‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם ההסתגלות לסביבות פעולה חדשות הביאה לידי חיזוקו והתפתחותו של הג'יהאד הגלובלי?

תוכן עניינים:

מבוא    

שאלת המחקר   

השערות המחקר

טרור וג'יהאד גלובלי        

המניעים לטרור (מוטיבציה)          

ייאוש והיעדר תקווה       

חזון ואמונה קיצונית       

תמיכת הרחוב וחסות ריבונית       

מודלים של גיוס 

יסודות במימון הטרור     

שיטות בביצוע טרור (יכולת)          

פיגוע מיקוח       

פיגוע התאבדות 

פיגוע בנשק לא קונבנציונלי           

סוגי מבצעי טרור              

מלחמה בטרור   

אל-קאעידה והג'יהאד הגלובלי     

מדיניות ארה"ב אל מול אל-קאעידה          

מדינות נחשלות כאיום ביטחוני לאומי       

ניהול קואליציות אנטי טרור         

נשק להשמדה המונית     

הג'יהאד הגלובלי              

מהות הארגון     

דרכי המימון       

אופן הפעולה (יכולת + מוטיבציה = טרור)

דפוסי פעולה       

ארגונים המשתייכים לאל-קאעידה            

אסיה    

אירופה 

אפריקה              

ארגונים המקושרים לאל-קאעידה              

דאע"ש - המדינה האסלאמית      

פיגועי התאבדות

"טרור סייבר"    

"טרור מהגרים"

"טרור בודדים"  

דרכי מאבק         

גלובליזציה וריבונות        

אידיאולוגיות בניתוח ממשל ופסיכולוגיה 

סיכום   

ביבליוגרפיה       

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי בישראל ובעולם: התפתחות הג'יהאד הגלובלי תוך שימת דגש על הדוגמאות המרכזיות של ארגון אל-קאעידה וארגון המדינה האסלאמית.

עד לפני שנות האלפיים, הטרור האסלמי, וההתנהלות מולו היו נחלתה הכמעט הבלעדית של מדינת ישראל, אשר הייתה צריכה להתמודד עם מכוניות תופת, פיגועי ירי ומחבלים מתאבדים אשר פוצצו עצמם במקומות התקהלות גדולים וקווי אוטובוסים. כמובן שהייתה קיימת מודעות בינ"ל כלשהי לטרור האסלאמי- כדוגמת הפיגוע הראשון במגדלי התאומים באמצעות רכב מסחרי ממולכד, אך לא היה נהוג כל כך להפריד את הטרור האסלמי מכל טרור אחר (האירי או הצ'צ'ני למשל). מצב זה השתנה בספטמבר 2001, אז מחבלים מתאבדים חטפו מטוסים בזמן שהותם באוויר וכיוונו אותם אל הפנטגון, ואל שני המגדלים של מרכז הסחר העולמי, לאחר מכן היו אירועים נוספים כמו הפיגועים בתחנות הרכבת של מדריד והפיגועים באוטובוסים ותחנות הרכבת של לונדון. אירועים אלה גרמו למדינות העולם להבין שהן מתמודדות עם טרור בקנה מידה מאוד רחב ושיש להקדיש לו תשומת לב מיוחדת. המדינות הבינו שהטרור האסלאמי[1] הוא לא עוד טרור של מיליציה חמושה זו או אחרת הנלחמת על שטח כבוש, אלא רשת ענפה של תאים רדומים, שמסוגלים לפעול באופן בלתי תלוי לחלוטין, מטיפים, גופי מודיעין, אינטרסים בינלאומיים ואמצעים להשגתם, כמו לחץ על ממשלות בארצות שבהן גופי הטרור שולטים (לבנון כדוגמה, בה ארגון הטרור "חיזבאללה" אף מעורב בפוליטיקה), וכמו כל גוף בקנה מידה גלובלי, גם לרשת הטרור האסלאמי יש מקורות מימון פיננסיים, שבאמצעותם הם מכשירים אנשים, קונים אמצעי לחימה, משלמים שוחד במעברי גבול ועוד[2].

האידאולוגיה האסלאמית, עליה מבססים ארגוני הטרור האסלאמי את פעולותיהם, רואה בדרך האסלאם לא רק דרך חיים אשר קובעת את אופי חייו של היחיד, אלא גם את צורת המשטר והחברה. ארגוני הטרור האסלאמיים רואים בתרבות המערבית את הניגוד המוחלט לאסלאם ולדרכיו, והעולם החופשי הוא בעיניהם אויב המוסלמים עלי אדמות. הם חשים בוז לערכים שהם נר לרגליו של המערב, בדגש על ערכים כמו דמוקרטיה, חילוניות, שוויון וזכויות האדם. ארגוני הטרור רואים צורך ב"ג'יהאד", שהיא מלחמת קודש (וכפי שציינו בפרזנטציה הכיתתית, דבר שניתן לפרש בכמה צורות, תלוי את מי שואלים), נגד כל מי שהם רואים כאויב, ותחת אמתלה זו מבצעים מעשי רצח המוניים, שברוב רובם המוחלט של המקרים מתבצעים נגד קורבנות אקראיים, לא חמושים וחסרי אונים.

שנאה עזה במיוחד מרגישים ארגוני הטרור המוסלמים כלפי מדינת ישראל, שהיא בעיניהם האויבת הנצחית של הדת המוסלמית. אחת מהסיבות למצב זה היא שישראל נתפסת בעיניהן כגוף זר של תרבות חילונית ומערבית בלב המזרח התיכון, אשר רובו ככולו נמצא תחת שלטון מוסלמי ברמה כזו או אחרת. עוד סיבה נעוצה בעובדה שישראל שולטת על ארץ ישראל, שלדעתם שייכת כולה למוסלמים, בדגש על ירושלים ומסגד אל-אקצה, אשר קדושים להם לפי הקוראן. לסיבות הללו מצטרפים הסכסוך הישראלי[3] פלסטיני והעוינות ההיסטורית של מוסלמים כלפי יהודים[4].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אלבז שגיא, נויה גולן-נדיר, אליטות אסטרטגיות, הוצאת רסלינג, תשע"ח (2019)

נרקיס פ'. "תאומי הטרור" הלחימה בטרור בארץ, בארצות הברית ובעולם - הקודקס המקיף. אוצר המשפט (2019)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2021

חסינה