עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית תימן, האביב הערבי בתימן, דמותה של המדינה הערבית אחרי מות הרודן סלאח, תימן אחרי שלטון סאלח (עבודה אקדמית מס. 3667)

‏290.00 ₪

39 עמ'

עבודה אקדמית מס' 3667

עבודה אקדמית תימן, האביב הערבי בתימן,  דמותה של המדינה הערבית אחרי מות הרודן סלאח, תימן אחרי שלטון סאלח

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תימן אחרי סאלח?

תוכן עניינים

מבוא    

היסטוריה של תימן        

רקע: המנהיג סלאח       

האביב הערבי בתימן      

פוליטיקה של תימן         

המהפכה התימנית -      

כלכלה  

נתונים כלליים   

גאוגרפיה          

נתונים כלליים   

דמוגרפיה         

יהדות תימן       

תחבורה           

תיירות 

נחשלות המשטר

הקרב על המיצרים         

המשק התימני קרס        

תחזית לעתידה של תימן

סיכום   

ביבליוגרפיה      

ב-4 בדצמבר 2017 חוסל סאלח על ידי כוחות החות'ים לאחר קרב עם המורדים בצנעא.

סאלח היה אחד ממנהיגי ההפיכה האנטי-מלוכנית בשנת 1962. לאחר רצח הנשיא אחמד אלגשמי בשנת 1978 הפך לנשיא הרפובליקה הערבית התימנית (צפון תימן) משנת 1978 עד לשנת 1990. עם איחוד תימן ב-1990 הפך לנשיא המדינה המאוחדת. נבחר ישירות לנשיאות בשנת 1999 כאשר זכה ב־96% מהקולות בבחירות בהן נכחו משקיפים בינלאומיים. המתמודד האחר, א-שעבי, היה חבר במפלגתו של סאלח "הקונגרס הכללי של העם", אולם התמודד כעצמאי[1].

71 אחוזים מהתימנים החליטו במשאל עם ב-20 בפברואר 2001 להאריך את כהונת הנשיא מחמש לשבע שנים, ואת כהונת הפרלמנט מארבע לשש שנים. המשאל גם יצר מועצה מייעצת בעלת כוח חקיקה (המתחרה עם הפרלמנט הנבחר על ידי העם), הממונה על ידי הנשיא. לפיכך, ארגון Freedom House הלא-ממשלתי שיפר בדו"ח "החירות בעולם" את דירוג רמת החופש הפוליטי במדינה מ-6 ל-5 (6 פירושו היעדר כל חופש פוליטי, ו-1 פירושו חופש פוליטי מקסימלי).

ביולי 2005, במהלך החגיגות לציון יום השנה ה-27 לכהונתו כנשיא תימן, הכריז סאלח כי לא ישתתף בבחירות הבאות לנשיאות בספטמבר 2006. אולם ביוני 2006 שינה את דעתו, והחליט להסכים לייצג את מפלגתו בבחירות. הוא הסביר את מהלכו בכך שהיה נכון להעביר את השלטון, אולם נכנע לאור "לחצי ההמון ופניות העם התימני". מוחמד א-רובעי, מנהיג האופוזיציה, טען בתגובה כי החלטת הנשיא "מוכיחה כי הנשיא לא היה רציני בנוגע להחלטתו הקודמת. הייתי מעדיף שהוא לא היה מכריז על פרישתו. אין צורך בפארסה הזו".[2]

בבחירות לנשיאות ב-20 בספטמבר 2006 זכה סאלח ב-77.2 מקולות המצביעים. יריבו העיקרי, פייצל בן שמלאן, זכה ב-21.8 אחוזים. לטענת הממשל האמריקני, "הבחירות עמדו בקריטריונים של בחירות חופשיות והוגנות". ב-27 בספטמבר הושבע סאלח לכהונה נוספת[3]

במשך 33 שנות שלטונו, הצליח סאלח ליצור מערכת מורכבת של פטרונות בין המשטר לשבטים המרכזיים, אשר סייעה לו לקיים שליטה אפקטיבית במדינה. במציאות בה מספר כלי הנשק ללא פיקוח גדול פי ארבע מזה המצוי בידי כוחות הביטחון, סאלח השכיל לפעול בשיתוף עם אותם אלמנטים שבטיים על מנת לשמר את שלטונו ולהתמודד עם איומים פנימיים כגון השאיפות הבדלניות בדרום והמרד החות'י השיעי בצפון. ראשי השבטים, שהצליחו "לספק את הסחורה" ולהביא ליציבות, זכו להטבות רבות – גם האופוזיציה נקנתה באופן דומה. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

תימן, ספר העובדות העולמי של הCIA, 2019

חגי ארליך. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, הוצאת ספרי חמד, 2017

Wikipedia the free encyclopedia licensed under CC-BY-SA

 

תק לא חסין WK

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות