‏290.00 ₪

שאלות המחקר

1. מה היה הייצוג של מבצע צוק איתן בעיתונות בישראל?

2. האם קיימת ביקורת או תמיכה כלפי השלטון במהלך מבצע צוק איתן בעיתונות בישראל?

תוכן עניינים

מבוא      

רקע כללי               

מתודולוגיה           

שאלות המחקר:   

השערת המחקר:  

השערה שניה:       

שיטת המחקר:     

סקירת ספרות      

דיפלומטיה ציבורית           

הקונפליקט הישראלי-פלסטיני ודיפלומטיה ציבורית

דיפלומטיה ציבורית ועיתונות בעת משבר     

טקטיקה של דיפלומטיה ציבורית באמצעות התקשורת המסורתית והדיגיטלית 

תפקיד התקשורת בעת סיקור אירועים בטחונים פוליטיים       

תיאוריות המסגור וסדר היום           

ממצאים

פריפריה מול מרכז:             

ה"ילדים של כולנו":           

ה"ילדים" שלהם:

ביקורת של אחרים:            

ביקורת כשמירה על חיי חיילים ואזרחים       

התייחסות יתרה לדברי עיתונאים בעולם:     

מסגור הפלשתינים והעזתים:           

סיקור כלפי ערביי ישראל:

המוסריות של צה"ל:          

התייחסות יתרה (לטעמי) לנושא המו"מ:      

סרטונים ותמונות כאמצעי מסגור: 

תיווך ישיר:          

פטריוטיות חלקית:            

ההצלחות של צה"ל ומערכת הביטחון:           

היעדר ביקורת:    

דיון ומסקנות       

דמיון והבדל:        

שמירה על ממלכתיות:       

מסגור לכאב העזתי:           

הבדלים:

"הכי ישראלי":    

היחס לאוכלוסייה הפלשתינית:       

מקורות  

השערת מחקר:

לפי האלין וטענת "היי מודרניזם" התקשורת התגייסה לטובה הדיפלומטיה של הממשל. והטענה במחקר זה היא שגם בעת הזו בתקשורת התגייסה לטובת מסרים של לכידות וסולידריות המדינה.

השערה שניה: לא נמצא ביקורת מצד התקשורת כלפי השלטון במהלך המבצע.

בעבודתי אחקור 50 כתבות, 25 מווינט ועוד 25 מוואלה, כאשר כולם מתקופת "צוק איתן", שהתחיל ב-8 ביולי 2014 ונמשך עד ה-26 באוגוסט (הפסקת אש). אפתח בסקירת ספרות שמטרתה לתת מושג על תפקיד העיתונאי בזמן מלחמה, בהקשר של דיפלומטיה ציבורית והסכסוך הערבי ישראלי.

אתעכב בסקירת הספרות על "דיפלומטיה ציבורית בעת משבר", ועל תפקיד התקשורת והעיתונאי, ובעצם הקושי בלהיות עיתונאי בזמן משבר, לעמוד בתווך בין הרצון לספר את הסיפור, לחשוף עוולות – ומן הצד השני להיות מחויב למדינה בה אתה נמצא. אשים דגש על תיאוריות ה"מסגור", ה"היי מודרניזם" וסדר היום.

בעבודתי אתייחס ליחס של שני כלי התקשורת למסגור האירועים בפריפריה לעומת ארועים במרכז, ואבחן האם יש הבדל בין דיווח של רסיס שפגע בתל אביב מטיל שפגע בשדרות. אבחן את "סוגיית הילדים", מדוע הלוחמים שלנו הפכו ל"ילדים", וכיצד ממוסגרים הילדים בשני הצדדים. (ארליך, 2017)

בעבודתי אתמקד בשאלה חשובה, האם התקשורת מעבירה ביקורת על הדרג המדיני והצבאי (כאשר הדרג הצבאי כפוף לזה המדיני), והאם כאשר יש לו ביקורת הוא מעביר אותה בצורה ישירה, עקיפה או בוחר להתעלם ממנה. אבחן האם התקשורת מגנה על חיילי צה"ל לעומת אזרחי האויב, והאם היא מוכנה להעביר ביקורת שמטרתה להגן על חיילי צה"ל, ובאילו תנאים.

אבדוק האם התקשורת הישראלית מסייעת במלחמה ההסברתית הבינלאומית, או שמא אויבינו יכולים לשאוב מידע מתוך התקשורת הישראלית, אותו יוכל להפוך לכותרות כנגד ישראל. אדון באופן בו ממסגרת התקשורת הישראלית את האויב העזתי, את ערביי ישראל ואת החמאס. האם התקשורת דואגת להפריד בין תושבי עזה לבין החמאס. האם יש הבדל בין תחושת הקורבנות שלנו לזו של הפלשתינים.

בעבודתי אבחן כיצד התקשורת הישראלית ממסגרת ומציגה את המוסריות של צה"ל. האם היא תתן דגש על נוהל חלוקת הכרוזים, ונוהל "הקש בגג". אבחן האם הרוגים בצד השני מלווים בנימה של ביקורת כלפי חיל האוויר והצבא הישראלי, והאם סבלם של הפלשתינים מקבל דגש ייחודי.

אבחן בעבודתי את נושא המשא ומתן והפסקת האש, אבדוק האם שתי גופי התקשורת הללו ששים להמשך המבצע, או מוסרים ומעבירים מסרים של מו"מ והפסקת אש. כמו כן בעבודתי אחקור את ה"סיפורים שמספרות התמונות", ואתן דגש לסרטונים, ואעמוד על ההבדל ביניהם לבין המילה הכתובה. (פרי, 2017)

אבחן את תפקיד התקשורת הישראלית כמתווך בזמן לחימה, האם כלי התקשורת הללו תיווכו בצורה מדויקת בין המסרים שהצבא רצה להעביר לנו (וגם לאויב), והאם המסרים של פיקוד העורף עברו בצורה סבירה לאזרחי ישראל.

בעבודתי אבחן את ההתייחסות של ווינט וואלה להצלחות הצבא, לעומת ההתייחסות לכישלונות הצבא, ולמידת הביקורת לה זוכים בעת כישלון צבאי לעומת מידת התשומת לב כלפי הצלחה כמו חיסול מבוקש או הריסת בית של מבוקש.

אשאל את השאלה המכרעת – למי התקשורת נותנת שרות בזמן לחימה. האם היא מהווה שופר של הממשל, ושל דובר צה"ל, או שמא ישנו שוק מוחות ורעיונות פלורליסטי וביקורתי גם בעת לחימה.

אעמוד על ההבדל בין כלי התקשורת הנוכחיים, וגם על ההבדל בינם לבין כלי תקשורת נוספים, ואגיע לאחר הממצאים, לדיון ולמסקנות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יורם פרי, מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית של צה"ל, המכון למחקרי ביטחון לאומי , דצמבר 2017

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת.

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)