‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סייבר מרחבי של מדינות אויבות האינטרנט?

תוכן עניינים

הקדמה

מבוא

סקירת אויבות האינטרנט

בחינת מדינות שיחסן אל האינטרנט מעורר דאגה

כליאת הגולש באינטרנט ובחינת רמות סינון וחסימה בישראל

מדינות שיחסן מעודד תעבורה באינטרנט

סיכום ומסקנות  

נספחים

מקורות מידע

בשנים האחרונות המושג "סייבר" מציף את אמצעי התקשורת, אך רבים בציבור הרחב אינם מבינים אותו לעומק ומקשרים בהכרח לעולם הלוחמה ברשת. בעבודה זאת חשנו צורך להתייחס למושג עצמו ולהיבט הגיאוגרפי שלו, במיוחד בתקופה בה שילוב המונחים "סייבר מרחבי" מעורר עניין מקצועי רב בקרב הגיאוגרפים, מזרחנים, משפטנים ובציבור הרחב.

תחום זה החל לחדור גם למערכת החינוך בהיבטיו השונים, כך שההקשרים הגיאוגרפיים-מרחביים שלו, פיזיים ואנושיים, עשויים לעניין את אנשי המקצוע. למשל, כיצד מתיישבת הצנזורה של האינטרנט עם חירויות דמוקרטיות? איך מתמודדת הדמוקרטיה הישראלית עם "שוער הצנזורה" (ואקנין-גיל) לפני פרסום הידיעות העלולות לפגוע בביטחון המדינה? שאלות אלה ואחרות ננסה לבחון בעבודה זאת.

לכאורה, האינטרנט משמש כמרחב וירטואלי שאין לו גבולות. מאז המצאתו, הוא פתח אפשרויות רבות להחלפת מידע, פעילויות מסחר, השפעה על דעת קהל, יצירת קהילות וירטואליות, כל אלה ועוד - תוך זמן ומרחב מכווצים.[1]

כמה מעניין לגלות "חורים" ברשת האינטרנט (ראה מפה 1) בעידן בו קצב החדירה של האינטרנט מהיר, ובמיוחד ברמה של מדינות שלמות, ולאו דווקא מדינות הנמצאות ברמת תת-פיתוח.

מפתיע עוד יותר להיחשף לרשימת המדינות שיחסן אל חופש הביטוי ברשת "מעורר דאגה" ובה מדינות מן המפותחות ביותר בעולם! מתוך הנחה, שחברות רב-לאומיות, שמקורן ומרכזן בחלק המפותח ביותר של העולם, הן אלה המשמשות "סוכן" הגלובליזציה והקדמה - הן אלה המסייעות ביצירת "החורים" במפת רשת האינטרנט![2]

בעבודה זאת ננסה לבחון מספר מדינות החוסמות ו/או המסננות גישה חופשית לרשת האינטרנט, ננסה להבין את הסיבות לכל ומהו/הם הגוף/הגופים העיקרי/ים "המסייעים" בדבר.

נסקור את הארצות שהוגדרו כ-"אויבות האינטרנט" ע"י הארגון "עיתונאים ללא גבולות", הפועל למען חופש העיתונות ברחבי העולם . 

הרשימה פורסמה עם נעילת פסגת "חברת המידע", שנערכה בתוניסיה בחסות האו"ם .

ברשימת 15 אויבות האינטרנט נמנות מדינות, אשר מנסות להגביל ולצנזר אתרי חדשות עצמאיים, פרסומים אופוזיציוניים ותקשורת חופשית בין הגולשים. מדינות אלה מטרידות משתמשי אינטרנט ובלוגרים, מנסות להפחיד אותם ולעתים אף כולאות אותם רק משום שהעזו לחלוק על המדיניות הרשמית של המשטר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law 2018)