‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פועלו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין?

תוכן עניינים

מבוא.

ביוגרפיה. 

יושב ראש ועדת יחסי החוץ של עיריית סנקט פטרבורג. 

קדנציה ראשונה כראש ממשלת הפדרציה הרוסית.

ולדימיר פוטין בעת הקדנציה הראשונה שלו כנשיא.

קדנציה שנייה כנשיא

פוטין ומדבדב.

מדיניות פנים.

קדנציה שלישית כנשיא.

בחירות צפויות מראש ברוסיה

מדיניות החוץ של פוטין

פוטין וג'ורג' וו. בוש.

פוטין ושרדר ואירופה. 

מדיניות החוץ לגבי מדינות בריה"מ לשעבר. 

ישראל והמזרח התיכון 

הישגים כלכליים

דעת קהל, צנזורה, ביקורת

משפחתו 

פוטין כיום..

ביבליוגרפיה

מדינאי רוסי, ראש ממשלת רוסיה בשנים 1999, 2008-2012, נשיאה בשנים 1999-2008, ומשנת 2012 מכהן כנשיא רוסיה בקדנציה השלישית שלו.

פוטין שמר על פופולריות רבה בציבור הרוסי במהלך כל תקופת כהונתו. בשתי מערכות הבחירות בהן התמודד ובמערכת הבחירות בה התמודד מדבדב, קיבלו פוטין ומדבדב את תמיכת הרוב המכריע של הציבור, כמו גם במערכות הבחירות לדומה. עם זאת, בצידה של פופולריות זו נשמעים קולות ביקורתיים, הטוענים כי הציבור הרוסי תחת ממשלו של פוטין אינו נהנה מחופש הדיבור, וכי זכויות האזרח שלו נפגעות  .

ערוצי הטלוויזיה הגדולים ברוסיה נמצאים בשליטתו המלאה של פוטין. ערוץ 1, בעבר   ORT  , היה עד שנת 2001 בשליטתו של האוליגרך בוריס ברזובסקי ושימש אותו להשמעת ביקורת קשה על פוטין. בשנת 2001 החלו אנשי פוטין בחקירות נגד ברזובסקי, בטענה כי הלה מעל בכספים. המצב הבהיר לברזובסקי כי עליו למכור את כל נכסיו ולהימלט מרוסיה. ברזובסקי מכר את מניותיו בערוץ לרומן אברמוביץ', מקורבו של פוטין, אשר הפסיק את השמעת הביקורת על פוטין בערוץ. מהלך דומה אירע בשנת 2000 לקבוצת התקשורת "מוסט" שבבעלות איש העסקים ולדימיר גוסינסקי. הקבוצה כללה את ערוץ הטלוויזיה הפופולרי NTV. לטענתו של גוסינסקי הוא נעצר, ושוחרר בתנאי שימכור את מניותיו במוסט לקבוצת גזפרום, הנמצאת בשליטת פוטין. צוות החדשות העצמאי של NTV עבר לתחנה TV6 המתחרה. מספר חודשים לאחר מכן הוגשו תביעות אזרחיות נגד התחנה, על ידי בעלי מניות המקורבים לפוטין, והיא אולצה להפסיק ולפעול. הערוץ המשיך לשדר תחת השם TVS, אך צוות החדשות נותר במריו. ביוני 2003 הורתה הממשלה הרוסית על הפסקת שידורי הערוץ, ולאחר מכן שב לשדר שידורי מוזיקה וספורט בלבד.

בשנת 2006 החלה קבוצה בשם "רוסיה אחרת" בראשה עמדו אלוף העולם בשחמט לשעבר גארי קספרוב, ואדוארד לימונוב מנהיג המפלגה הלאומית בולשביקית לארגן עצרות מחאה ומצעדים נגד פוטין. המשטרה מנעה חלק מהעצרות, ולעתים עצרה את המשתתפים בהם, לרבות קספרוב, מעצר שזכה לתהודה עולמית. המתנגדים לפוטין זכו לתמיכה מעטה ברחוב הרוסי.

בתחילת 2005 הקימו תומכי פוטין תנועת נוער בשם "נאשי" שלנו. התנועה מצהירה כי היא תנועה דמוקרטית ואנטיפאשיסטית, אך יצא לה שם של תנועה אלימה. לתנועה הצטרפו עשרות אלפי בני נוער, המחונכים לערכים לאומניים רוסיים ולתמיכה בפוטין. נטען כי התנועה מחנכת "שישים אלף מנהיגים". נאשי הוקמה על רקע מעורבותם של בני נוער באירועי המהפכה הכתומה באוקראינה ובאירועים דומים, וזכתה לתמיכתם של בכירים המקורבים לפוטין. מבקריו של פוטין מכנים את התנועה "פוטין יוגנד" על שם "היטלר יוגנד". אחרים משווים את התנועה לתנועות נוער סובייטיות בזמן ברית המועצות וטוענים כי החברים בה עוברים שטיפת מוח נגד האופוזיציה, וכי פוטין זוכה בקרב התנועה לפולחן אישיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מאשה גסן, פוטין: האיש ללא פנים, מאנגלית: מיכל קירזנר אפלבום, ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג

מרטין סיקסמית, הנפט של פוטין - המאבק על עתידה של רוסיה, תרגום – אלה בשן, הוצאת מודן

אנה פוליטקובסקיה, רוסיה של פוטין, תורגם מאנגלית על ידי אראלה טלנברג-לרר, הוצאת מעריב והוצאת כתר

Burrett, Tina. Television and Presidential Power in Putin's Russia ,Routledge

Kanet Roger E., ed. Russian Foreign Policy in the 21st Century Palgrave Macmillan