‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי תמריצים כלכליים ככלי לקידום תעסוקת נשים בישראל, ארה"ב, קנדה, איחוד אירופי?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

סקר ספרות

השינוי במצב תעסוקת הנשים האמריקאיות

חקר המדיניות בקוויבק

נתוני תעסוקת נשים באירופה.

נתוני תעסוקת נשים בישראל

השתתפות נשים בכח העבודה על פי פרמטרים שונים

סיבסוד שכר אימהות בישראל

סיבסוד שכר אימהות בעולם

יציאת נשים לעבודה על רקע לאומי

שיטת והליך המחקר

דיון

מסקנות והמלצות

נספחים

נספח משך חופשת לידה במדינות נבחרות

נספח תעסוקת נשים באירופה

נספח השפעת ההורות על תעסוקת נשים וגברים

ביבליוגרפיה

בעבודה זו בוצע מחקר כמותי שהתבסס בעיקר על שני מחקרים אמפיריים ועל עבודות נוספות. הרקע לכך הוא שינויים התעסוקת הנשים במדינות המערביות.

במשך 20 שנה מאז שנות השבעים של המאה שעברה גדל שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה במדינות שונות. אולם, בשנות התשעים חלה עצירה, ורמת הגידול בהשתתפות נשים כמעט ונעצרה.

במדינות שונות, בעיקר באירופה ובקנדה הונהגה תכנית תמריצים כלכליים אשר מטרתה הייתה לעודד אימהות לצאת לשוק העבודה ולתפוס את מקומן בעשייה הכלכלית של אותן מדינות מערביות

המחקר שלי בדק בהתבסס על נתונים אמפיריים של מחקרים אחרים, באיזה אופן מדיניות עידוד כלכלי כדוגמת סבסוד מעונות הייתה יעילה והביאה להגברת השתתפותן של נשים בשוק העבודה. התברר שהשימוש בפעולות של סבסוד מעונות יום, חופשת לידה בתשלום, מתן אפשרות למשרה חלקית ועוד הביאו לתוצאות חיוביות. אולם התוצאות היו שונות מהצפוי, לעיתים לטובה ולעיתים לרעה.

המחקר מתייחס ברובו לאירועים בהקשר של תעסוקת נשים במדינות ה OECD אך תהיה גם התייחסות מסוימת למה שקורה בישראל.

במחקר נמצא שהגדלת משמעותית של הסובסידיה הממשלתית הביאה לגידול של 8% בהשתתפותן של אימהות בעיקר במשרות חלקיות. מדובר היה בהשקעה גדולה מאד אך לא בוצעו מחקרים מספקים בכדי לקבוע אם השיטה בה נהגה ממשלת קוויבק הייתה מיטבית ואיך ניתן לשפר את התוצאות ו\או לחסוך בהוצאות. גם התוצאות שהתקבלו במחקר זה אינן מאפשרות המלצה חד משמעית באשר למה שרצוי לעשות. כמו כן לא נבדק נושא העלות-תועלת מבחינת התועלת שהניבה השתתפות הנשים בכח העבודה, הכוונה לתל"ג ונושאים נוספים.

החוקרים ביצעו השוואה בין האמהות בקוויבק לבין האמהות בפרובינציות האחרות של קנדה והתקבלה תוצאה חיובית לפיה עברה קוויבק את המדינות האחרות בנושא זה.

במחקר נעשה ניסיון לברר מדוע נסוגה ארה"ב בשיעור השתתפות נשים בכח העבודה שלה לעומת מדינות ה- OECD מהמקום השישי למקום השבע עשרה בכדי להבין כיצד ניתן לשפר את מצב התעסוקה.

היה שיעור השתתפות נשים בכ"א העובד - השישי בין 22 מדינות הארגון לעומת נפילה למקום ה – 17. התברר שארה"ב לא ביצעה שיפורים ושינויים נדרשים כמו מדינות אחרות וכך יצא שהיא "דרכה במקום" בעוד המדינות האחרות התקדמו. יחד עם זאת יש הבדל חיובי בנושא, שכן התברר שהנשים בארה"ב עובדות במשרות בכירות וניהוליות יותר, בשכר גבוה יותר. הן גם נותנות יותר שעות עבודה ואופי עבודתן הניהולי והבכיר נשמר לאורך הקריירה שלהן גם אחרי גמר תקופת האימהות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2022)

[1] פרופ' הנרייט דהאן כלב, נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה, הוצאת רסלינג

[2] Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge

[3] MacKinnon, Catharine A. Gender in Constitutional Law. Edward Elgar Academic Publication.

מייברג