‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פרופסיונליזציה של קד"ן?

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. רקע תיאורטי וסקירת ספרות

 הקדמה

 על תהליך הפרופסיונליזציה של תחום קד"ן                                                        

עמדות בעד ונגד תהליך הפרופסיונליזציה                                                 

מסלול הלימודים קד"נ במכללת בית ברל רקע כללי והיסטוריה                 

הקשר בין המסלול לפרופסיונלזיציה של תחום קידום נוער

מסוגלות עצמית ודרכי מדידתה במחקר                                                     

ג. מתודולוגיה                                                                                                     

ד. ממצאים                                                                                                       

ה.דיון מסכם ומסקנות                                          

ו. סיכום

ז. סימוכין          

ח. נספחים

שאלון לדוגמה 

טבלאות ניתוח

גרפים

עבודה טיפולית-חינוכית עם בני נוער בסיכון דורשת ותובעת רבות ברמה האישית מהעובד. אופי עבודתו ותוצריה קשורים בצורה עמוקה והדוקה לתכונות אישיותיות שונות, עמדותיו כלפי העיסוק וקהל היעד, רגשותיו, תחושותיו ועוד.

להרגשתי, תחושת המסוגלות העצמית של העובד כלפי יכולותיו בתחום זה היא בעלת השפעה מכרעת ומשמעותית, הן על תחושותיו האישיות וסיפוקו מעבודתו והן על הצלחתו המקצועית. תפיסה זו גם מעוגנת במחקרים שונים אודות מסוגלות אישית.

בשנים האחרונות, תחום קידום נוער והעיסוק בו מתפתחים ועוברים תהליך התמקצעות. חלק מתהליך זה מתבטא גם באקדמיזציה של התחום, הבולטת בעיקר בהקמתו וביסוסו של המסלול לקד"נ ב"מכללה האקדמית בית ברל", שבימים אלו אני משלים את לימודיי בו.

לאורך שנות לימודיי במסלול הרגשתי, גם בנוגע לעצמי וגם בנוגע לחבריי למסלול, כי השפעות תהליך ההתמקצעות שלנו כעובדים דרך הלימודים במסלול, אל מול ההכשרה המעשית ותכנית הלימודים המתמשכת, לרוב אינן חיוביות בהיבט המסוגלות העצמית. בשנים ב' ו ג' של הלימודים ישנה דעיכה משמעותית ובולטת בתחושת המסוגלות העצמית המקצועית של סטודנטים רבים. עובדה מעניינת נוספת אליה שמתי לב, היא שסטודנטים במסלול בשנה א' בדרך כלל משדרים ונראים כבעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה בנוגע לעיסוק בתחום. 

משמעות תופעה זו מעלה שאלות רבות בנוגע לאופי הלימודים במסלול והשפעתם ואף אולי מעמידה בסימן שאלה את הצורך בהתמקצעות אקדמית.

על מנת להמשיך ולהעמיק את הדיון בנושא זה ובמשמעויות הנובעות ממנו, מצאתי חשיבות בבדיקה מחקרית ואובייקטיבית של טענותיי אודות השפעת הלימודים במסלול על תחושת המסוגלות העצמית של הסטודנט. ביקשתי לאשש או להפריך אותן במטרה ליצור איזשהו בסיס עובדתי מחקרי לדיון.

בצאתי לתהליך העבודה שאלתי את עצמי מהו מקורה של תופעה זו, אם היא אכן מתקיימת? ואם היא מתקיימת, מה משמעותה ועל מה היא מעידה לגבי מסלול הלימודים והישגיו?

שתי סברות עלו במחשבתי. האחת, קשורה לתופעה אנושית כללית ורחבה לפיה לאנשים פעמים רבות ישנה תחושת מסוגלות עצמית גבוהה ולא ריאלית כלפי נושאים ותופעות שאינם מכירים לעומק ובהם לא התנסו דיים. לפעמים דווקא ההתמקדות בהיקף התופעה, עומקה ומורכבותה, מערערים את תחושת המסוגלות של אנשי המקצוע לעתיד. 

הסברה השנייה, מטילה חלק מרכזי ומשמעותי יותר על אופי הלימודים במסלול, ארגונו וביצועו והכוונה היא כי מקור התופעה אינו בעצם תהליך ההתמקצעות באופן רחב אלא במקרה הפרטי של ביצועו במסלול לקידום נוער.

בעבודתי אבקש לבחון את היקף התופעה שאני משער כי קיימת ואנסה להציע ולבחון הסברים שונים אפשריים לה. אפתח בסקירת ספרות כללית הנוגעת לתהליך פרופסיונליזציה של התחום באופן כללי, אתמקד בתהליך כפי שהוא מתרחש בתחום קידום נוער, אציג עמדות בעד ונגד תהליך זה ואת הקשר שבין תהליך זה למסלול הלימודים במכללת בית ברל. אעסוק במושג "מסוגלות עצמית" בספרות ובמחקר. בהמשך אציג את מערך המחקר שביצעתי, תוצאותיו וניתוחן ואת מסקנותיי ממחקר זה. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד, (2017)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: ל' רובינס, י' בן משה, ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)

תח10 talshoha