‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי מטפל מטופל ורגשות בטיפול?

תוכן עניינים

מבוא    

החרדה ומרכיביה          

תוצאות החרדה 

טיפול בחרדה    

קוגניטיביות מה היא.      

טיפול התנהגותי

התנשאות והנאה           

תכנית  

מרחבי הכלה     

החוויה הרגשית הכפולה – של עצמי ושל הזולת    

דוגמא טיפולית  

דיון      

ביבליוגרפיה      

העבודה דיברה על יחסי מטפל מטופל ורגשות בטיפולהמטפל ויכולת ההכלה שלו. היה דיון על החרדה ומרכיביה- הסיבות לחרדה והפחד אצל המטפל ( פחד מכשלון אפשרי במשימה שהוטלה עליו, פחד מהרס שמו הטוב ופחד מאבחון לא נכון של הבעיה אצל המטופל).

העבודה דנה בתוצאות החרדה והשלכותיה על יעילות הטיפול, כאשר אדם נמצא במצבי לחץ וחרדה היכולת לחשוב נכון ולטפל נכון בנושא המדובר נפגעת עקב הצפה חוזרת ונשנית ברגשות החרדה הללו, דבר שמוסיף עוד אלמנט של חרדה וגורם להגברת החרדה הראשונית, דבר שכמובן רק מחריף את הבעיה הראשונית. בנוסף, כאשר המטפל נמצא במהלך הטיפול במצב של חרדה המטופל מושפע אוטומטית מאותו הרגש, דבר הגורם להעצמת בעיית המטופל והן לרצון להפסקת הטיפול.

 דבר נוסף, כשהמטופל רואה את המטפל במצב של חרדה בטחונו בו נפגע והמטפל מצטייר כאדם חלש אופי

בעבודה גם ניתן פתרון לטיפול בחרדה. על המטפל להחזיק מעמד ולא להיגרר אחרי החרדה וכן לא לחשוש ממנה. המטפל חייב לרכז את מחשבתו בנושא המדובר ובמטופל. כמו כן נתנו הצעת לפתרון הבעיה באמצעות טיפול קוגנטיבי התנהגותי (טיפול באמצעות C/B/T/, טיפול באמצעות כוח המחשבה וההתנהגות). ובאמצעות הספר "בוחרים להרגיש טוב", הדגמנו את שיטת הטיפול הנ"ל.

המשך העבודה דנה בנושא התנשאות והנאה, דבר שהוצג כבעייתי ואשר יכול להכשיל את הטיפול כולו. לכן העצה שניתנה היא להתבונן כל הזמן בטובת המטופל. הנושא תומצת במשפט אחד- "כל אדם פועל באופן זה או אחר על מנת לספק צורך מסוים ובדרך כלל יותר מצורך אחד... השאלה המנחה שצריכה להישאל בכל טיפול הוא זו: את הצורך של מי המטפל עומד למלא עתה?".

התכנית למניעת היווצרות הבעיה שנדונה בפסקה הקודמת הינה מעקב אחר התקדמות המטופל לאחר כל פגישה, חשיבות קביעת תכנית טיפול קבועה, ובמקביל קביעת מטרות ביניים.

לאחר מכן העבודה דנה בנושא ההכלה של המטפל, תוך כדי התמקדות בנתינת הסבר למושג ה"הכלה", במרחבי ההכלה ויכולת ההכלה (תוך כדי התמקדות במספר כותבים מרכזיים בנושא המתייחסים למצב ההתפתחות הראשוני, בו אין מובחנות בין התינוק לאובייקט, בין העולם הפנימי לבין המציאות החיצונית). העבודה דנה במושג "מרחב הכלה בלתי מובחן", כמצב שבו הכלת הרגשות נשענת על קיומו של אובייקט חיצוני, שככל שמתפתחת יכולת ההכלה, היא הופכת בהדרגה להיות פנימית, אישית ומבוחנת.

הנושא הבא שדובר עליו בעבודה הינו החוויה הרגשית הכפולה- של עצמי ושל הזולת. מושג שנותן אפשרות להבין את התהליכים הרגשיים ותהליכי ההכלה, אשר מתייחס לתהליך בסיסי שבו אנשים מזהים וחווים את הרגשות המתעוררים בעצמם ואת הרגשות המתעוררים בזולת. לנושא נתנו דוגמא טיפולית של בחור בן 20, במהלך שירותו הצבאי, רווק, אשר מתגורר עם הוריו ואחד מאחיו חולה נפש שפנה ביוזמתו לטיפול. דובר על קשיי המטפל, כותב העבודה, באותו טיפול מדובר במושגים של 'חוויה רגשית כפולה' ו'מרחב הכלה' ואשר בעזרת ההדרכה להיפתח כלפי הרגשות המתעוררים בי וכלפי רגשותיו, בחוויה הרגשית הכפולה, להישאר קרוב ופגיע במקום להימנע ולסגת, כביטוי לניסיון שלי לאפשר לעצמי להפוך לחלק ממרחב ההכלה שלו. דבר אשר אפשר למטפל, כותב העבודה, להימנע מלהגן על עצמו ולאפשר למטפל ולמטופל לפתח לראשונה דיאלוג טיפולי משמעותי.

בסיום העבודה נערך דיון על משימתו של המטפל להיות סביבה מחזיקה למטופל, להכיל את רגשותיו ומעבר לכך להבין אותו ולהציע לו את ההבנה הזו, בצורה של פירושים, הנה משימה בעלת מורכבות רבה, מבחינה רגשית ואינטלקטואלית.

הוצגה מטרת העבודה ומהו ה"אני מאמין" של המטפל, כותב העבודה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דניס סוכודולסקי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בכעס ובתוקפנות, מאנגלית: כרמית גלעד.‫ הוצאת אח, (2017)

בק ג’ודית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי : מבוא לשיטה, כלים למטפלים ; מאנגלית: איל כץ. מהדורה שניה. הוצ' אח