עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה אקדמית דילמות מלחמה, עימותים א-סימטריים, דיני מלחמה בכלל ובמצבע צוק איתן (עבודה אקדמית מס. 3564)


‏290.00 ₪

59 עמודים

עבודה אקדמית מספר 3564
עבודה אקדמית דילמות משפטיות בלחימה בעימותים אסימטריים


שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי דילמות משפטיות בלחימה בעימותים אסימטריים?

 

תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

מבוא. 5

סיכול ממוקד, תקיפת מנהרה והתגברות ירי הרקטות. 16

רקע מדיני 17

עליית א-סיסי לשלטון במצרים.. 17

המשבר הכלכלי בחמאס. 17

הפעילות המבצעית בשלב הראשון 17

מהלכים מדיניים ותגובות בינלאומיות. 30

טקטיקה. 32

פעילות התקפית. 32

הגנת העורף. 33

תעמולה ולוחמה פסיכולוגית. 34

חמאס. 34

תעמולה ולוחמה פסיכולוגית. 35

אלימות פלסטינית ביהודה ושומרון 36

כיפת ברזל. 36

מבנה ותפקוד. 37

פעילות מבצעית של כיפת ברזל. 38

תהליך קבלת ההחלטה על פיתוח כיפת ברזל וחלקו של של שר הבטחון עמיר פרץ. 40

ניסויים.. 40

מימון כיפת ברזל. 41

הצטיידות. 41

פיתוחים ושיפורים.. 42

שיווק בחוץ לארץ. 43

קבלת החלטות. 43

אפקט דאנינג-קרוגר. 53

ניתוח תהליך קבלת החלטות בנושא של מערכות לחימה. 53

סקירה – שיקולים בפיתוח ובייצור מערכת נשק. 54

בחינות מבצעיות וכלכליות. 54

תכנון סד"כ בנוגע למטוסי קרב. 55

כמה רקטות ירטה כיפת ברזל. 56

הויכוח סביב קבלת ההחלטה לפיתוח מערכת כיפת ברזל. 58

הפולמוס סביב תפקוד המערכת. 59

סיכום

אחרית דבר - מבצע צוק איתן –השוואה לעופרת יצוקה

ביבליוגרפיה

 

 

אילו כללים משפטיים חלים במסגרת עימות מזוין המתנהל באזור שבו מתגוררת אוכלוסייה אזרחית מול גורם לא מדינתי? אילו כללים חלים כאשר האויב אינו מכבד את הכללים הבסיסיים של הלחימה — אינו מבחין את עצמו מן האוכלוסייה ואף משתמש בה כבמקום מסתור וכבסיס לפעולה? במאמר הזה אציג את עמדתי בנושא. לצורך נוחות הדיון אכנה את העימותים מן הסוג הזה עימותים אסימטריים. (טאונסנד, 2016)

 

בדיון על הכללים החלים בעימותים אסימטריים קיימים שני סוגים של טיעונים המנוגדים זה לזה. הטיעון הראשון הוא כי הכללים הקיימים אינם מתאימים לעימות מן הסוג הזה משום שהם מאפשרים שימוש מוגזם בכוח העלול לפגוע באוכלוסייה אזרחית. לפי הטיעון הזה, כאשר נלחמים באזורים רוויי אוכלוסייה ונגד צד חלש יותר מבחינות צבאית וטכנולוגית, יש להטיל יותר מגבלות על השימוש בכוח. הטיעון הזה מבוסס על ההנחה שדיני הלחימה שנוצרו במלחמה בין צבאות ומתוך תפיסה של הדדיות בין הצדדים הלוחמים אינם מתאימים לסיטואציה כזאת שכן הם אינם מביאים בחשבון די הצורך את הזכות של האזרחים, ולכן יש לערוך בהם התאמות ולהוסיף מגבלות. כן נטען בהקשר הזה כי דיני הלחימה מניחים שכל צד דואג לשלום אזרחיו. לכן, במקומות שבהם אין מדינה מאורגנת המסוגלת להגן בעצמה על אזרחיה, אלא קיימים גורמים לא מדינתיים שאינם מציבים בראש סדר העדיפויות את טובת האוכלוסייה שלהם, בשל העדר רצון או חוסר יכולת, מוטלת על הצד השני חובת זהירות רבה יותר כלפי האוכלוסייה הזאת.

 

כנגד הטיעון הזה מושמע הטיעון שהכללים הקיימים אינם מתאימים לעימותים אסימטריים שכן הם מטילים מגבלות רבות מדי על חופש הפעולה הצבאי באופן שאינו מאפשר לחימה אפקטיבית. לפי הטיעון הזה, בלחימה באזורים מאוכלסים מול גורמים לא מדינתיים, בעיקר כאשר אלה אינם מכבדים את דיני הלחימה ואינם מבחינים את עצמם מן האוכלוסייה האזרחית, יש להטיל פחות מגבלות  על השימוש בכוח. ההנחה של הטיעון הזה היא שדיני הלחימה, שנוצרו, כאמור, במלחמות בין צבאות ומתוך תפיסה של הדדיות בין הצדדים הלוחמים, נועדו לחול בסיטואציות של לחימה בין שני צבאות המכבדים את הכללים, ולא בעימותים בין צבא לבין גורם לא מדינתי, בעיקר כאשר זה משתמש באוכלוסייה כבמגן וכבמחסה כדי להגביל את היכולת של הצד הנלחם בו להשתמש באמצעי לחימה מסיביים ולנוכח העובדה שהוא בעצמו מתעלם מן הכללים. לפי הגישה הזאת הכללים הקיימים אינם מתאימים, ויש להתעלם מהם או לפחות להגמיש את המגבלותהמפורטות בהם, שאם לא כן אחד הצדדים נלחם כשידיו כבולות/

מבצע "צוק איתן" בכל פרמטר שניתן למדוד אותו הוא מבצע פחות מוצלח מעופרת יצוקה וזאת העובדה שהחמאס התעצם מאוד מאז עופרת יצוקה והשתכלל מאוד. השוואה קצרה ל"עופרת יצוקה" אולי תספר את הסיפור.

 

לכאורה שני מבצעים די דומים. עופרת יצוקה 22 יום, 3 אזרחים הרוגים, כניסה קרקעית ביום השמיני. צוק איתן – 29 ימים, 3 אזרחים הרוגים, כניסה קרקעית ביום התשיעי, אבל רק תראו את ההבדלים. בעופרת יצוקה הכניסה הקרקעית הייתה לעומק הרצועה, עד פאתי העיר עזה, כבר החלו דיווחים על חמאסניקים שמגלחים את הזקנים והמחיר הישראלי היה 10 חיילים הרוגים. ב"צוק איתן" הכניסה הקרקעית הייתה שטחית, רק קילומטר שניים לתוך הרצועה, המחיר 64 חיילים. בעופרת יצוקה דובר על 700 חמאסניקים הרוגים. בצוק איתן, ככל הנראה, פחות או יותר אותו מספר. המשמעות מיחס של הרוג שלנו ל – 70 שלהם בעופרת יצוקה, הגענו להרוג שלנו על כ – 11 שלהם.

תראו גם את החמאס. בעופרת יצוקה הוא שיגר 39 רקטות ביום בממוצע בשבוע הראשון. בצוק איתן כמעט פי ארבעה 144 רקטות ליום בממוצע בשבוע הראשון. בעופרת יצוקה הוא השבית את ישראל עד לגבול אשדוד – אשקלון. בצוק איתן הוא כבר פגע בשגרה של תושבי תל אביב, השרון, ירושלים ואפילו חיפה, שני שליש מדינה. בעופרת יצוקה ככל שנמשך המבצע קטן משמעותית קצב השיגור. בשבוע השלישי כבר שיגר החמאס 15 רקטות ליום בממוצע, 60% ירידה מהשבוע הראשון, שיוחסה גם למבצע הקרקעי המוצלח. בצוק איתן בשבוע הרביעי החמאס שיגר יותר מבשבוע השלישי, אומנם ירידה של 32% בממוצע היומי לעומת השבוע הראשון, אבל עדיין ממוצע של 97 רקטות ביום כשצה"ל עם עשרות אלפי חיילים בתוך הרצועה.

יש שיאמרו שהסיבה להבדלים היא שחמאס התחמש והתעצם בחמש וחצי השנים שעברו בין המבצעים. אז ראשית, צריך לזכור שגם ישראל השתכללה. ב"עופרת יצוקה" לא הייתה כיפת ברזל וכל אזעקה הורידה את אלי ישי לשכיבה על הקרקע. בצוק איתן ההישג שאנחנו באמת צריכים להתגאות בו הוא היכולת להתעלם כמעט מהרקטות. נכון, בצוק איתן נולדו מנהרות התקפיות שלא היו ב"עופרת יצוקה" ומחמאות מוצדקות ניתנות ללוחמים שנלחמו כדי לנטרל אותן בלי שהייתה שיטה מובנית לעשות את זה, אבל גם אי אפשר להתעלם שכמעט מחצית מחללי צה"ל נהרגו במהלך מה שנראה כמו התנהלות מבצעית לא אופטימלית. בין השאר איבדנו חיילים בנגמ"ש לא ממוגן, שלא הוכנס לרצועה בעופרת יצוקה, בפילבוקס, שבעבר לא אוייש, פעמיים נהרגו חיילים בשטחי כינוס, שבעבר הורחקו מטווח הפצמ"רים ושתי תקריות כואבות קרו ברכבים לא ממוגנים שנסעו על גדר המערכת ונתקלו בחמאסניקים שיצאו ממנהרות. בכל מלחמה יש תקלות, זה ברור ומובן. גם בעופרת יצוקה נהרגו חיילים מאש כוחותינו. נדמה שהפעם היו קצת יותר ממה שניתן היה לצפות.

 

גם מדינית, לא ברור על אילו הישגים מדובר. חמאס הציג שני יעדים מרכזיים לעימות. פתיחת מעברים וקבלת משכורות. הוא, כנראה, יקבל את שניהם. ישראל הציגה יעד, שקשה לראות איך הוא לא היה מושג – שקט. כל עימות מסתיים בשקט. בכך בעצם אותת נתניהו, שהוא מעוניין בהמשך הסטטוס קוו מול חמאס. זו החלטה שנויה במחלוקת. האם מדינה מערבית, נורמלית, יכולה לקבל סטטוס קוו ששלוש פעמים בשש שנים חלק גדול מהמדינה מושבת לכמה שבועות? האם סטטוס קוו במסגרתו תושבי היישובים בעוטף עזה מצטמררים מכל דפיקת פטיש, הוא משהו שצריך להיאבק כדי לשמר? בדרך, נתניהו נקלע לעימות מיותר עם ארה"ב, אחרי שבחר להעמיד את הצעתו של מזכיר המדינה להצבעה בקבינט וביזה אותו, ממשלת הפיוס המושמצת של אבו מאזן, הפכה פתאום למפתח לפתרון העימות ושליח האו"ם, רוברט סרי, שאויים על ידי שר החוץ שיגורש מישראל, הפך לשחקן מפתח בהפסקות האש ההומניטריות שביקשה ישראל. פירוז, מיותר כמעט לציין, לא ייצא מהעימות הזה ונטרול המנהרות הוא הישג שניתן יהיה למחוק תוך שנה וזה עוד לפני שדיברנו על הנזק העצום שספג המשק הישראלי, השיתוק התקדימי של חלק מרכזי בפעילות נתב״ג ועל ההתמודדות בשנים הקרובות עם הטריבונלים השונים שיבקשו להעניש את ישראל ומפקדיה על מאות האזרחים ההרוגים בעזה. בנסיבות האלה, באמת שמתבקש לשאול – מה בדיוק ההישג הגדול?


 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)


צ'ארלס טאונסנד (עורך), היסטוריה של המלחמה המודרנית, רסלינג, 2016

יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה, תל אביב: מערכות

נעמה צבר-בן יהושע, מסורות וזרמים במחקר האיכותני. הוצאת דביר  2016 . 

Gati, I., & Asher, I. The PIC model for career decision making: Prescreening, In-depth exploration, and Choice. In F. T. L. Leong, & A. Barak (Eds.). Contemporary models in vocational psychology (pp: 7-54). Mahwah, NJ: Erlbaum.‏


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)