‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי ההתנחלויות ביהודה ושומרון?

תוכן עניינים

מבוא. 3

האיחוד האירופי ומדיניות השכנוּת האירופית. 6

מדיניות השכנוּת האירופית – היבטים מהותיים. 8

מדיניות השכנוּת האירופית – היבטים פרוצדורליים, מוסדיים ופיננסיים. 9

השלכותיה של מדיניות השכנוּת האירופית –. 12

נקודת-הראות הישראלית. 12

יחסי האיחוד האירופי ומדינת-ישראל - רקע. 12

השלכות כלכליות ומסחריות.. 14

השלכות משפטיות.. 16

השלכות מדיניות-אסטרטגיות.. 23

השלכות חברתיות.. 25

המשפט הבינלאומי ותחולתו על השטחים הכבושים. 29

תחולתה של אמנת ג'נבה הרביעית בישראל. 30

פרושה של אמנת ג'נבה הרביעית בישראל. 33

פרשנות אמנת ג'נבה:. 34

סיכום. 36

ביבליוגרפיה. 39

ארבע חברות האיחוד האירופי, החברות במועצת הביטחון בריטניה, צרפת, גרמניה, ופורטוגל חברו יחד (מחזה לא שכיח במקומותיהם) ופרסמו הודעההמותחת ביקורת על החלטת ממשלת ישראל להאיץ את בניית ההתנחלויות ב"שטחים הכבושים". בעשותה כך, משגרת ישראל מסר הרסני (devastating). ההודעה נמסרה בסיום דיון שנערך בנושא, במועצת הביטחון שבמהלכו לא עלה בידי חברות המועצה (בשל התנגדות אמריקאית) לפרסם הודעת גינוי משותפת. הודעת הארבעה מהווה אקורד אחרון במערכה הנוכחית, שתחילתה בהצבעת חברות האיחוד על הצעת ההחלטה בדבר הענקת מעמד של מדינה משקיפה לא חברה לרשות הפלסטינית. המשכה – בהחלטת ממשלת ישראל להרחיב את הבנייה במזרח ירושלים ובשטחים, דבר שהוביל כצפוי להתבטאויות ביקורתיות מצד האיחוד. 
החלטות ממשלת ישראל בסוגיית ההתנחלויות, הגוררות באופן אוטומטי תגובה הצהרתית מצד האיחוד האירופי כגוף, כמו גם מצד מספר הולך וגדל של חברות (כמו גרמניה, נמנעו מכך בעבר) הפכו ברבות השנים לריטואל קבוע. 

למדיניות השכנוּת האירופית עשויות להיות אף השלכות מדיניות ואסטרטגיות. נכונותו של האיחוד האירופי לפתוח את שעריו הכלכליים לפני ישראל הינה בבחינת ביטוי נוסף לרצונו לתרגם את עוצמתו הכלכלית להשפעה פוליטית ולהגמוניה אזורית. האיחוד מעוניין ליהפך, במזרח התיכון ובכלל, מ–payer ל–player. כפי שאִבחן Robert Kagan:

"The transmission of the European miracle to the rest of the world has become Europe's new mission civilisatrice. Just as Americans have always believed that they had discovered the secret to human happiness and wished to export it to the rest of the world, so the Europeans have a new mission born of their own discovery of perpetual peace."

להבדיל מארצות–הברית, האיחוד האירופי אינו מחזיק בעוצמה צבאית. לפיכך הוא עושה שימוש - בהקשרי חוץ - באמצעים כלכליים ובאמצעים רכים (Soft Power Instruments) על–מנת לעצב תהליכים בין–לאומיים וליהפך ל–Normative Power. אימוצה של מדיניות השכנוּת האירופית הינו ביטוי מוחשי לגישה זו.

מדיניות השכנוּת האירופית מציינת במפורש כי פתיחת שעריה הכלכליים של אירופה בפני שכנותיו של האיחוד האירופי תיעשה בתמורה לאימוץ, על–ידי אותן שכנות, של ערכי–היסוד של האיחוד האירופי (דמוקרטיה, מִנהל תקין, שלטון החוק וקידום והגנה של זכויות אדם אזרחיות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות), וליישום אפקטיבי של רפורמות פוליטיות, כלכליות ומוסדיות. מדיניות השכנוּת האירופית יוצרת לפיכך זיקה ברורה: התקדמות מוכחת של השכנוֹת בחזית הכלכלית–המשטרית–הפוליטית הינה בבחינת תנאי הכרחי למימושו המלא של הפוטנציאל הכלכלי הטמון בה.

לפיכך יש לראות במדיניות השכנוּת לא רק כלי כלכלי, אלא גם ביטוי מוחשי לכוונתו של האיחוד האירופי לעשות שימוש במדיניות זו כאמצעי ל"הִנדוּס חברתי" (Social Engineering) של עמי המזרח התיכון, וכאמצעי לקידום הערכים והמטרות המנויים לעיל, כחלק מגישתו האסטרטגית הכוללת ברמה הגלובלית, ובהקשר המזרח–תיכוני בפרט. הגשמת מטרה זו תסייע לאיחוד האירופי לחזק את מעורבותו בתהליך השלום במזרח התיכון.

קביעות אלה תקפות אף ביחס למדינת–ישראל. יחסו של האיחוד האירופי להתנהלותה של ישראל בשטחים הכבושים וליחסה כלפי מיעוטיה הינו ביקורתי. מדיניות השכנוּת האירופית נתפסת בבריסל כאמצעי לקידום רפורמות ישראליות בשתי חזיתות אלה. מכאן, שעל–מנת לקצור את יתרונותיה הכלכליים של מדיניות השכנוּת האירופית, המנותחים לעיל, תידרש ישראל לשלם מחיר פוליטי מסוים. למשל, היא תידרש להתייחס ביתר רצינות לביקורת המובעת בבריסל כלפי התנהלותה של ישראל בהקשרים פוליטיים ובטחוניים מסוימים, ולאפשר לנציגיו של האיחוד האירופי להרים תרומה משמעותית יותר למשא–ומתן בין ישראל לשכנותיה.

חזון אירופי זה של מעורבות הולכת וגדלה במזרח התיכון עלול להיתקל ביחס ישראלי צונן. עמדתה המסורתית של ישראל ביחס למעורבותו של האיחוד האירופי באזורנו הייתה עוינת. דוגמה קיצונית ומאלפת לכך היא תגובתה של ממשלת ישראל, בראשות מנחם בגין, על הצהרת ונציה, שבה קבעו מדינות הקהילה האירופית כי הפתרון לסכסוך הישראלי–פלסטיני טמון בהכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, המיוצג על–ידי אש"ף: "מהחלטת ונציה לא יישאר אלא זכר המר. ההחלטה קוראת לנו, ולאומות אחרות, לשתף בתהליך השלום את הס.ס. הערבי המתקרא 'הארגון לשחרור פלשתין'..." ממשלת ישראל הפנתה לעמדתו של אש"ף והטעימה:

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נחמיאס ניצה , המשפט הבינלאומי , מתוך: מינהל של ארגונים בינלאומיים – מקראה , 345-373 

Communication from the Commission to the European Parliament and the Council of 11 March on "Wider Europe – Neighbourhood: A New Framework for Relations with Our Eastern and Southern Neighbours" COM  104)

 Communication from the Commission of 1 July on "Paving the Way for a New Neighbourhood Instrument" (COM  393 final) available at