‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני נירות ערך?

תוכן עניינים 

 1.מבוא

2.המגמה המסורתית - חיזוק ההגנה המוענקת למשקיעים
א.הרחבת החובה הפוזיטיבית לגלות
(1) הסדרת דרישות הדיווח בכתב
(2) השוואת רמת הדיווח השוטף לרמת הדיווח בתשקיף
(3) כלל "העברית הבהירה"
(4) גילוי מידע הצופה פני עתיד
ב.הדיווח האלקטרוני
ג.הגברת האחריות לגילוי
(1) אחריות אזרחית
(2) אחריות פלילית
ד.הסדרת סמכויות האכיפה של רשות ניירות-ערך
ה.חינוך המשקיעים להגן על עצמם
3.  המגמה החדשנית - מאזן האינטרסים
א. חוק ניירות-ערך (תיקון מס' 20) (פטור מפרסום תשקיף)
ב. חוק ניירות-ערך (תיקון מס' 21) ("חוק הרישום הכפול")
ג. ועדת "בכר"
ד. הסדרים עם מחזיקי אגרות-חוב
4.  סיכום ומסקנות

חוק ניירות-ערך, מעיד על עצמו כי נועד להגן על המשקיעים בשוק ההון. הוראתו הראשונה של החוק (לאחר סעיף ההגדרות) קובעת :

"מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן-הרשות) שתפקידה יהיה שמידת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה"2[1].

קיומה של הגנה על המשקיעים בשוק ההון חשובה, שכן בצד הדאגה למי שכבר בחר להזרים את הונו לשוק ההון, גורמת היא לרכישת אמון הציבור בשוק זה ועל-ידי כך מגדילה את מעגל המשקיעים בו. קל להבין כי המחוקקים בארצות השונות עשו מאמצים גדולים ליצור מנגנוני הגנה אשר יפחיתו את רתיעת הציבור מפני שוק ההון ויעודדו אותו להשקיע בניירות-ערך.
בקנדה, ועדת Kimber, הוועדה אשר הניחה את היסודות לחוקי ניירות הערך הקנדיים, ציינה בדו"ח שלה, כי תיקון הפגמים בשוק ההון על-ידי חקיקה מתאימה, ייצור אמון של הציבור בשוק.
בחיבור זה נראה, כי ההתפתחויות האחרונות בדיני ניירות-ערך מצביעות על שתי מגמות עיקריות:
א) מגמה מסורתית - מגמה אחת, בה נדון בפרקו השני של החיבור, הינה, כצפוי, המגמה המוכרת של חיזוק גובר והולך של ההגנה הניתנת למשקיעים. חיזוק ההגנה נעשה הן על ידי הרחבת החובה הפוזיטיבית לגלות, הן על ידי הרחבת האחריות לגילוי והן באמצעות הסדרת סמכויות האכיפה של רשות ניירות-הערך. במסגרת החיבור נראה, כי הגם שהאמצעים הננקטים נועדו בראש ובראשונה להגן על המשקיעים, יש בהם גם תרומה למנפיקים.
כמו כן, נציע חידוש בדרכי ההגנה על המשקיעים : בצד הדרכים הקלאסיות של הגנה על המשקיעים באמצעות הכבדת הדרישות המוטלות על המנפיקים והגברת הפיקוח עליהם, נמליץ להגן על הציבור בדרך של לימוד המשקיעים לדאוג לעצמם.
ב) מגמה חדשנית - המגמה האחרת, המעניינת יותר, בה נדון בפרקו השלישי של החיבור, הינה מגמה חדשה של הליכי דה-רגולציה:
1.  חוק ניירות ערך (תיקון מס' 20) [3] אשר במסגרתו נקבעו פטורים רבים מפרסום תשקיף בעת הצעת ניירות-ערך לצבור ;
2.  חוק ניירות-ערך (תיקון מס' 21) [4] שהקל במידה ניכרת על חברות ישראליות שניירות-הערך שלהן נסחרים בבורסות בארה"ב בעת רישום ניירות-הערך שלהן במסחר בישראל.
3.  וועדת בכר אשר נקראה להמליץ על צמצום היקף הגילוי הנדרש בתשקיפים שעל-פיהם מוצעים ניירות-ערך מסחריים[5] ואגרות-חוב בלבד.

 (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)