‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי קשת האיומים על מדינת ישראל?

תוכן עניינים

מבוא. 3

ביטחון לאומי וקשת האיומים על ישראל. 4

האיום הקיומי ומלחמת לבנון השנייה. 11

הסיבות לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ומהלכים עיקריים במלחמת לבנון השנייה. 12

הכיסוי התקשורתי במלחמה. 14

אסטרטגיה צבאית. 16

מלחמת לבנון השניה:. 18

האיום במבצע עופרת יצוקה :. 19

קשת האיומים ומבצע עמוד ענן:. 20

סיכום ומסקנות. 22

ביבליוגרפיה. 23

האיומים שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתם קיבלו דגשים שונים בשישים השנים האחרונות, אבל העיקרון הבסיסי, המשמש תשתית להבנת כל האיומים, לא השתנה, והוא: העולם שסביבנו, העולם הערבי, העולם המוסלמי ברובו - לא רובו המספרי־סטטיסטי בהכרח, אלא רוב אלה הקובעים את תפיסת העולם שלו - אינו מסכים עם קיומה של מדינה יהודית עצמאית וריבונית בלב המזרח התיכון, ויעשה ככל יכולתו להשמדתה. אין מדובר בשטחים שנכבשו במלחמת 1967 או בכיבוש זה או אחר, אין מדובר בשטחים אלא בעצם הקיום של המדינה היהודית. הבנה בסיסית זו היא אבן פינה בהבנת האיומים וביסוד בניית הכוח הצבאי של מדינת היהודים. מי שאינו מבין את העיקרון הזה ומי שמתמכרים לאשליה הנעימה שהמצב אינו כה חמור, ושהעולם השתנה, ומי שנכנסים להלך מחשבה של ״עייפנו מלנצח״ - כישלונם בשדה הקרב יובטח משום שהם לא יבנו נכון את הכוח, והם לא יתכוננו נכון למלחמה. אכן זוהי גישה פסימית, ואני יודע שבני אדם מעדיפים את האשליות, אבל מי שבונים את הכוח הצבאי ובוחנים את האיומים, ואין עניינם בצורך להיבחר, מוטב להם להסתכל על המציאות נכוחה ולא לרמות את עצמם ואותנו.

כל מי שעוסק בבניין הכוח הצבאי חייב להסתכל על האיומים מנקודת מבט אחת של התרחיש החמור ביותר, ולא לסמוך על שום הסכם ולא על משטר שנראה בתקופה מסוימת כמצוי מחוץ למערכת האיומים. שינוי בממשל במדינה במזרח התיכון יכול להביא שינוי בתפיסת העולם במדינה זו, ועקב כך בהצטרפו אל מעגל האיום. מובן שבשעה של תכנון בניית הכוח בתקציב נתון מתחייבים סדרי עדיפויות ויש להביא את הדברים הללו בחשבון, ואת ההשקעה בפועל לעשות על־פי הערכות מסובכות בשאלה, איזה איום עלול להתממש בקרוב, ואיזה נראה רחוק יותר, ומה הם סיכויי הסיכון וכיוצא באלה. ואולם אסור להזניח את התרחיש הגרוע ביותר, ואין לבנות את תפיסת הביטחון על הנחות מוצא מקלות.

ביטחון לאומי הוא שלל המרכיבים המקנים למדינה ולתושביה הגנה מפני איומים חיצוניים, מצד מדינות זרות ומצד ארגוני טרור.

ביטחון לאומי וקשת האיומים על ישראל

ביטחון לאומי הוא יכולתה של אומה להגן על ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים. הביטחון הלאומי הוא העיסוק בהגנה על קיום המדינה, על חיי תושביה, על שלמותה הטריטוריאלית, על עצמאותה, על ביטחון הפנים שלה, על מעמדה בעולם, על המאזן הדמוגרפי, על התפיסה האידאולוגית ועל הביטחון היומיומי בגבולות.

אמצעים לשמירה על הביטחון הלאומי כוללים:

קיומם של כוחות מזוינים

קיומם של גופי מודיעין על מנת לאפשר התרעה

קיומם של גופי הגנה אזרחית (הג"א) השומרים על שלום הציבור

הגורמים העיקריים העוסקים בביטחונה של מדינה הם משרד הביטחון והצבא, שלצדם או במסגרתם פועלים גורמים נוספים, כגון גופי מודיעין, תעשיות ביטחוניות ועוד

בישראל, המופקדת על שמירת הביטחון הלאומי היא מערכת הביטחון, ובתוכה צה"ל, המוסד, השב"כ ועוד.

היו דיונים בצה״ל שנאמר בהם, שלאחר המלחמה בעיראק אין עוד דאגה מפני חזית מזרחית, ועיראק ירדה ממפת האיומים על ישראל. האם מישהו יכול לומר איך תיראה עיראק בעוד עשרים שנה? האין אנו חייבים להתכונן היום להתפתחויות גרועות מבחינתנו? מובן שכאן מגיעה קביעת סדר העדיפויות להשקעה בכסף ולבניית הכוח בפועל משום שהתקציב נתון. לפיכך יש איומים שאנחנו מכירים בכך שאין לנו תשובה עליהם, וכך אין אנו מרמים את עצמנו שעשינו את כל שאפשר כדי לקדם פני כל רעה אפשרית. אנחנו מודעים לנטילת סיכונים, ולכך שיש איומים שאין אנו מוכנים לקראתם.

בזיקה ליחסים בינינו לבין תורכיה, נשאלה השאלה בעניין הצורך לקיים יחסים מסוימים עם תורכיה. אנחנו הערכנו שתורכיה בתהליך של אסלאמיזציה, ושכמדינה מוסלמית היא תתרחק ממדינת ישראל. דעתנו לא התקבלה, ומערכת היחסים עם תורכיה התהדקה, אבל התהליך שאיחרנו אכן מתרחש. ובהקשר הזה יש לזכור את מערכת היחסים שהייתה לישראל עם איראן, וכיצד העריכו בישראל שלבנון תהיה המדינה השנייה שתחתום עם מדינת ישראל על הסכם שלום. הדברים הללו נובעים מכך שאין אנו מוכנים לקבל את הצורך לבנות את תפיסת עולמנו הביטחונית על המקרה הגרוע ביותר האפשרי, מובן שבלי דברים שמחוץ לגדר ההיגיון. לאחר הערות מתודולוגיות אלה, אעבור למהות הסיכונים עצמם.

יש לזכור שמדינת ישראל נמצאת במצב קבוע ושאינו ניתן לשינוי של כמה א־סימטריות, שהן המסגרת שבתוכה צריך לבנות את הכוח. יש להבין שהא־ סימטריות האלה יישענו לעולם על בסיס ההבנה שמדינת ישראל היא מדינה שהעולם סביבה אינו משלים עם קיומה. על בסיס הא־סימטריות האלה צריך לבנות את הכוח הצבאי. אזכיר להלן חמש א־סימטריות[3]:

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גרשון הכהן, מה לאומי בביטחון הלאומי?, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, בסדרת אוניברסיטה משודרת, 2014

הרצליה אפרתי ופנחס יחזקאלי (עורכים) מבוא לביטחון לאומי, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, בסדרת אוניברסיטה משודרת

יהושפט הרכבי , מלחמה ואסטרטגיה תל-אביב: מערכות

Freedman, Lawrence. Strategy: A History (2013) excerpt