‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

התייחסות המשפט הבינלאומי לנשק לא קונבנציונאלי ("נשק להשמדה המונית")        

האמנה לאיסור על ניסויים גרעיניים - CTBT           

אמנות בינלאומיות חשובות בנושא ביטחון בינלאומי עליהן ישראל לא חתומה

האמנה לאיסור הפצת נשק גרעיני-NPT     

הזכות ל"הגנה עצמית"   

המשפט הבינלאומי והגרעין         

סמכותה של העצרת הכללית של ארגון האו"ם       

בית הדין הבינלאומי בהאג          

חוקיות נשק גרעיני         

פרס נובל לשלום לשנת  הוענק לארגון לפירוז העולם מנשק גרעיני (ICAN)   

הסכם וינה        

פרטי ההסכם    

פיקוח   

תגובות להסכם 

תגובות דיפלומטיות       

האם ישראל צריכה לדחוף את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להודיע על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות         

הפצצת הכור הגרעיני העיראקי: היבטים משפטיים 

השאלות המשפטיות      

דוקטרינת ההגנה העצמית          

סיכום   

תשובה לשאלת המחקר  

ביבליוגרפיה       

ההסכם ההיסטורי שהושג בווינה בעניין הגרעין האיראני הוא מלאכת מחשבת דיפלומטית. במהות הוא אינו מונע נשק גרעיני מאיראן, אבל מבטיח שזה לא יקרה מיד. כלומר לא במהלך כהונתם של נשיא ארצות הברית ומנהיגי המעצמות הנוכחיים.

הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית: Joint Comprehensive Plan of Action הוא הסכם שניסוחו הסופי התקבל בעיר וינה ב14 ביולי 2015 בין שמונה צדדים מדינות P5+1 חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפתובריטניה, וכן גרמניה, האיחוד האירופיוהרפובליקה האסלאמית של איראן. זהו הסכם קבע בין הצדדים בנוגע להטלת הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית ומהווה אחת מהפעילויות נגד תוכנית הגרעין המשמעותיות ביותר. 

ההסכמות הושגו בהמשך להסכמי ביניים שנעשו בין הצדדים הסכם ז'נבה מ2013 והסכמות לוזאןבאפריל 2015, ובתום משא ומתן ממושך שניהלו הצדדים.

שבע המדינות שהיו צד להסכמות יוצגו על ידי שרי החוץ שלהן, ואילו האיחוד האירופי יוצג על ידי הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון.

לנשיא אובמה צפויים אמנם חודשיים קשים שבהם יצטרך לשכנע את חברי שני בתי הקונגרס לאשר את ההסכם ואת הסרת הסנקציות שארה"ב הטילה על איראן. הוא אולי יצטרך להטיל וטו על החלטת התנגדות של הרוב הרפובליקני ולרצות את חברי הקונגרס הדמוקרטיים, שכרגע אינם תומכים בהסכם. אבל הנשיא האמריקני יקבל את מבוקשו בסופו של דבר. זו תהיה המורשת העיקרית בתחום יחסי החוץ שינחיל בתקופת נשיאותו: הסכם שפותח דף חדש ביחסי ארה"ב-איראן ודוחה בכמה שנים את התגרענותה.

מנקודת הראות של ישראל – ההסכם מעלה מחדש על השולחן וביתר דחיפות את האופציה הצבאית. ממשלת ישראל תיאלץ להחליט אם היא תוקפת באיראן אם וכאשר האייתוללות יחליטו לפרוץ לפצצה.

אולם אובמה רשאי לטעון בלי חשש רב שיתבדה, שהסכם וינה אכן מרחיק ריאלית את איראן כדי שנה ויותר מייצור ליבת נפץ לפצצה גרעינית אחת. ממש כפי שהבטיח. הוא ומנהיגי המעצמות האחרות שנשאו ונתנו עם איראן גם יכולים לטעון שאמצעי הפיקוח שנקבעו מאפשרים לבדוק אם היא מפרה את ההסכם בתחום העשרת האורניום וכי אם היא תפר אותו אפשר יהיה להפעיל מחדש משטר נשכני של סנקציות נגדה.

כמו כן אפשר לטעון שבתקופה שבה יהיה ההסכם בתוקף ויוסרו הסנקציות, איראן תיפתח למערב ואולי אפילו המשטר בה ישנה את טבעו ויוותר מרצונו על השאיפה להחזיק בנשק גרעיני. אובמה ויתר וויתר, אבל קיבל משהו בתמורה.

מתקפת החיוכים וחשש מהונאה אירנית

מאידך צודק לגמרי גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר שהסכם וינה אינו מונע מאיראן מלפתח נשק גרעיני ולייצרו. ההסכם אכן רק מעכב את התהליך; במקרה הטוב – לעשר שנים או קצת יותר; במקרה הרע – לשנה-שנתיים. התאריך הקובע יהיה היום שבו יוסרו כליל הסנקציות על איראן פלוס עוד כשנתיים. אחרי פרק זמן זה כבר לא יהיה כנראה ריאלי ומעשי לגבש קונצנזוס בינלאומי להחזרת הסנקציות ואפילו לא לפעולה צבאית אמריקנית אם איראן תפר את ההסכם. הנהגת איראן תהיה חופשייה לדבוק בהסכם ולקיימו או להפר אותו; לעשות זאת בגלוי או להונות את המערב – רוחאני ומשמרות המהפיכה יחליטו באיזה נתיב יבחרו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 אסכולאי, אפריים.  "עתיד מערך הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית", עדכן אסטרטגי כרך 11, גיליון 3 . הוצ' המכון למחקרים ביטחון

נדב נוימן  "אובמה שוחח בטלפון עם נשיא איראן" 

עמוס ידלין, ‏הסכם הגרעין הבעייתי תרחישים והמלצות למדיניות, מבט על 722, המכון למחקרי ביטחון לאומי

Landau, Emily, Arms Control in the Middle East, Eastbourne: Sussex Academic Press.