‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דעת הקהל בנושא רצח נשים במגזר הערבי?

תוכן עניינים

מבוא

 סקירת ספרות

 תקשורת ומחאות

 מחאות חברתיות

 תיאוריה

 שלבים

 מחאות בישראל

 מקרה הבוחן – אלימות נגד נשים ערביות בישראל

 מחאה למיגור אלימות נגד נשים

 שיטה

 כלי מחקר

 ניתוח תוכן

 ראיון עומק חצי מובנה

 ממצאים

 מצב הנשים הערביות באמת

 אופן הטיפול בנושא האלימות נגד נשים

 דעת הקהל הערבית בנושא

 ייצוג תקשורתי

 דיון

ביבליוגרפיה

נספחים

בחרתי בנושא זה לעבודה בין היתר בגלל הכאב שהוא מכיל. הטרגדיה של כל אישה הנרצחת על רקע מגדרי על ידיי מי שאמורה היתה לסמוך עליו ביותר – בעלה או משפחת בעלה, צריכה להשמע בכל מקום. זוהי מחאה שאין צודקת ממנה וכולה מעשי ידי אדם, כך שרק האדם יכול גם למגר אותה. מתוך החברה הערבית בה אני חייה אנו שואפים למצוא קרקע משותפת עם כמה שיותר ישראלים-יהודים, במיוחד בנושאים אזרחיים. ראיתי שהציבור הישראלי כולו רוצה משהו הוא יכול לשנות מדיניות ולהביא לשינוי אמיתי בגישה של קובעי המדיניות. אך אני לא תמימה ויודעת אני כי גם לחיי אדם יש אינטרסים שונים אשר יקבעו מתי ואיך ואם בכלל יגיעו לסדר העדיפויות הציבורי. על כן היה לי חשוב להבין ולסרטט את היחסים בין התקשורת הישראלית המתהדרת ״באומץ״ שלה והליברליות שלה לבין המחאה של נשים במגזר הערבי המבקשות שינוי ולחיות בלי פחד. (סבטלובה 2020)

עבודה זו תתמקד בתנועת המחאה של ארגוני הנשים מהמגזר הערבי המקדמות את המאבק במיגור האלימות כלפי נשים במגזר הערבי. נשים במגזר הערבי סובלות לאורך שנים ממעמד מופחת ומאלימות על רקע מגדרי. בלוד-רמלה לבדה נרצחו 15 נשים מאז 2010. התנועות החברתיות של אירגוני הנשים מחפשות מקום בדיון הציבורי הישראלי כפתח לשינוי בתוך החברה הערבית. מתוך המחקר התקשורתי ידוע כי תנועות מחאה זקוקות לסיקור תקשורתי על מנת לעלות את הסיכוי לקדם את מטרות המחאה. על כן אני בודקת את יחסי התקשורת כלפי מחאת הנשים הערביות הנוגעות באופן ישיר בחיי אדם.

בישראל היחס התקשורתי כלפי מצוקות המגזר הערבי הוא נושא מורכב אך בנוגע למחאה הנוגעת לחיי אדם ציפיתי לראות התייחסות חיובית ויותר בכלי התקשורת החדשותיים. לצורך כך ערכתי את המחקר הבא. המחקר סוקר תחילה את מרכיבי הסוגיה ונוגעת באופן בו תקשורת מסקרת מחאות ועל היחסים הסימביוזים בין תקשורת לתנועות מחאה. התמקדתי בתיאורית המסגור כתיאוריה אשר תסביר את יחסי התקשורת ותנועת המחאה. בנוסף ערכתי סקירה הנוגעת לתנועות מחאה באופן כללי ומאפייניו הייחודיים של תנועות המחאה של הנשים במגזר הערבי. על מנת להרחיב את ההבנה ואת הידע על הצלחת אירגוני הנשים לעלות לסדר היום הציבורי את רצח הנשים במגזר הערבי התמקדתי בדיון שנעשה בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ושיוויון בין המינים בראשות חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן אשר נגע בנושא זה. את המחקר ערכתי במתודולוגיה איכותנית של ניתוח תוכן וכלל 4 ראיונות אשר 2 מהן עם ערביות ישראליות ו-2 עם יהודים ישראלים. בנוסף ערכתי ניתוח תוכן לתוצרים תקשורתיים סביב הדיון בכנסת שנערך באוקטובר השנה ועוד תוצרים תקשורתיים מהשנתיים האחרונים. לסיום ערכתי דיון המסכם את הממצאים ומכיל בנוסף רפלקציה אישית שלי על הנושא. (סבטלובה 2020)

לטוב ולרע, השיח הציבורי בישראל בעת האחרונה ממוקד אך ורק בהתגרענות איראן. אך דווקא בשל כך, ועל רקע התהפוכות בעולם הערבי, יש טעם לשוב ולבחון את הרלוונטיות של יוזמת השלום הערבית. היוזמה שבאה לאוויר העולם בבירות, שבה ואושררה בוועידות הפסגה הערביות מאז – האחרונה שבהן, בגדד – לפני חמישה חודשים.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

סבטלובה ק' (2020). על עקבים במזרח התיכון. הוצ' פרדס

אדוארד סעיד, תרבות ואימפריאליזם, תרגם נועם רחמילביץ', עריכה מדעית: יורם מיטל, הוצאת רסלינג (2019)

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינה: דת, פוליטיקה, חברה. הוצאת הקיבוץ המאוחד

חסינה dnevo