שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי אובמה וישראל לאור הפוטנציאל לחיכוך?

תוכן עניינים

מבוא. 

חיכוך יחסי ישראל ארה"ב מאז היבחרו של אובמה. 

הסכם וינה. 

התגובות להסכם.

בעקבות ההסכמות. 

נקודות למו"מ עם אירן בקשר לפריקתה מגרעין לצרכי מלחמה. 

ממשל אובמה -פיקוח על נשק כימי בסוריה והשלכות על אירן 

הסכם וינה אובמה קרי רוחאני

הסרת הסנקציות הפיקוח הבינל על ההתחמשות הגרעינית. 

מתקפת החיוכים וחשש מהונאה אירנית. 

רק שנה אחת עד לפצצה גרעינית ראשונה. 

הילארי קלינטון תשנה את יחסה לישראל בצורה דרמטית לעומת ברק אובמה. 

מסקנות וסיכום.

ביבליוגרפיה. 

לאחר בחירתם של ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית ושל בנימין נתניהו לראש ממשלת ישראל , נתגלעה מתיחות בין שתי המדינות, בשל דרישתה של ארצות הברית להפסקת הבנייה בהתנחלויות כצעד מקדמי למשא ומתן, תביעה לה נענתה חלקית ישראל בהקפאת הבנייה בהן .  התפתח משבר בין המדינות, בעקבות הכרזתה של ישראל על בניית 1600 יחידות דיור ברמת שלמה שבירושלים, בניגוד לעמדת ארצות הברית שטענה שמהלך כגון זה עלול להפריע למשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים. תמיכת ארצות הברית בהחלטה זו באו"ם, עוררה תגובות קשות בישראל, וראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את ההחלטה כצבועה.

במסגרת התייצבותה של ארצות הברית נגד החלטות אנטי-ישראליות באומות המאוחדות, היא הטילה וטו במועצת הביטחון על הצעה לגנות את ישראל על הבנייה בהתנחלויות. בעבר החליט הקונגרס ברוב גורף של למעלה מ-400 תומכים מול 6 מתנגדים, על הפעלת סנקציות נגד הרשות הפלסטינית אם תכריז על הקמת מדינה באופן חד צדדי. אז הטילה ארצות הברית וטו על ההצעה הפלסטינית ל"סיום הכיבוש", שקוראת ל"סיום הכיבוש ולהגדרת לוח זמנים לגיבוש הסכם שלום ולנסיגה ישראלית מהשטחים".‏

בעבר ערך נשיא ארצות הברית ברק אובמה ביקור של שלושה ימים בישראל, במהלכו סקר את מערכות ההגנה האוויריות ואת סוללת כיפת ברזל, ביקר במספר אתרים כמו מוזיאון ישראל, מוזיאון "יד ושם" והר הרצל, וכן בכנסיית המולד בבית לחם, ביצע מספר פגישות מדיניות, קיבל בארוחת ערב חגיגית את עיטור הנשיא פרס ונאם נאום בבנייני האומה לעיני סטודנטים. בנוסף ביקר אובמה ברמאללה ונפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. 

בעבר התנהל משא ומתן בין ישראל לפלסטינים, בהובלת ממשלו של אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי.

בעקבות פעילות ארצות הברית להסכם על תוכנית הגרעין האיראנית, נתגלעה מתיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ברק אובמה. המתיחות הגיעה לשיאה לאחר שיו"ר בית הנבחרים ג'ון ביינר הרפובליקני, הזמין את נתניהו לנאום בפני שני בתי הקונגרס. ההזמנה והנאום, שלא תואם מראש עם הממשל האמריקאי, יצרו מתיחות בין הנשיא אובמה לנתניהו, לאחר שנתניהו דיבר נגד ההסכם המתגבש בי המעצמות לאיראן. מספר חברי קונגרס דמוקרטים לא נכחו בנאום. החיכוכים בין נתניהו ואובמה המשיכו לאורך הפעילות האמריקאית בנוגע לגרעין האיראני. עם זאת, אובמה הדגיש שהיחסים בין ארצות הברית לישראל נשארו הדוקים כבעבר, וחילוקי הדעות אינם משפיעים על שיתוף הפעולה הכלכלי והצבאי. לבסוף, נחתמו הסכמות לוזאן על תוכנית הגרעין האיראנית  הובילו לאחר חודשים נוספים של שיחות להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית.

ישראלים רבים, בלא קשר לשאלה הנצחית האם זה טוב או רע ליהודים, ודאי שמחים על היבחרותו של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ורואים בכך מסר פנים-אמריקאי ואוניברסאלי של שוויון והתגברות על דעות קדומות. גם מזווית ישראלית טהורה אין לקבל את החשש מפני מועמד שחור, כביכול "מוסלמי", הנגוע בקשר עם אישים אנטישמיים, והמבדיל עצמו מהאגף הניצי ביהדות ארה"ב. אובמה מחוייב לישראל – קיומה, בטחונה ושגשוגה – על בסיס המורשת התנ"כית היודאו-נוצרית, ערכי הדמוקרטיה של שתי המדינות ואינטרסים אסטרטגיים משותפים. ברם, בשני נושאים מרכזיים שעל סדר היום המדיני קיים פוטנציאל לחיכוך בין הממשל החדש בארה"ב לממשלה החדשה שתקום בישראל. נטייתו של הנשיא הנבחר, ושל הדמוקרטים בכלל, להידברות עם יריבים בזירה הבינלאומית באה לידי ביטוי באופן מובהק בסוגיה האיראנית. אובמה קרא להידברות ישירה עם איראן, בלא להתנות זאת בהשעיית תוכנית הגרעין. בכך חרג מן המדיניות לא רק של ממשל בוש אלא גם של האירופים. (יתכן שבשל כך הודלפה הסתייגותו של נשיא צרפת מעמדתו "הנאיבית" של המועמד הדמוקרטי). אובמה רואה באיראן איום אזורי וגלובלי ובהחזקת נשק גרעיני על ידה כ"בלתי קבילה", ולכן כמובן אינו פוסל את האופציה הצבאית, אשר לגישתו תיהנה מתמיכה רחבה יותר אם תאומץ רק אחרי שארה"ב כבר הוכיחה שעשתה כל מאמץ דיפלומטי אפשרי.