‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי קליטת.יהודי אירן בישראל?

תוכן עניינים

מבוא    

ארגון איחוד עולי פרס    

"חגיגות יום הגן" ("רוזה-באק")    

עליית יהודי פרס לישראל : מניעים לעלייה

מדיניות של ישראל והסוכנות היהודית לעודד העליה          

הקהילה היהודית שנשארה באיראן ולא עלתה       

קהילת יהודי אירן בישראל          

נתונים סטטיסטיים        

תחנת רדיו חוקית בפרסית בישראל         

רקע היסטורי לעלית יהודי איראן 

יהודי אירן בזמן משטר השאה     

יחס אירן למיעוטים וליהודים בפרט          

אנטישמיות אירנית עד ימינו        

המהפכה האסלאמית והאיבה הממסדית כלפי היהדות       

בתקשורת, באקדמיה ובספרי הלימוד: אנטישמיות בכל מקום          

הכחשת שואה רשמית באירן       

השפעת המהפיכה של חומייני על יהודי אירן         

מניע לעליה לישראל עקב חשש מחומייני   

סיכום ומסקנות  

ביבליוגרפיה      

מקורות ראשוניים          

נספח : ראיון עם עולה ותיק על העלייה לארץ מאירן           

יהודי איראן השתלבו בישראל וחלק ניכר ממובילי התרבות והאליטה השלטונית במדינה נמצאו משויכים לקהילה זו.

יהודים באירן נהנו מיחס אוהד מצד השלטונות, מצבם הכלכלי של רוב בני הקהילה השתפר מעל ומעבר ליחסם באוכלוסיה הכללית. חל גם שיפור ניכר בתדמיתם של יהודי אירן

 המהפכה הלבנה סיפקה ליהודים הזדמנות פז לפרוץ קדימה והם ניצלוה עד תום. [1].

לעומת זאת, תקופת המהפכה האסלאמית ציינה שינוי מהותי ושלילי בחייהם. תקופה של בטחון של שגשוש ושל שלווה פינתה מקומה לתקופה של חששות, של מגבלות ושל נסיגה במעמדם של היהודים. ראינו כיצד היהודים נתונים לחסדי משטרו של חומייני אשר עודד אלימות והרג, את הדחייה האידיאולוגית של היהודים והיהדות וזריעת הזרעים לאיבה, ראינו את הוצאתו להורג של ראש הקהילה היהודית בזמנו חביב אלקניאן ז"ל בטענה שהיה ציוני, את החרמת הרכוש היהודי והגירת עשרות אלפי יהודים מאירן למדינות אחרות ובכללן ישראל.

לאחר עליית שושלת המלוכה האחרונה בפרס ( פהלווי), זכו שוב יהודי פרס לאמנציפציה מלאה. בתחילת המאה ה-20 החלה בקהילה היהודית בפרס התעניינות רבה וערה בציונות, ואף פורסמו מספר ספרים רבים ציוניים בשפה הפרסית. [3]

ערב הקמת המדינה היו באיראן כ-100,000 יהודים, וכ-20,000 יהודים פרסיים יצאו לארץ ישראל. עד לשנת 1968 עלו ארצה כ-70,000 מיהודי איראן, מתוכם כ-10,000 יהודים חזרו לאיראן .

מאז המהפכה האסלאמית ועלייתו לשלטון של האייתוללה חומייני, התערער שוב מצבה של הקהילה היהודית באיראן.‏ עד לשנת 1990 עזבו את איראן כ55,000 יהודים כ30,000 יהודים עזבו לארצות הברית, וכ20,000 עזבו לישראל וכ5,000 לאירופה.

המניעים לעלייה של יהודי פרס היו בדרך כלל מתוך הזדהות דתית יהודית עם "ארץ הקודש" ומתוך ציונות. ההגירה לישראל גלי העלייה של יהודי איראן החלו מסוף המאה ה-19. עלייה נרשמה לאחר 1917 עם הצהרת בלפור. מאז קום המדינה היו שני גלי ההגירה גדולים של יהודים מחוץ לאיראן: האחד, בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל בשנים -1950 1953, והשני, לאחר המהפכה האסלאמית באיראן (1979)[4]. מאז שנת 1948 ועד ראשית שנת 1978 עלו לישראל כ-70 אלף נפש. רובם עלו בעלייה ההמונית שבשנים 1950-1953. בראשית שנות השמונים האפשרות לצאת מאיראן הפכה קשה יותר ומשרד מיוחד העוסק בבקשות של יהודים לדרכונים סירב לרבים מהם. יהודים רבים נאלצו לברוח מאיראן במחתרת בין אם בחציית הגבול באופן רגלי לפקיסטאן או לתורכיה. רבים מהם נאלצו להשאיר את רכושם מאחור, מתוך הנחה כי קרוביהם ימכרו אותו. גם אם קרוביהם הצליחו בכך, לרוב במחיר נמוך יותר משווים הריאלי, הרי שלא תמיד ניתן היה להוציא כסף זה מחוץ לאיראן.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

שאול רגב (עורך), יהודי איראן : הנהגה, חברה ותרבות. הוצאת אונ' בר אילן

Eliot Hen Tov & Gonzales, "The Militarization of Post-Khomeini Iran: Praetorianism 2.0," The Washington Quarterly Vol. 34:1 (Winter 2011), pp. 45-59.