‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי משפחה בישראל זוגיות וקונפליקט?

תוכן עניינים

הקדמה. 

מהי 'משפחה': הגדרות תיאורטיות. 

המשפחה הישראלית. 

מדדי איכות החיים של המשפחה. 

משפחות נורמטיביות בישראל. 

מעגל חיי המשפחה. 

יחסי מגדר (Gender) במסגרת המשפחה. 

משפחות לא נורמטיביות – פרספקטיבה סוציולוגית ופסיכולוגית. 

משפחות חד-הוריות. 

משפחות חורגות. 

נישואין בין-עדתיים.

סיכום ביניים.

המשפחה הישראלית במצבי לחץ ומשבר. 

סיכום.

רשימה ביבליוגרפית. 

העיסוק בשאלת הגדרתה של המשפחה, עומד במוקד התייחסותם של חוקרים ישראליים רבים. השינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים, יצרו מצב שבו הגדרות סוציולוגיות של המשפחה שהיו מקובלות בעבר איבדו את תקפותן ונראה שכיום יש קושי להגיע להגדרה אחת מוסכמת (שרלין, כץ ולביא). בר-יוסף טוענת שהמחקר הסוציולוגי של המשפחה מצוי במשבר תיאורטי, שסימניו המובהקים הנם: ספקות לגבי חשיבותה של המשפחה, לבטים לגבי גבולותיה ומעבר מהגדרות מדויקות ובהירות של המשפחה, להגדרות שהן פתוחות ועמומות יותר.

למרות הקשיים, נעשים במהלך השנים האחרונות ניסיונות להגיע להגדרות מודרניות של המשפחה. פרס וכץ  טוענים, שהגדרת המשפחה המקובלת ברוב המדינות המתועשות, היא "מערכת משפחתית פוסט-גרעינית", שמאפייניה העיקריים: 1) היותם של הפרטים המשתייכים למשפחה יותר אוטונומיים ופחות תלויים הדדית. 2) את מקומם של ערכים של קונפורמיות וחובה כלפי האחרים, תופסים ערכים של הגשמה עצמית. 3) פוחתת יציבותה של המשפחה. 4) מעבר של תפקודים מן המשפחה למערכות חברתיות אחרות. 5) ערכי השוויון חודרים למשפחה והופכים יחסי סמכות ודומיננטיות לבלתי מקובלים, הן בין המינים והן בין הדורות. 6) לצד הדפוס המשפחתי הקונבנציונאלי תופסים מקום דפוסי משפחה חלופיים, דוגמת: משפחות כפולות קריירה, משפחות חד-הוריות, משפחות חד-מיניות וכך הלאה.

בר-יוסף טוענת, שהגדרות מודרניות מנסות לפרק את הדגם הקלאסי של המשפחה לשלושה מרכיבים, העשויים לחפוף במידות שונות והם: זוגיות, הורות ומשק הבית. באשר לזוגיות, הגדרות מודרניות משתדלות לתת מקום לכל הסדרי הזוגיות השונים ולתאר מציאות שיש בה רצף בין צורות זוגיות שונות, החל מדפוס פורמלי וממוסד ועד לזוגיות שאין בה כל מחויבות והיא נעדרת גבולות יציבים וברורים של זמן ומרחב. בר-יוסף מציינת שהדבר מעלה שאלות לגבי התנאים המספיקים וההכרחיים להגדרת זוגיות. הקשיים בהגדרת הורות, קשורים לאבחנה בין שני סוגי הורות – גנטית ותפקודית וכן לפירוק הקשר בין זוגיות והורות, שנתפס בעבר כהכרחי. כמו-כן, טכנולוגיות ההפריה המודרניות העלו מכלול חדש של בעיות בהגדרת ההורות. התייחסות למרכיב של משק הבית בהגדרת משפחה גם היא עומדת כיום בספק, כאשר יחסי זוגיות והורות אינם מחייבים בהכרח חיים משותפים והדבר מעלה שאלות לגבי מהותם של יחסים המשכיים בין יחידים בוגרים ולגבי האופן בו ניתן להגדירם.

מרבית החוקרים שותפים לדעה, ששינויים והתפתחויות במבנה המשפחה ובחקר המשפחה קשורים בקשר הדוק והדדי לשינויים חברתיים (למשל: שרלין ועמיתיו; פרס וכץ; אלבק;1 בר-יוסף). אלבק מסכמת את התהליכים החברתיים העיקריים המשפיעים על שינויים במשפחה ולטענתה גם גורמים להחלשתה, תחת שתי הכותרות: א) תהליכי תיעוש ועיור ב) שינוי ערכים חברתיים ועלייתם של ערכי חילון, דמוקרטיה וליברליזם-אינדיבידואליזם. לטענתה, תהליכי התיעוש והעיור הביאו לצמצום הפונקציות של המשפחה ולהרחבת קשריה עם גורמים החיצוניים לה ותלותה בהם. בנוסף, קידום מעמד האישה, דחיית גיל הנישואין וצמצום הילודה צמצמו את תפקידיה החברתיים של המשפחה והפכו אותה ליחידה שנשענת בעיקר על קשרים רגשיים וציפייה לאושר. מגמות החילון והדמוקרטיה הביאו להתרופפות הפיקוח של מוסדות דתיים ונורמות מוסריות ולהדגשת אושרו וחירותו של הפרט על-חשבון הסתגלות לדרישות החיים המסורתיים של המשפחה. אידיאלים של חדשנות ושינוי, והאוריינטציה לעתיד של החברה המודרנית, תורמים אף הם את חלקם להחלשת מעמדה של המשפחה הקשורה, בין השאר, לתודעת עבר, מסורת והמשכיות. 

אחת מהנחות הסוציולוגיה היתה שהמשפחה מהווה אבן-יסוד הכרחית לכל חברה אנושית. כיום הסכמה זו התערערה  .

סקירת הספרות המחקרית העוסקת ברווחתה של המשפחה הישראלית מלמדת על חשיבותו ומורכבותו של הנושא. החוקרים הישראלים, שהתמודדו עם אספקטים שונים של הנושא והאירו זוויות שונות שלו, העלו תרומה חשובה והצביעו על משתנים רבים, שיש להם רלבנטיות לרווחתם של גברים, נשים וילדים במשפחה. סקירת מחקריהם מאפשרת גם להבחין בשאלות הרבות, שנותרו עדיין פתוחות ולמרחב הגדול המצפה לחוקרים שימשיכו את המלאכה.

יש חשיבות רבה לסקירתם של מחקרים, שהתבססו באופן ספציפי על משפחות ישראליות. קיימת הכרה והסכמה רחבה בין חוקרים על חשיבותו של הקונטקסט החברתי והתרבותי, כאשר דנים בנושא המשפחה עם-זאת, נראה שחוקרים ישראליים נוטים לצטט במאמריהם ולבסס את השערותיהם, בעיקר על ממצאים ממחקרים שנערכו בארצות הברית ובאירופה. לא פעם ניכרת התעלמות מממצאי מחקרים שנערכו בישראל. לעיתים יש אמנם מחסור בנתונים מחקריים המבוססים על אוכלוסייה ישראלית, אולם גם במקרים אלו מן הראוי להתייחס לייחודו של ההקשר הישראלי. ככלל, נראה שיש מקום להגברת שיתוף הפעולה והחלפת המידע בין חוקרים ישראליים שונים, העוסקים בחקר המשפחה.

התחום של חקר המשפחה הוא מורכב מאד ודינאמי מאד. תמורות חברתיות מתמשכות מעלות באופן תדיר על סדר היום שאלות חדשות הנוגעות לרווחתה של המשפחה. בנוסף, המשפחה היא מערכת מורכבת, הכוללת יחסי גומלין ואינטראקציות פנימיות בין חבריה, עובדה המציבה אתגר משמעותי בפני העוסקים בחקירתה. העיסוק ברווחתה של המשפחה מעלה, באופן ספציפי, בעיות מתודולוגיות קשות. קיים קושי להגדיר ולמדוד רווחה משפחתית, שהיא מעבר לרווחתם של הפרטים במשפחה ולכן רוב החוקרים מסתפקים בדיווחים עצמיים של בני משפחה על רווחתם האישית. לשם-כך, נעשה שימוש בכלי מדידה שונים, שלמרביתם יש בעיות של מהימנות ותוקף. השימוש בכלים שונים, הנשענים על הגדרות תיאורטיות שונות, גם מקשה על השוואה בין מחקרים שונים.

הסקירה הנוכחית, מאפשרת להתרשם משיטות החקירה השונות ומהאמצעים השונים בהם נקטו חוקרים, כדי להתמודד עם הקשיים המתודולוגיים הכרוכים בחקר המשפחה. חלק מהמחקרים הניבו כלים או טיפולוגיות שונות, שעשויים להיות בעלי ערך במחקרים עתידיים. כמו-כן, ניתן להבחין בבעיות מתודולוגיות החוזרות על עצמן במחקרים רבים ובהן הנטייה להתבסס על מדגמים קטנים או בלתי מייצגים והעדרה של קבוצת ביקורת.

במסגרת הסקירה הנוכחית מסתמנים מספר כיווני מחקר משמעותיים, שנראה שגם בעתיד ראוי שיוסיפו לרכז סביבם תשומת-לב מחקרית. כיוון אחד, נוגע לתהליכי שינוי נורמטיביים, הצפויים לכלל המשפחות, לאורך מעגל חייהן. תחום זה הניב מחקרים רבים ומגוונים, אולם עדיין נותרו במסגרתו פרצות לא מעטות וסוגיות שטרם זכו לטיפול מחקרי רציני. נראה ששינויים ברווחתה של המשפחה קשורים לא פעם לתהליכי שינוי טבעיים וצפויים מראש. קיימת חשיבות רבה לתיאורם ולהבנתם של שינויים אלו ולבחינת הגורמים השונים שעשויים לתרום או לפגוע ברווחתן של משפחות במהלכם. כמו-כן, מעניין לבדוק האם התהליכים ההתפתחותיים המאפיינים את המשפחה הישראלית, דומים לתהליכים שעוברות משפחות בעולם המערבי או אולי לתהליכים המאפיינים משפחות בחברות מסורתיות יותר.

כיוון מחקר שני נוגע ליחסי המינים בתוך המשפחה. תמורות החלות במעמד האישה בחברה ובמשפחה מהוות דחיפה משמעותית לתחום מחקרי זה, שהניב ממצאים מעניינים על האופן בו יחסי הגומלין המורכבים בין בני הזוג משפיעים על רווחתו של כל-אחד מהם ובסופו של דבר על הרווחה המשפחתית. גם בהקשר זה, יש מקום לבחון מה מצבה של המשפחה הישראלית ביחס למשפחות מהעולם המערבי.

כיוון שלישי, נוגע לרווחתן של משפחות, שהן בלתי נורמטיביות מאספקטים סוציולוגיים שונים. תחום מחקרי זה הוא בעל רלבנטיות גבוהה, בעיקר לנוכח התמורות שחלו בעשורים האחרונים במבנה המשפחה ולאור ריבוי צורות המשפחה האלטרנטיביות שתופסות את מקומן לצד המשפחה ה'נורמטיבית'. יש מקום להוסיף ולבחון את מאפייניהן הייחודיים של משפחות אלו, לעדכן ולעדן את האבחנות השונות בין תתי-סוגים שונים שלהן ולהעשיר את הידע האמפירי אודות הגורמים השונים שעשויים לתרום לרווחתן.

כיוון רביעי, נוגע להשפעתם של מצבי לחץ שונים על המשפחה, דפוסי ההתמודדות שהם מעוררים והשלכותיהם על רווחתה של המשפחה. כיוון זה הוא בעל חשיבות רבה, עקב הממצאים המצטברים המעידים על-כך שאירועי לחץ עלולים להביא לפגיעה קשה ברווחתה של המשפחה. המחקר הפסיכולוגי עשוי לתרום ידע וכלים, שיסייעו למשפחות להיחלץ בשלום גם ממצבים משבריים. ראוי להוסיף ולתת את הדעת על מצבי לחץ 'ישראליים', כגון: שירות צבאי הכרוך בסכנות של מי מבני המשפחה או מגורים באזורים הנגועים בסכנות ביטחוניות.

הסקירה הנוכחית לא עסקה במספר קבוצות אוכלוסייה חשובות בחברה הישראלית. יש מקום להרחיב ולעסוק גם בסוגיות הנוגעות לרווחתן של משפחות עולים, בעיקר מגלי העלייה הגדולים מברית-המועצות לשעבר ומאתיופיה. נושא נוסף, שיש להקדיש אליו את תשומת הלב, הוא רווחתה של המשפחה הערבית – ישראלית.

מטרת הסקירה הנוכחית היא להוות תשתית למחקרים נוספים שיערכו בעתיד. אנו תקווה, שחוקרים ימצאו במסגרתה מידע, רעיונות וכלים, שיסייעו להם בעבודתם. המשפחה מהווה מרכיב משמעותי בחיינו ועיסוק ברווחתה הוא בעל חשיבות רבה. יש לעודד חוקרים להוסיף ולעסוק בנושא תוך הסתייעות בכלים מהימנים ותקפים ככל הניתן, והתבססות על קבוצות מחקר גדולות ומייצגות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)