‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הרפורמה במנגנוני הביטחון הפלסטינים?

אחד המכשולים העיקריים שאינם מאפשרים חתימה על הסכם קבע ישראלי-פלסטיני ויישומו, הוא חוסר היכולת של הרשות הפלסטינית לקיים שליטה ביטחונית ביהודה ושומרון, להבטיח חוק וסדר ולמנוע הפיכת האזור לבסיס יציאה לפיגועים לאחר שישראל תפסיק לפעול בו. מאז נפילת עזה בידי חמאס ביוני 2007, מתנהלת ברשות פעילות נמרצת לרפורמה במנגנוני הביטחון ובניית יכולותיהם בעיקר בסיועם של ארצות הברית, האיחוד האירופי, ירדן ומצרים. אלו מסייעים במימון, הספקת נשק, יעוץ והדרכה. יש חשיבות לזיהוי נכון של מידת ההצלחה של הרפורמה הביטחונית משום שלכך יש השלכה מהותית על הנכונות של ישראל להגיע להסכמים עם הפלסטינים וליישם אותם. 
   הרפורמה הביטחונית מטפלת בעיקר בשני מנגנוני ביטחון פלסטיניים; מנגנון הביטחון הלאומי והמשטרה האזרחית (המכונה המשטרה הכחולה). הגוף הראשון הוא ארגון סמי-צבאי, מעין ג'נדרמריה האמורה להיות הכוח העיקרי שיכול להתמודד עם המיליציות הצבאיות של החמאס וקבוצות האופוזיציה האחרות. המשטרה האזרחית מטפלת בנושאי שיטור קלאסיים, כמו טיפול בעברות פליליות ומשטרת תנועה. לפי חלוקה ארגונית זו מתקיימת גם חלוקת עבודה בין ארה"ב והאיחוד האירופי. הסיוע והייעוץ לביטחון הלאומי נעשים על ידי המשלחת של הגנרל דייטון, המתאם הביטחוני האמריקאי, ואילו הסיוע והייעוץ למשטרה האזרחית נעשים ע"י EU-POL COPPS (EU Police Co-ordinating Office for Palestinian Police Support) , משלחת הסיוע המשטרתי של האיחוד האירופי. במערכת הפלסטינית שני המנגנונים כפופים למשרד הפנים, והרפורמה מתבצעת בניצוחו של שר הפנים בממשלת סלאם פיאד, הגנרל עבד אל רזאק אל יחיא.