‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים?

תוכן עניינים

מבוא

הפרעות קשב וריכוז 

קבוצת הפרעות קשב היפראקטיביות – ADHD

קשיים חברתיים של מבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז והשלכותיהם

ההשלכות הרגשיות

קשיים ראשוניים ומשניים של בעלי הפרעות קשב וריכוז.

המיומנויות החברתיות

המקובלות החברתית

המעגל הקוגניטיבי 

מבוגרים בעלי ליקויי למידה תפקוד כללי 

היקף התופעה והתמודדות עמה בחברה. 

תפקוד יום יומי 

צעירים בעלי לקויי למידה בצבא.

הכשרה מקצועית של בעלי הפרעות קשב וריכוז. 

מיומנויות קוגניטיביות

הקלות במבחני התאמה לתעסוקה. 

הביטויים של לקויי למידה בעולם התעסוקה. 

התמודדות עם לקות למידה במקום העבודה. 

מעמד משפטי של עובדים בעלי הפרעות קשב וריכוז. 

חיים עצמאיים של בעלי הפרעות קשב וריכוז. 

הקמת משפחה ע"י בעלי הפרעות קשב וריכוז. 

התמודדות יומיומית ודרכי תרפיה. 

טיפול בהפרעה. 

סיכום: העצמה של מבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

ביביליוגרפיה. 

בעלי לקות למידה נאלצים להתמודד לא רק עם קשיים לימודיים אובייקטיבים אלא גם עם ההשלכות הרגשיות של מצבם. הם חווים מגוון של קשיים ומתקשים בפיתוח המיומנויות החברתיות, מקובלות החברתית, תקשורת בין אישית והתמודדות קוגניטיביות. בפרק זה יפורטו הקשיים החברתיים והרגשיים הנובעים מלקויות למידה.

התמודדות עם ליקוי למידה דורש משאבים נפשיים וכספיים גבוהים ביותר (מרגלית). מבוגר לקוי למידה, נזקק לגיוס כוחות נפשיים וכספיים רבים כדי לשנות מגוון אפשרויותיו שנקבע על ידי ליקויי הלמידה מהם הוא סובל. הוא זקוק לגורם שיסביר לו שמדובר בליקוי שאינו קשור ליכולתו האינטלקטואלית, ואשר למרות קיומו, ניתן לעקוף אותו בעזרת הכוונה, לימוד אסטרטגיות המתאימות לו ואך לו, ועידוד (וינקלר).

התחום חברתי והבין-אישי אצל לקויי למידה הוא תחום בעייתי. הקושי החברתי מתבטא בחוסר ביטחון ובהשתלבות לא מספקת בחברה (שני). לקוי הלמידה נוטה לפתח תלות באחרים, לגלות חֶסר במיומנויות החִברוּת ולעיתים יתגלו אצלו אף תופעות של מתח, חרדה ודיכאון. אבחנה זו נמצאה נכונה לגבי בעלי לקות מסוג דיסקלקוליה עוד יותר מאשר אצל הלוקים בדיסלקציה. לקויי למידה נוטים יותר מאחרים למיקוד שליטה חיצוני בכל הקשור בכישלון והצלחה, והדימוי העצמי של לקויי למידה מבוגרים הוא נמוך יותר מזה של מבוגרים שאינם לקויי למידה.

בעלי לקות למידה סובלים לעיתים קרובות מהערכה עצמית נמוכה. הם חשים שאין הם עונים על הציפיות ואינם משיגים את יעדיהם. רגשות אלה מתגלים לעיתים קרובות כחסרי כל קשר למציאות (שמשוני וברנר, 2011). מבוגרים הסובלים מהפרעות קשב הם חסרי ביטחון עצמי. לרוב הם מייחסים את הצלחתם לגורם חיצוני (את אי הצלחתם הם מייחסים לעצמם).

כיוון שהלקוי הנו תורשתי יש סיכוי שגם ילדיו של המבוגר בעלי לקויי למידה יסבלו מן התופעה. במקרה כזה התא המשפחתי, צריך ללמוד לחיות עם הליקוי ולהתמודד עם התופעות הנגרמות כתוצאה מהליקוי (מרגלית). משום כך הפרט בעלי לקות למידה חווה גם תחושת אשמה בנוגע לקושי הכלכלי או הרגשי אשר משפחתו חווה בגינו.

הדילמות רבות וקשות. יש להתארגן בצורה שונה במצבים שאינם מוכרים, והמהווים מצבי לחץ. על ההורים ללמוד איך ניתן לעמוד בכל המחויבויות כלפי הילדים, המשפחה, בן הזוג, מקום העבודה ועוד. צורך זה גם מלווה במכלול רגשות קשים ושליליים. קיים פער בין המצב הקיים למצב הנורמטיבי אליו שואפים להגיע, והמשפחה זקוקה לחיזוקים.

בטיפול בלקוי הלמידה יש תופעות של סערות רגשות ומצבי רוח קשים שהם תגובה ספונטנית למצב. קל מאד להיכנס לפאניקה ולרגשות שליליים בעוצמה גבוהה. ההורים מבקשים להגיעה לשליטה על המשאבים האישיים והמערכתיים כדי לתת מענה לצורכי המשפחה. הם חייבים להגיע לידי הכרעה בהחלטות שונות אבל אינם בטוחים שיש בידם את כל המידע לו הם זקוקים. המשפחה זקוקה לעזרה, לידע, לביטחון שצעדיהם שקולים ונכונים. לדעת שיש סיכוי שמרבית הבעיות תיפתרנה. ללא תקווה, קשה להמשיך בתפקוד. הם זקוקים לזמן ומידע כדי להתארגן, להתגמש, להיכנס למשבר ולצאת ממנו. לווסת את עולם הרגשות ולהעריך את המצב מחדש.

התפקוד החברתי נלמד לא פחות מהמיומנויות האקדמיות אולם תהליך רכישתו לא מעוגן בדפוסי הוראה ממוסדים אלא בספיגה טבעית ומתמשכת של ההיצע החינוכי. לרוע מזלו של ילד בעל לקוי למידה, הוא פיקח ורגיל למראה ולכן איש לא יעלה על דעתו שכישורי "הספיגה" שלו משובשים ושהוא זקוק ללמוד את "המובן מאליו". התנהגותו החריגה מקבלת פירוש שגוי ובמקום הדרכה שיטתית בשילוב החברתי הוא זוכה בתיוג שלילי (מודלינגר).

עד לפני מספר שנים שלטה הסברה שכל הקשיים החברתיים של הילדים עם לקוי למידה נגרמים מתסמונת הכישלון (Lerner). חוויות הכישלון הלימודי גורמות לילדים תסכול, אכזבה וירידה בדימוי העצמי ונזקים אלה פוגעים בכושר ההסתגלות ובמעמד החברתי שלהם. בשנים האחרונות חלה תפנית בתפיסה זו. עדיות רבות על התפקוד הכושל ועל המעמד החברתי הנחות של ילדים לקוי למידה הביאו את החוקרים לבחון את הסוגייה גם מזווית אחרת. היום רוב החוקרים מסכימים שאותן לקויות תפיסתיות שפוגמות בכישורים האקדמיים עלולות לחבל גם ברכישת המיומנות החברתית של הילד. 

במחקר של Greenbaum, Graham & Scales נמצא שניתן להעצים מבוגרים בעלי לקויי למידה על ידי יצירת מודעות לבעייתם, ברמת ההכרה העצמית בבעיה, וכן יידוע גורמים בסביבתם בקשייהם ובדרישה ליישם חוקים ותקנות שנועדו לסייע להם. מימוש זכויותיהם על פי חוק מהווה כלי חשוב להעצמה. החוקרים ממליצים לאנשי חינוך לסייע לסטודנטים בעלי לקויי למידה לממש זכויות אלו על ידי פרסום זכויותיהם לגבי הקלות בקבלה ללימודים, במבחנים והערכת, והקלות נוספות הקיימות. החוקרים המליצו למוסדות להשכלה גבוהה להכשיר מרצים ואנשי מנהלה כך שידעו יותר על הקשיים העומדים בפני סטודנטים בעלי לקויי למידה, וזכויותיהם להקלות. הכשרה זו צריכה לכלול נקיטת צעדים משמעתיים כלפי מרצים המסרבים לאפשר לסטודנטים בעלי לקויי למידה את ההקלות המגיעות להם.

כדי לקדם מבוגרים בעלי לקויי למידה יש צורך במספר אפיקי פעולה:

1. יש צורך לפרסם בצורה נרחבת את ההקלות המוצעות למבוגרים בעלי לקויי למידה. את קיומם של השירותים ניתן להדגיש בחומר פרסומי ובערכות רישום, בזמן ימים פתוחים או הרצאות מבוא, ולפרסמם בעיתוני סטודנטים, על גבי לוחות המודעות ובכיתות.
2. כדאי לפתוח קבוצת תמיכה למבוגרים בעלי לקויי למידה.
3. בעת המעבר מתיכון ללימודים על יסודיים יש צורך בליווי וייעוץ מיוחד לגבי המשך לימודים, כולל בירור באילו מוסדות להשכלה גבוהה ישנם אמצעים לסיוע והקלה עבור סטודנטים בעלי לקויי למידה.
4. מחקרים הראו שבאמצעות הכשרה ניתן לשפר תהליכי קבלת של החלטות מבוגרים בעלי לקויי למידה. החוקרים מליצים לשלב הכשרה כזו בכל מסגרת של מבוגרים בעלי לקויי למידה.

לינק: מצגת הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)