עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית רצועת עזה כלכלה וייצוא, מעבר סחורות חופשי, שיחרור הרסן על הגבלת מסחר להקלת המצור הכלכלי (עבודה אקדמית מס. 3796)

‏290.00 ₪

39 עמודים.

עבודה אקדמית רצועת עזה כלכלה וייצוא, מעבר סחורות חופשי, שיחרור הרסן על הגבלת מסחר להקלת המצור הכלכלי

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי יצוא של סחורות מישראל לרצועת עזה להלכה ולמעשה?

תוכן עניינים

תקציר  

מבוא    

סקר ספרות      

הפרוטוקול הכלכלי של פריז(הסכמי אוסלו)           

מדיניות מעבר הסחורות בין ישראל לעזה לפי פרוטוקול פריז          

נושאי תקן         

המצב בשטח בפועל       

הגעת סחורות לרצועת עזה דרך נמל אשדוד        

סחורות דו-שימושיות     

היצוא מעזה      

דיון      

ניתוח משפטי של מדיניות הייצוא של סחורות לעזה           

מסקנות

ביבליוגרפיה:     

נספחים

בג"ץ 5841/06   

פרוטוקול פריז   

 

במסגרת הסכמי אוסלו (וליתר דיוק בפרוטוקול פריז) הסכימו ישראל ואש"ף על שיטת מעבר הסחורות בינהן מבחינה נוהלית, בטחונית וכן מבחינת התהליך והמיסוי וכו'. ב 29 באפריל 1994 בפריז נחתמו הפרוטוקולים הכלכליים. מדובר היה בזכרון דברים שבו הסכימו שני הצדדים על עקרונות כלכליים על פיהם יחתם בינהם ההסכם הסופי.

הסכם זה כלל את מספר נושאים ובהם, אי קיום גבול סחר בין המשק הישראלי לפלשתיני, למעט מספר חריגים הוסכם על המשך מדיניות של "איחוד מכס".

ויש התייחסות אליו במספר פסקי דין.

אחד מפסקי הדין הקשורים למדיניות בפועל של העברת סחורות הוא בג"ץ 5841/06[1] שהתייחס למגבלות על העברה סחורות לעזה ונדחה בסופו של דבר. קיימים גם פסקי דין נוספים בנושא זה. מבחינת ההסכם בין ישראל לרשות בנושא הכלכלי (פרוטוקול פריז) חלו התפתחויות שונות בשטח. ככלל ההסכם מוסיף ומתפקד אך הצד הפלשתיני אינו מתקדם כתוצאה ממנו.

יישום ההסכם נתקל מיידית בבעיות רבות, בכל זאת ניתן לומר שהשנים 95-2000 היו יציבות באופן יחסי, בשנים האלה היה מאמץ לתרגם את ההסכם הלכה למעשה ולהפעיל את עקרונותיו בשטח. אך בשנת 2000 החלה האינתיפדה הנושאים הכלכליים השתבשו במידה רבה למשך שנים. מייד אחרי סיום האלימות בקייץ 2005 יישמה ישראל את תכנית ה"התנתקות" במסגרתה פונו יישובי גוש קטיף וצה"ל נסוג לגבול הבינלאומי. היות ולא נחתם כל הסכם חדש והנסיגה הייתה חד-צדדית המשמעות היא שההסכמים שהיו תקפים קודם לכן נשארו בתוקף. להשאיר הסכמים תקפים במציאות שמשתנה לחלוטין זה דבר לא הגיוני.

בשנת 2007 במהלך צבאי תפס ארגון החמס העוין לישראל ושאינו חלק מהסכמי אוסלו (היות והוא דוחה אותם) את השליטה ברצועת עזה. משום כך חלו שינויים משמעותיים ובינהם החמרה ביטחונית מבחינת ירי טילים, תגובות צבאיות, שינויים מדיניים וכו'. במסגרת זו חלו גם שינויים כלכליים הבאים לכלל ביטוי ביצוא הסחורות לעזה למעשה. חלק משינויים אלה הם תוצאת המצב הביטחוני וחלקם נובעים מסנקציות כלכליות שישראל החליטה להטיל על עזה.

היקף היצוא היומי לעזה[2] (נכון למרץ 2016) הוא 600-800 משאיות המובילות ציוד רפואי, מזון וחומרי בניין במשקל של יותר מ-20 אלף טונות. אופן ייצוא הסחורות מבחינה נוהלית, בטחונית, וכן מבחינת התהליך והמיסוי וכו'. מדובר בייצוא משמעותי, זה יתואר במסגרת העבודה המלאה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

מ' ספרד, החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר (2018)

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים ומדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת