‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי רגולציה והפיקוח על הרשות השניה לטלויזיה ורדיו לאור חוק הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו?

תוכן עניינים

מבוא. 

השלבים העיקריים בהתפתחות הטלוויזיה בישראל

שאלת מחקר

שיטת המחקר. 

חוקי הרישוי כמגני האינטרס הציבורי 

חוק רשות השידור. 

חוק רשות שנייה לרדיו וטלוויזיה. 

חוק התקשורת (בזק ושידורים) 

חשיבות הפקות המקור. 

הבעיות העולות מתוך החוקים

הערוץ השני 

זיכיון לשידור. 

ועדת קוברסקי 

תפקידי הרשות. 

מועצת הרשות. 

תפקידי המועצה וסמכויותיה‏‏. 

בעלי זיכיון של הרשות השנייה. 

נציב תלונות הציבור.

כללי האתיקה של הרשות. 

הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו איו"ש.

רשות נפרדת ופיקוח המדינה.

משפט מינהלי מול הפרטה: אתגר הפיקוח והרגולציה.

הכרעות פוליטיות ואינטרסים בבית המשפט העליון 

מקורות.

בעבודה זו ייבחן כיצד בא לידי ביטוי חוק הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו היבטים משפטיים וחברתיים?

טלוויזיה ממלכתית ציבורית - שידורי טלוויזיה הממומנים ומעוצבים ע"י מוסדות השלטון. בארץ ממומנים שידורי הערוץ הראשון הממלכתי, מתשלומי אגרת הטלוויזיה והרדיו שמוטלים על האזרחים, מתקציב הממשלה ומחסויות. הפיקוח על הטלוויזיה הממלכתית מעוגן בחוק רשות השידור ומבוצע ע"י מועצה ציבורית שנבחרת ע"י הממשלה.

טלוויזיה מסחרית - שידורי טלוויזיה הממומנים ע"י גופים פרטיים מסחריים באמצעות פרסומות (ערוץ 2 וערוץ 10). הפיקוח על הטלוויזיה המסחרית מעוגן בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומבוצע ע"י מועצת הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה.

השלבים העיקריים בהתפתחות הטלוויזיה בישראל:

שלב 1 - הקמת רשות השידור . רשות השידור הישראלית היא גוף עצמאי אשר הוקם על פי חוק מיוחד: חוק רשות השידור.

שלב 2 - הקמת המרכז לטלוויזיה לימודית. למרות התנגדותם הקשה של אנשים רבים, וביניהם בן-גוריון (ראש הממשלה), להכנסתה של הטלוויזיה לישראל בטענות שונות ומחשש שהיא תשחית את הדור הצעיר ותספק למפלגת האופוזיציה במה נגד הממסד, ומנגד תשמש במה ומכשיר שליטה – למפלגת.

שלב 3 - מלחמת ששת הימים, ניצחונה של ישראל במלחמה, הפך את הקמת הטלוויזיה בישראל להכרחית, והיא הוקמה במטרה שתתרום ליצירת אווירה של הבנה, לשיפור תדמיתה של ישראל בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ ובשטחים הכבושים, ולתרום לקידום מאמצי השלום, למיזוג גלויות ולעזרה לעולים חדשים שנקלטו בארץ לאחר השואה. שידור הטלוויזיה הראשון היה ב2-  בשידור חי של מצעד יום העצמאות הראשון לאחר המלחמה.

שלב 4 -  הפכה הטלוויזיה הישראלית (הערוץ ה-1) באופן חוקי לחלק בלתי נפרד מרשות השידור והחלה לשדר במתכונת יומיומית מלאה. אחת מבין מטרותיה המרכזיות של רשות השידור הייתה להבטיח כי השידורים יתנו ביטוי הולם להשקפות ולדעות שונות בציבור וכי תועבר בהם אינפורמציה מהימנה בשידורים. (הערוץ ה-1 נותר מונופול – עד לכניסת הערוץ – ה2, הערוץ המסחרי).

שלב 5 –  הוגשה הצעת חוק להקמת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, עקב לחצים פוליטיים, וכבר בשנה זו החלו שידורי הניסיון של ערוץ 2 מתוך ניסיון לבסס עובדה קיימת.

רק  אושר החוק סופית, אך במשך כל השנים האלה גדל והלך הערוץ ה-2 ושידורי הניסיון צברו תאוצה וכמובן ניסיון.  התחיל הערוץ לשדר באופן מלא.  התחיל לשדר ערוץ 10 ונכנס כמתחרה נוסף בשידורים המסחריים.

שלב 6 –  נוסף סעיף רחב לחוק בזק (חוק התקשורת היום), ואשר הסדיר את האפשרות לשידורי כבלים בארץ. היוזמה שהתחילה ככוונה פוליטית תמימה המשיכה ונדחפה הלאה בזכות אינטרסים כלכליים. כארבע שנים לאחר מכן, החלו בעלות הזיכיון לפרוש את תשתית הכבלים בארץ, כשכל חברה קבלה זיכיון לשידור ותפעול באזור אחר בארץ. דבר זה בוטל לבסוף, לאחר כניסת חברת הלוויין YES בשנת 2000, כמתחרה נוספת בתחום השידורים המסחריים בתשלום, והביא לאיחוד כל החברות לכדי חברת כבלים אחת המוכרת כיום כחברת HOT. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

‏יחיאל. ל, אדוני, ח. ומן, ר. לקסיקון לתקשורת. תל אביב: למשכל- הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד.‏

 ‏שפירא, ע.  "אתיקה עיתונאית בערוץ 2". בתוך: ר, לאל (עורכת) כינוס שנה אחת ערוץ 2-טלוויזיה מסחרית בישראל (ע"מ 79-82). תל אביב: למשכל- הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד.‏

‏גורן, ד.  השילוב בין "טלוויזיה מסחרית לבין פיקוח ציבורי". בתוך: ר, לאל (עורכת) כינוס שנה אחת ערוץ 2-טלוויזיה מסחרית בישראל (ע"מ 52-55). תל אביב: למשכל- הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד.‏

Bowler, S., Donovan, T. and Karp, J. A. Why Politicians Like Electoral Institutions: Self-Interest, Values, or Ideology?. Journal of Politics, 68: 434–446

Boix, Charles . "Setting the Rules of the Game: The Choice of Electoral Systems in Advanced Democracies", American Political Science Review 93(3):609-24