‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שיפור מוכנות החזית האזרחית מצבי חירום בתרגיל העורף הלאומי?

תוכן עניינים

מבוא

הגנה מפני תקיפה בנשק כימי

הגנה מפני תקיפה בנשק גרעיני

הגנה מפני טרור

הגנה אזרחית בארץ ישראל

התגוננות אזרחית בישראל

פיקוד העורף

הגנה מרחבית

מבנה מערכת ההגנה מרחבית

תפקידי ההגנה מרחבית

תרגיל העורף הלאומי - שיפור המוכנות

ממצאים – תרגיל העורף

סיכום

ביבליוגרפיה

מקורות ראשוניים

מקורות משניים

עבודה אקדמית זו עוסקת בנושא:הגנת העורף- תרגיל העורף הלאומי- שיפור מוכנות החזית האזרחית למצבי חירום. הגנה אזרחית היא הצעדים הננקטים בקרב האוכלוסייה האזרחית (להבדיל מכוחות הביטחון) לשם התגוננותה מפני תקיפה, במסגרת מלחמה או פעולת טרור. שותפים מרכזיים בפעולות הגנה אזרחית הם, בנוסף לאזרחים עצמם, המשטרה, מכבי אש, שירותי חירום רפואיים וכוחות צבא המיועדים להגנה אזרחית.

סוגי איומים על האוכלוסייה האזרחית:

תקיפה בחומר נפץ מרסק, באמצעות פצצות המוטלות מהאוויר, הפגזה ארטילרית מהיבשה ומהים, רקטות וטילים.

תקיפה בנשק כימי: שימוש בכימיקלים, בצורת גז או רסס נוזלי, כאמצעי להרעלת הקורבן.

תקיפה בנשק ביולוגי: תקיפה תוך שימוש באורגניזם כלשהו (חיידק או נגיף או גורם מחלה אחר) או רעלן המצוי בטבע.

תקיפה בנשק גרעיני.

פעילות ההגנה האזרחית כוללת:

היערכות לתקיפה אפשרית של העורף: תרגול של כוחות ההצלה השונים, בניית מקלטים, חלוקת ערכות מגן, הפצת מידע לאזרחים על דרכי התגוננות, תרגול ירידה למקלטים בבתי ספר ובמקומות עבודה, ועוד.

מתן התרעה על תקיפה מיידית, ומתן אות הרגעה בסיומה של הסכנה. כלי עיקרי לכך הוא אזעקה, וכן משמשים לכך שידורי הרדיו והטלוויזיה.

טיפול בנפגעי התקיפה: חילוצם מהמקום שנפגע, העברת פצועים לבית חולים וטיפול בהם בבית החולים.

מלחמת האזרחים בספרד חשפה את לראשונה את ההשפעה ההרסנית שיש להפצצות של חיל אוויר מודרני על אוכלוסייה אזרחית. חברי "קבוצת המדענים האנטי מלחמתית של קיימברידג'" ערכו ניסיונות בהשפעה של חומרי נפץ וגזים על מבנים, ופרסמו את התוצאות בספר "ההגנה על הציבור מפני התקפות אוויריות", שבו התריעו על חוסר המוכנות של בריטניה בתחום זה. תחילה התייחס הממשל הבריטי להתרעות בעוינות גדולה, בייחוד מכיוון שבאו מקבוצה שמאלנית קיצונית. אלא שבהדרגה, כאשר גם עיתוני בריטניה החלו לעסוק בנושא, הודו השרים העוסקים בנושא באופן פרטי כי המדינה מפגרת בצורה מסוכנת בתחום זה. 

שנים אחדות לאחר מכן הוכח הצורך בהגנה אזרחית מפני תקיפות אוויר, כאשר ב-7 בספטמבר 1940 החל הבליץ - הפצצות הכבדות של לונדון בפרט ושל ערי בריטניה בכלל על ידי הלופטוואפה, חיל האוויר של גרמניה הנאצית, כחלק מהקרב על בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה בשנים 1940–1941. החורבן שנגרם למבנים בערים שנפגעו היה בהקפים חסרי תקדים, ורק בשנות ה-80, למעלה מ-40 שנה לאחר ההפצצות, הסתיימו עבודות פינוי ההריסות והבנייה. למעלה מ-43,000 אזרחים נהרגו בהפצצות ו-139,000 נפצעו. למעלה ממיליון בתים נהרסו. בריטניה לא נערכה להפצצות אוויריות, והמחסור במקלטים אילץ את הרשויות להפוך את 80 תחנות הרכבת התחתית של לונדון למקלטים, ולשכן בהם כ-177,000 תושבים. 

אמצעי עיקרי להגנה אזרחית בפני הפצצות והפגזות בחומר נפץ מרסק הוא המקלט - מבנה תת-קרקעי או על-קרקעי שנועד למטרה זו ובנוי מבטון מזוין. לעיתים משמשים לכך מרחבים תת-קרקעיים שנבנו למטרה אחרת, כגון תחנות רכבת תחתית, מנהרות ומרתפים.

כמעט מדי שנה בעשור וחצי האחרון מתקיים תרגיל העורף הלאומי. מטרת התרגיל השנתי היא להביא לשיפור מוכנות החזית האזרחית ומרכיביה – מערכות החירום לסוגיהן והתושבים בכלל - לעמוד בפני מצבי חירום ובעיקר בפני האתגרים הביטחוניים על פי הגדרות תרחיש הייחוס שקבע צה"ל. מנהלי התרגיל ייצרו מצבי בוחן מגוונים לצורך ליבון עקרוני והפעלה בשטח של מענים הולמים לתמונת האיום המתעדכנת. זו כללה הפעם, בנוסף לתקיפות רצופות ונמשכות של רקטות וטילים לעבר ריכוזי האוכלוסייה בכול הארץ, גם תסריטים חדשים, המבוססים על הערכת התפתחות האיום. ביניהם: פגיעות נרחבות ביעדים חיוניים של תשתיות לאומיות, אם כתוצאה של שיפור ביכולות הדיוק של הנשק תלול המסלול המצוי בידי האויב, ואם עקב תקיפות כנגד מערכות המחשוב של מתקנים אזרחיים וצבאיים קריטיים. 

מצב דברים לקוי משתקף גם במדיניות עקבית ומכוונת של הממשלה והצבא לא להטריד ולהבהיל את הציבור בחשיפת ההערכה הקיימת לגבי עוצמת האיום המתפתח ומימושו הצפוי. לעניין זה בדיוק התייחס הרמטכ"ל בראיון שהעניק לעיתון "הארץ" (30 במארס 2018) כשאמר כי הוא מודה שהציבור אינו מבין לעומק את חומרת איום הרקטות מהצפון בעת מלחמה, אך עם זאת אינו חושב "שצריך להפחיד אותו כל יום עם תרחישי אימה חדשים". עוד הוסיף כי אין ספק ש(החזית האזרחית) במדינת ישראל תיאלץ להתמודד במשך שבועות בודדים עם מצב חירום וכי המציאות בעורף תהיה קשה מזו שהכרנו במלחמת לבנון השנייה. לסיכום אמר כי "האויב זיהה את נקודת התורפה שלנו בעורף ולשם הוא יכוון את רוב האש שלו". לפיכך נדרש דיון עקרוני בשאלה מה יבנה היערכות טובה יותר של הציבור למצבי חירום. האם היכרות עם הסיכונים היא שתגביר את היערכות הציבור או שמא ניתן לסמוך עליו שיידע לפעול באופן נכון גם אם יופתע מעוצמת ההפרעה? מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החברתית מראים כי חיזוק המסוגלות העצמית (self-efficacy) של הציבור להתמודד עם תרחישי הפרעה קשים, לצד עידוד גיבושם של כלי התמודדות יעילים מול סכנות פוטנציאליות כמו גם היכרות מוקדמת עם תרחישי ההפרעה, מקדמים את היערכות האזרחים לחירום ומסייעים להם לייצר מוכנות משופרת.

בסיכום, ניתן להעריך כי תרומתו של התרגיל מצדיקה את ההשקעה בו, בהיותו נדבך נוסף בתהליך השיפור של מוכנות החזית האזרחית. עם זאת, יש להודות בכך כי מול האיום המתפתח אין אנו יודעים מהו מצב מוכנות החזית האזרחית לחירום ביטחוני או אחר. קיימת נטייה טבעית לייצר תמונה אופטימית של שיפור. האם השיפור עומד מול התפתחות האיום? ספק. רק תהליך מוסדר של מדידת המוכנות ייתן מושגים ריאליים לגבי סוגיה חיונית זו.

מצגת בנושא הגנת העורף מוכנות מלחמה

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שאול אריאלי, כל גבולות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

דתן דרוק, "הגנה מרחבית – התאוריה ויישומה ממלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2017.

Bergman R. (2018).Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House (2018)