למדינה שחורגת מכללי הדין הבינלאומי. השני, מיתון פעולות המדינות, ביודען שפעולות אלו מיוחסות להן ובמקרה חריגה הן עלולות להוביל לסנקציה. נשאלת השאלה, האם יוצא שחיסול מדענים חייב להיעשות תוך נטילת אחריות? עד כה, לא נטלה ישראל מעולם אחריות למעשים דומים שיוחסו לשירותי המודיעין שלה. על פני הדברים, נראה שאין סיבה לחרוג מן הכלל ויש לחייב שהריגות שכאלו תבוצענה בגלוי או תוך נטילת אחריות ברורה. מקרה בושיקי בלילהאמר תומך בזאת. מנגד, אפשר ששיקולים תועלתניים - כמו הצורך למנוע הסלמה שתנבע מן הפומביות - יובילו למסקנה אחרת. שאלת משנה נובעת מדיעה אפשרית שחובה על החיסול (המוצדק לכאורה) להיעשות תוך נטילת אחריות. האם במידה ויעשה ללא נטילת אחריות התוצאה היא שמיטת הבסיס החוקי להריגה או שמא רק המבצעים הם המסתכנים בעמידה לדין? סוגיה זו ראויה לבחינה במסגרת עבודה נפרדת ולא אוכל לפתח אותה במסגרת זו.

 ממש בימים אלו, פרסם ממשל הנשיא אובאמה את פירוט מעשיהם של חוקרי CIA-n בחקירות "מיוחדות" של טרוריסטים. בגדר ההיתרים שניתנו על ידי משרד המשפטים האמריקאי לחוקרים, מופיעות שיטות חקירה אשר ללא ספק מסווגות בעינויים. קהילת המודיעין האמריקאית התנגדה נחרצות לפרסום האמצעים שננקטו- בך על פי הפרסומים. מטבע הדברים, פרסום פעולות חריגות עלול לגרור סנקציה ובבר מונחות בנידון תלונות נגד בכירים אמריקאים במסגרת הליכים פליליים בספרד, בדומה לבכירים ישראליים. מנגד, זו בדיוק כוונתו של הנשיא בפרסום - להבהיר לקהילת המודיעין שלו שפעולות שבאלו לאא תתנהלנה עוד ללא נטילת אחריות. [1]

בעבודה זו ניסיתי לבחון את חוקיות הריגתם האפשרית של מדעני גרעין

במסגרת המאבק בפרויקט ההתחמשות הגרעינית האיראנית. מן הסקירה ההיסטורית והמשפטית, נראה כי הריגת אדם בידי מדינה שלא במסגרת הליך עונש מוות שיפוטי, נותרה מותרת לכאורה רק בעת מלחמה או מלחמה בטרור. מדעני הגרעין הם אזרחים על פי המשפט הבינלאומי ההומיניטארי, הרלבנטי לעימותים אלו. ניסיתי לבחון אם מדעני הגרעין הם אזרחים שמעורבותם בפעולות עוינות עמוקה דיה כדי לפרש את סע' 51(3) לפרוטוקול הראשון לאמנת זינבה כחל עליהם, היינו האם ההגנה עליהם הוסרה בשל אופי פעולתם. מסקנתי, לאור בחינת הטיעונים נגד ובעד פרשנות שכזו, כי התשובה חיובית. אולם, הסרת ההגנה הזו, בשל קשת שיקולים שפירטתי, מחוייבת במיגבלות משמעותיות מאד.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ד"ר יובל דרור קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ (2019)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

Raphael Bitton, Rethinking the Law and Ethics of Undercover Warfare , 2(3) CARDOZO INTERNATIONAL COMPARATIVE, POLICY & ETHICS LAW REVIEW (2019).


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות