‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית זכאותה של אישה למזונות לאחר מות הבעל – מזונות מהעזבון?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר 4

מעמדו של העיזבון 4

מזונות. 5

ההסדר 6

מבחן הנזקקות. 7

הגדלת העיזבון לטובת תשלום המזונות. 8

מזונות אישה מהעזבון 10

מזונות כלליים מהעזבון 11

שינוי חקיקה ירושות וצוואות - תזכיר הצעת חוק הירושה 2021 11

החסרונות בשיטה הקיימת בחוק הירושה. 12

וועדה ציבורית בראשות ש' טירקל 12

מזונות מהעזבון בדין הדתי יהודי (משפט עברי) 12

מזונות מהעזבון בדין האזרחי 13

מחלוקת פוסקים באשר לרמת החיים של האלמנה. 13

מתי פוקעת הזכות למזונות מהעזבון? 14

קביעת גובה מזונות האישה: 15

משפט משווה. 17

משפט משווה: מזונות מן העזבון לפי השריעה – ההלכה המוסלמית. 17

דיני אישות החלים על מוסלמים. 17

אישה אלמנה שהיתה נשואה בהתאם לדין השרעי 19

מזונות מהעזבון אישה מוסלמית לאור הלכת 919/15 19

אלמנה ומזונות ילדים לפי החוק השרעי 20

ניתוק המזונות מדיני המעמד האישי :השפעת כושר ההשתכרות של האישה על גובה מזונותיה: 23

חפיפת סמכויות בין בית משפט מחוזי לבית דין רבני - מזונות אישה. 24

האם ניתן לשנות פסק דין שניתן בנוגע לדמי מזונות? 34

מזונות אלמנה במעמד ידועה בציבור: 35

פסק דין בג"צ פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א. 37

השוואה לדין הנוצרי 38

סיכום. 40

ביבליוגרפיה. 42

עבודה זו עוסקת מזונות מהעיזבון : חופש ההורשה אל מול הזכות למזונות מן העיזבון; סייג ותחולה.

סעיף 104 לחוק הירושה קובע את סדר עדיפות המזונות מן העזבון בתחתית הרשימה.

חובת העזבון במזונות ובמדור אלמנה מקורה הן בדין האזרחי הישראלי והן בדין הדתי יהודי. משמע, אלמנה שבעלה לא הותיר לה עזבון ואת ירושתו העניק לאחרים, יכולה לעתור הן לבית המשפט לענייני משפחה, והן לבית הדין הרבני, על מנת שייפסקו לה מזונות או מדור או שניהם. הבחירה היא של האישה האם לפנות לבית המשפט האזרחי או הדתי, ולכל ערכאה יתרונות וחסרונות משלה[1].

שוויון בין המינים הוא עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלי[2], ואכן, בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה הוסף סעיף מטרה, וזו לשונו: "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האשה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה להקמת מדינת ישראל"[3].

השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, עמד על מרכזיות המשפחה בסדר החברתי בישראל ואמר כי "המשפחה הינה יחידה חוקתית", כלשונו: "...לפרט זכות חוקתית להקים יחידה משפחתית, לקיים אותה, ולמנוע פגיעה בה. זהו חלק מכבוד האדם של כל פרט. זהו חלק מחירותו של כל פרט. זהו חלק מפרטיותו של כל פרט. כל אלה זוכים בישראל להכרה חוקתית... אכן, תא המשפחה מוכר חוקתית. לבני הזוג זכות חוקתית להשתייך לתא זה. קיומו מהווה ערך חוקתי שהמדינה מגינה עליו ונמנעת מלפגוע בו. הכרה זו תואמת את ערכיה של מדינת ישראל הן כמדינה היהודית והן כמדינה דמוקרטית"[4]. השופט ברק הוסיף כי למרכזיות המשפחה כאמור השלכות שונות, ובכללן: "בתוך התא המשפחתי, יש לקיים את עקרון השוויון, שוויון בזכויות וחובות".

בעניין של מזונות ילדים[5], מקור חיובו של אב[6] במזונות ילדיו עד גיל חמש-עשרה נובע מן הדין האישי-דתי. מגיל חמש-עשרה ואילך, מקור חיובו של האב נובע מדין צדקה. הוראות החוק חלות רק על אנשים שאין להם חיוב מזונות בדין האישי, או שאין להם דין אישי, ואף חיוב מכוח דין צדקה שבהלכה הוא בגדר חיוב על פי הדין האישי. על האם, בניגוד לאב, לא מוטלת מטעם דיני מזונות כל חובה לזון את ילדיה. אולם, לענין חובת הצדקה לילדים, דין האב[7] והאם שווים.

חיוב הורים בנטל פרנסת ילדיהם בישראל נעשה על פי רוב על פי כללי הדת בהתאם להשתייכות הדתית של ההורה. מכוח ההלכה היהודית כל נטל הפרנסה מוטל על האב, ללא כל תלות בהכנסתו.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

סאמרלי א'. חוק יחסי ממון בין בני-זוג - דין, הלכה ומעשה. אוצר המשפט (2020)

א' ברק "הגישור בסכסוכי משפחה – גשר בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הדתי?" דיני המשפחה בעידן בית המשפט למשפחה  1149.