‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה מניע הפוליטיקה הגרמנית?

תוכן עניינים

שאלת המחקר.

מבוא.

חוקת גרמניה ומערכת המשפט הגרמנית.

חוקת ממלכת בוואריה.

חוקת הקונפדרציה הגרמנית.

החוקה הצפון גרמנית.

חוקת רפובליקת ויימאר.

חוקת גרמניה הנאצית.

חוקת גרמניה המערבית.

חוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

עיקרי החוקה.

המוסדות חוקתיים..

דמוגרפיה של גרמניה.

התכווצות האוכלוסייה והגירה.

הרשות המחוקקת.

בתי הפרלמנט.

בונדסטאג

בונדסראט.

לנדטאג.

מפלגות בגרמניה.

המפלגה ה סוציאל-דמוקרטית SPD..

מפלגת הירוקים הגרמנית.

מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה.

מפלגת השמאל די לינקה.

מפלגות הימין הקיצוני

הבחירות בגרמניה.

הרשות המבצעת.

נשיא גרמניה.

קנצלר גרמניה.

הרשות השופטת.

רווחה חברתית.

יחסי חוץ.

מערכות בחירות בגרמניה.

צבא וביטחון

בונדסוור.

משטרה.

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה.

קריירה פוליטית מוקדמת.

מנהיגת האופוזיציה.

קנצלרית גרמניה.

בחירות.

מדיניות פנים..

הגירה.

מדיניות חוץ.

משבר בגוש האירו

מעמדה הבינלאומי

הקנצלרית מרקל - חייה האישיים..

הקנצלרית מרקל - יחסיה לישראל וליהודים..

גרהרד שרדר - קנצלר גרמניה.

שרדר כקנצלר.

הלמוט קוהל - קנצלר גרמניה.

הקריירה הפוליטית.

תפקיד הקנצלר.

פרשיית התרומות והתקופה שלאחר תפקיד הקנצלר.

ביבליוגרפיה.

אנגלה מרקל נולדה ב17 ביולי 1954 קנצלרית גרמניה . עומדת בראש המפלגה הנוצרית דמוקרטית הגרמנית CDU, השולטת בגרמניה. היא נכנסה לתפקידה ב22 בנובמבר 2005, לאחר שבבחירות לבונדסטאג שנערכו ב18 בספטמבר באותה שנה, ניצחה מפלגתה ברוב זעום את מפלגת הSPD, בהנהגת הקנצלר גרהרד שרדר. מפלגתה ניצחה גם בשלוש הבחירות הבאות שנערכו ב2009, 2013 ו2017. היא האישה הראשונה בהיסטוריה של גרמניה, המכהנת בתפקיד הקנצלר. היא גם הראשונה מבין הקנצלרים שגדלה בגרמניה המזרחית, והראשונה מביניהם שנולדה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. נכון להיום, מרקל מכהנת כקנצלרית גרמניה במשך 12 שנים ברצף. [1]

במהלך שנות כהונתה, ובייחוד לאחר פרוץ משבר ההגירה באירופה, הפכה למנהיגה חשובה ומובילה ביבשת ובאיחוד האירופי. מדיניותה בנושא ההגירה קנתה לה מתנגדים עזים וקולניים, כמו גם תמיכה בינלאומית רבה.

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא רפובליקה פדרלית חוקתית, המבססת את המערכת הפוליטית שלה על חוקה. הקנצלר הוא ראש הממשלה, והרשות המחוקקת הפדרלית יושבת בבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני) והבונדסראט (הגוף הייצוגי של מדינות גרמניה). בפרלמנט קיימת מערכת רב-מפלגתית שנשלטת מ-1949 בידי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.

המערכת המשפטית של גרמניה עצמאית מהרשות המבצעת והרשות המחוקקת. המערכת הפוליטית ערוכה מיסודותיה של חוקת גרמניה (Grundgesetz) משנת 1949, שנותרה בתוקף, למעט תיקונים קלים לאחר איחודה המחודש של גרמניה בשלהי המאה ה-20.

החוקה שמה דגש על חירות הפרט בקטלוג נרחב של זכויות אדם ומפלגת את הסמכויות בין שתי הרמות הפדרליות של המדינה ובין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. מבחינות רבות, החוק הבסיסי מ-1949 הוא מענה לפגמים שנתפסו בחוקת ויימאר מ-1919 שייתכן ונתנו את חלקם להתדרדרות הרפובליקה ועלייתה המאוחרת יותר של המפלגה הנאצית, 1933. 

בית הנבחרים הגרמני כולל את הבונדסטאג ואת הבונדסראט. סמכות החקיקה העליונה היא בידי הבונדסטאג בית הנבחרים הפדרלי, הבית התחתון של הפרלמנט, אשר נבחר כל ארבע שנים בבחירותעממיות. בית זה, בתורו, בוחר את הקנצלר הפדרלי בונדסקנצלר. הבונדסראט המועצה הפדרלית, הבית העליון של הפרלמנט, מורכב מנציגי 16 מדינות הפדרציה ומשתתף בתהליך החקיקה וניהול הפדרציה. חברי הבונדסראט נבחרים בנפרד על ידי מדינותיהם. לאחרונה היו שהביעו חששם כי שני הבתים חוסמים ומבטלים זה את זה, ובכך מקשים על ניהול ממשל אפקטיבי.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אלדד בק, הקנצלרית : מרקל, ישראל והיהודים, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2017

תמר קטקו, החינוך בשירות הנאציזם, הוצאת רסלינג, 2016.

Plickert, Philip (Editor) (2017) "Merkel: Eine kritische Bilanz", FinanzBuch Verlag.