‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה כ-20 שקפים לרפרנט.

מפלגת עולים/ מהגרים נותנת ביטוי לזהות קבוצתית ובאה למלא צרכים מיידים הנוצרים כתוצאה מן המעבר מארץ לארץ. כתוצאה מתהליכי השתלבות וטמיעה חברתית, בעיקר בקרב בני הדור הצעיר היא מאבדת את הבסיס לקיומה ונעלמת. בתהליך אימוץ הזהות הישראלית נעלמת ההצבעה הפוליטית הגושית האתנית- רוסית. הם מצביעים ככל הישראלים, ונותנים את קולם למפלגות בכל גווני הקשת הפוליטית.

"ישראל בעלייה" ככלל לא שונה ממפלגות חדשות שקמו ונעלמו בהיסטוריה הפוליטית שלנו. הקמתה מושפעת בהחלט מנסיבות הקשורות בגורמים פנימיים הקשורים בעדה, ובגורמי חוץ כמו: חוסר אמון במפלגות הגדולות שלא סיפקו בזמן אמת את צרכיה של העדה, ולא היו קשובים לקבוצה זו משום שסברו בטעות שתהליכי קליטתה לא יהיו שונים משאר העליות ולא העריכו נכונה את מצוקותיה ולא סיפקו פתרונות. כן הירידה בהזדהות האידיאולוגית עם המפלגות הקיימות ועליית הגורם החומרי כמניע להצבעה, כחלק מירידה באתוס הלאומי המשותף ועליית גורמים סקטוריאליים, הקשורים לשסעים השונים בישראל. נוסף לכך הוא הכרת כללי המשחק הפוליטי בישראל, שרק באמצעות הקמת כוח פוליטי חדש בעל פוטנציאל הצבעה, שיהווה לשון מאזניים, יוכלו להגיע להישגים וישיגו את האינטרסים שלהם כסקטור.הייתי מוסיפה גם את הנימוק של תיעול נכון של התסיסה ברחוב "הרוסי". המצוקות שחוותה עלייה זו יצרו תלונות רבות,כעס,זעם ... מישהו הבין שזה עלול להיות הרסני ומזיק לעדה ולמדינה ותיעל כעס ומרירות זו להתארגנות פוליטית.   עד לנקודה זו רב הדומה על השונה בתהליך הקמתה של מפלגה חדשה בישראל, שאחד המאפיינים שלה בעולם הדמוקרטי הוא "מדינת המפלגות".

מבחינת היעלמות, גם כאן ככלל התקיים הדפוס של היעלמות מפלגות מהנוף הפוליטי: מנהיגות אוליגרכית של אסירי ציון לשעבר, אין דמוקרטיה פנימית במנגנונים הפנימיים, אי אמון במפלגה ובמנהיג- שרנסקי, שלא נאבקה מספיק, או בכלל, למען העולים והשיגה עבורם מה שחפצו, מנהיגות מפוצלת ושסועה: פרישה של חלק ממנהיגי המפלגה על רקע חילוקי דעות ויריבות אישית (ברונפמן, צינקר...) שבירת האחדות המפלגתית ויצירת פיצולי נאמנויות, גורם המחליש את המפלגה ויוצר בלבול אצל המצביע שצריך להתמצא עתה בהבחנות הדקות בין הדעות השונות, שינוי שיטת הממשל- המעבר להצבעה ישירה לר"מ שאפשרה פיצול ההצבעה, והצבעה למען אינטרס סקטוריאלי, חוסר נאמנות אידיאולוגית- התחילה כמפלגת מרכז עם נטייה שמאלה, אח"כ שברה ימינה (מתון) ובמובנים מסוימים גם ימין קיצוני. לא ייצבה עצמה במקום אחד בקשת הפוליטית והתנדנדה מצד לצד, לעיתים אף יצרה בריתות תמוהות עם "אויבי נפשה". סיבות כאלה ומעט אחרות החלישו את המפלגה והעלו גורם חדש שניצל את הביקורת עליה ומשך ציבור נרחב של העולים לצידו- הופעת "ישראל ביתנו", בהתחלה עוד התחרתה ב"ישראל בעלייה" כמפלגה שווה ולבסוף הכריעה אותה לגמרי וגרמה להסתלקותה.

מפלגת "ישראל בעלייה" היא מקרה מיוחד בפוליטיקה הישראלית, אף פעם לא קמה מפלגת עולים בכלל ובסדר גודל כזה בפרט, בעיתוי כל כך מיידי, סמוך לזמן עלייתם ארצה של עולי בריה"מ. סימן ההיכר הבולט שלה הוא היותה מפלגת עולים עדתית. עליה ועולים הם, כידוע, סיטואציות זמניות בחיי העולים והמדינה. מעולים בד"כ הציפייה היא שהם יהיו בשוליים תקופה מסוימת ומשם יגיעו למרכז. תוך כדי, יעברו תהליך של התאקלמות קשה, מכאיבה ומייסרת ולבסוף מקץ דור עד שניים ישתלבו, ובדרגה גבוהה יותר ייטמעו , והנה הדוגמא של עולי בריה"מ הראתה את היפוכו של התהליך: התבדלות מרצון וחוסר רצון ונכונות להשתלב בשום מובן בחברה הישראלית ,יתכן שהתנהגות זו הושפעה מהחברה הסובבת, מהתנהגות עוינת ודוחה ו"מהנמכת קומתם" וערכם. התבדלות זו הביאה ליצירת בועה חברתית המרושתת במערכת של קשרים חברתיים ותרבותיים, בבחינת גטו אתני. הקמת "ישראל בעלייה" היא כפי שנאמר ביטוי של זהות, היא מבטאת צורך בהכרה בעדה גדולה זו וביכולותיה. הכניסה לחיים הפוליטיים היא לא ממקום של אידיאולוגיה ייחודית ואג'נדה חדשה, היא יותר אמצעי מאשר מטרה. ההכרה תתחזק ככל שיוסיפו לה עוד היבטים, שהביטוי הפוליטי הוא אחד מהם.  כניסתם למערכת הפוליטית היא ממקום של רצון  בשוויון, ויש מי שמוסיף עליונות והתנשאות על הציבור הוותיק של הישראלים.

החברה הישראלית היא חברה סקטוריאלית, זו עובדה קיימת. המגזר הרוסי התארגן פוליטית, על בסיס התארגנויות פוליטיות דומות של מגזרים אחרים בחברה הישראלית. הם לא יצרו משהו חדש. היו להם דוגמאות טובות: ש"ס והחרדים. העולים היו מודעים לשסעים בחברה הישראלית ,שיצרו גם סקטורים והבינו את אופן פעולתם. האינטרסים הסקטוריאליים– העדתיים שלו לא סופקו בסדר היום הכללי. היחלשות המפלגות הגדולות ושינוי שיטת ההצבעה יצרו הזדמנות פז עבור סקטור זה להילחם על השגת האינטרסים שלו. הסקטור החברתי- תרבותי הפך למפלגה בעיתוי הנכון מבחינתו. המטרה הייתה מימוש הצרכים החומריים והאחרים בתקופת הפעילות הפוליטית. חלק מאינטרסים אלו היו הכרה בהם כסקטור, כעדה תרבותית לגיטימית. האינטרס הזה, אפשר לומר, הושג. העדה ממשיכה להתקיים כסקטור מובחן תרבותית, אולם ללא זהות חברתית מתבדלת לשמה וללא זהות פוליטית. שרנסקי, בכל שנות פעילותו במפלגה סרב להיצמד רק לאינטרס המגזרי של ציבור העולים ולא צידד בבדלנות וחתר להכניס למצעה לא רק את ענייני המגזר( מה שעורר עליו זעם). גישתו "הרחבה" והנפתחת כלפי החברה הישראלית וענייניה, תרמו להצלחת האינטגרציה. היום יותר מתמיד, לא עניינים סקטוריאליים משפיעים על אופן הבחירה, סוגיות חשובות ומרכזיות בהוויה הישראלית משפיעים על קיומן או חיסולן של מפלגות.