‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי נשיאותו של ברק אובמה ויחסו לישראל?

תוכן עניינים

מבוא    

סנאטור בסנאט של ארצות הברית           

המרוץ לנשיאות 

הבחירות לנשיאות ארצות הברית            

מאבק בתוך המפלגה הדמוקרטית           

מערכת הבחירות לנשיאות          

המרוץ לקדנציה שנייה    

הבחירות לנשיאות ארצות הברית            

סיום כהונתו      

כהונתו כנשיא    

מדיניות הפנים  

זכויות להט"בים 

מדיניות כלכלית והטיפול במשבר 

מדיניות סביבתית          

הרפורמה בביטוח הבריאות "אובמהקר"   

חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה          

מדיניות החוץ    

המלחמות בעיראק ואפגניסטן      

חיסול בן לאדן   

מבצע חנית נפטון           

יחסים עם המעצמות      

אובמה : מדיניות כלפי ישראל, יחסים עם נתניהו    

התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב         

יחסים עם קובה 

פוליטיקה דור  : פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, בלוגים וכו'          

ההשתתפות הפוליטית של האזרחים בבחירות ( בעזרת פייסבוק, טוויטר וכו') שהובילו לניצחון אובמה

אתר לתרומות באינטרנט לקמפיין של נשיא ארה"ב ברק אובמה       

סיכום   

ביבליוגרפיה      

ניצחונו של ברק אובמה יצר תחושת שיכרון של תקווה בחלקים מהחברה – הדמוקרטיה האמריקנית הוכיחה שהיא יכולה להשתנות, ועל אף הציניות המפתה לקרוא לאמירות הססגוניות קלישאות ריקות, יש תחושה של שינוי אמתי בארצות הברית, והיא משליכה על כל מי שעיניו נשואות למעצמה הגדולה בעולם. הניצחון המעורר הזה, שהדליק אור בעיניהם של כל כך הרבה מיואשים בארצות הברית, וגם בארצנו הקטנטונת, מעורר מחשבה על הדמוקרטיה הישראלית.

ברק אובמה הוא נשיא ארה"ב השחור הראשון. אובאמה הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כנשיאה ה-44 של ארצות הברית, בשנים 2009–2017. אובמה עשה היסטוריה בכך שהוא האפרו-אמריקאי היחיד שכיהן בתפקיד זה. הוא חבר המפלגה הדמוקרטית ולפני בחירתו לנשיא כיהן בסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת אילינוי, מינואר 2005 ועד נובמבר 2008.

בתוך 9 חודשים בלבד מתחילת כהונתו הראשונה כנשיא ארצות הברית, הוענק לאובמה פרס נובל לשלום על "מאמציו יוצאי הדופן לחיזוק הדיפלומטיה הבינלאומית ושיתוף הפעולה בין עמים".

כפוליטיקאים רבים בארצות הברית, ובפרט מועמדים לנשיאות, ניסה אובמה להצטייר כאוהד של ישראל. במהלך המירוץ לנשיאות אמר אובמה שיפעל לפתרון הסכסוך הישראליפלסטיני. בנוסף, בנאום שנשא בכנס של ארגון איפא"ק, הבטיח שירושלים תישאר הבירה המאוחדת של מדינת ישראל, אך לאחר זמן קצר הבהיר שלא התכוון כי מזרח ירושלים תשאר בשליטת ישראל.

אובמה מינה את ג'ורג' מיטשל לשליח המיוחד למזרח התיכון והחל לחתור לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. כחלק מהמאמצים לחזרה למשא ומתן ולפתרון הסכסוך, פעל אובמה מצד אחד להקפאת הבנייה בהתנחלויות למשך זמן של כשנה, ומצד שני לצעדי נורמליזציה כלפי ישראל מצד מדינות ערב. שני הצדדים לא הסכימו לדרישותיו של אובמה: הצד הישראלי התנגד מכיוון שסירב להשתתף במשא ומתן הכולל תנאים מוקדמים, ודרש הכרה בישראל כמדינת היהודים. מדינות ערב התנגדו כשדרשו כי קודם תוקפא הבנייה בהתנחלויות, ורק לאחר מכן יבצעו צעדים בוני אמון, שגם אותם כינו "צעדים מיותרים".[1]

לאחר פגישות רבות, ארצות הברית וישראל הגיעו לטיוטות להסכמים להקפאת הבנייה בהתנחלויות שכללה דרישות קלות יותר מבחינתה של ישראל שכללו ויתור על הקפאת הבנייה במזרח ירושלים, והמשך הבנייה לבתים שהשלד שלהם מוכן. למרות זאת, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו[2], אישר את בנייתם של 450 מבנים חדשים, כצעד לפיוס הימין בישראל. עם זאת, אובמה נענה לבקשתו של נתניהו וקרא לאבו מאזןלקיים פסגת משולשת בניו יורק במועד של כינוס האו"ם השנתי. במהלך הפסגה לא הושגה התקדמות במשא ומתן, אלא רק קריאה להתחלתו ולהשהיית הבנייה בהתנחלויות. ב7 ביולי 2009, בעודו במוסקבה, הגיב לדבריו של סגן הנשיא ג'ו ביידן לפיהם ישנה אפשרות של תקיפה צבאית ישראלית באיראן, באומרו: "חשוב שאהיה ברור ככל שאני יכול להיות: חשוב לפתור את הבעיה הזו במסגרת בינלאומית באופן שלא יגרום למשבר גדול". במרץ 2010 נקלעו היחסים בין שתי המדינות למשבר, במהלך ביקורו של סגן הנשיא ביידן בירושלים, בשליחות מדינית מטעם אובמה. ישראל הכריזה על בניית 1,600 יחידות דיור למעשה תוספת של 300 יחידות לאישור שהתקבל שנתיים קודם לכן ברמת שלמה שבירושלים. ההכרזה הייתה בניגוד לעמדת ארצות הברית, שטענה שמהלך כגון זה מכשיל את שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים, והתפרשה בארצות הברית כפרובוקציה כפולה נגד מדיניות אובמה ונגד הרשות הפלסטינית. במאי 2011 התגלעה מתיחות בין אובמה לנתניהו[3], בעקבות נאום שנשא הנשיא ובו התייחס למזרח התיכון ולסכסוך הישראליפלסטיני. בנאום קבע אובמה כי הגבול בין ישראל למדינה הפלסטינית העתידית יתבסס על קווי 1967 עם חילופי שטחים הדדיים והכרה בישראל כמדינה יהודית. [4]

בספטמבר 2012, במהלך התמודדותו של אובמה על כהונה שנייה כנשיא, יצא נתניהו[5] בתביעה, שכוונה לפחות בעקיפין לאובמה והתפרשה בבית הלבן כהתערבות במדיניותאובמה, להתוות "קו אדום" בפיתוח הגרעיני של איראן. נתניהו[6] קבע, שאם איראן תחצה אותו הדבר יחייב פעולה צבאית נגדה, ובארצות הברית הדברים התפרשו כהתרסה נגד אובמה.

ב20 במרץ 2013 החל אובמה ביקור של שלושה ימים בישראל, במהלכו סקר את מערכות ההגנה האוויריות ואת סוללת כיפת ברזל, ביקר במספר אתרים כמו מוזיאון ישראל, מוזיאון "יד ושם" והר הרצל, וכן בכנסיית המולד בבית לחם, ביצע מספר פגישות מדיניות, קיבל בארוחת ערב חגיגית את עיטור הנשיא פרסונאם בבנייני האומה בפני סטודנטים ישראלים מכלל האוניברסיטאות מלבד אוניברסיטת אריאל. אובמה העדיף לנאום בפני ה"אנשים הצעירים" כפי שהגדיר אותם בנאום, ולא לנאום בכנסת. בנאום, דיבר אובמה על החיבור החזק בין ישראל וארצות הברית, חזון השלום עם הפלסטינים והשגשוג של מדינת ישראל. אובמה התקבל בתשואות, ומחיאות כפיים ליוו אותו במשך כל נאומו. בנאום שולבו משפטים בעברית כמו גם אמירות הומוריסטיות. כך למשל, אמר אובמה שכל השמועות על יחסים מתוחים בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו הם אך ורק על מנת שלכותבי ארץ נהדרת יהיה חומר לתוכנית. בנוסף ביקר אובמה ברמאללה ונפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. בסיום הביקור בנמל התעופה תחת עידודו ולחצו, התקשר נתניהו[7] לראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, כדי להתחיל בפיוס בין המדינות.

בשנים 2013-2014 התנהל משא ומתן בין ישראל לפלסטינים, בהובלת ממשלו של אובמה ומזכיר המדינהג'ון קרי. ביוני 2015 ערך אובמה ראיון עם העיתונאית הישראלית אילנה דיין בבית הלבן.

אובמה הגיע להלוויית שמעון פרס שהתקיימה ב30 בספטמבר 2016 בירושלים, ונשא בה הספד לפרס. היה זה ביקורו השני בישראל במהלך כהונתו.

לקראת סיום כהונתו, בתקופת המעבר לפני כניסת הממשל החדש, הורה בדצמבר 2016 לשגרירת ארצות הברית באו"ם, סמנתה פאוור, להימנע בהצבעה ולא להטיל וטו על החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם הדורשת "להפסיק לאלתר ובאופן מוחלט את כל פעולות ההתנחלות בשטחים הפלסטינים הכבושים, כולל מזרח ירושלים", ועם זאת מגנה הסתה פלסטינית, בנימוק שממשלת ישראל פועלת בשטח נגד פתרון שתי המדינות חרף הצהרותיו ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו[8]. מאוחר יותר הסביר בראיון לאילנה דיין בינואר 2017 כי נקט בהחלטה משום שראה אותה כתורמת לאינטרסים של ישראל.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

Obama B. "The President's Role in Advancing Criminal Justice Reform". Harvard Law Review. January 5, 2017

בן כספית נתניהו – ביוגרפיה, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

ברק אובמה, חלומות מאבי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים. תרגום: עדנה שמש. (אוטוביוגרפיה)